ברוך מרדכי חלק ב· רבי מרדכי פריד
ברכות · דף כה:
ת"ר למימרא וכו' ולכאורה הקשתי דלמא הא דנקט כמאן דלא צלי דמי היינו משום שסובר תפלת ערבית חובה משא"כ ברייתא סובר דאין מחזירן היינו משום שסובר תפלת ערבית רשות כמו שהקש' התוס' על יעלה ויבוא דלומר משום זה אין מחזיק משום ת"ע רשות והיה נראה לומר במוצאי שבת לכ"ע ת"ע חובה כדי שיזכיר הבדלה בחונן הדעת וכן ראיתי דמיון במס' יומא דף פ"ז ע"א אור יום הכפורים וכו' ר"ג משום אבותיו מתפלל שמונה עשרה שלימות מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת ובכן הכי נמי ת"ע במוצאי שבת חובה תקנו כדי שיאמרו הבדלה בחונן הדעת:
ובהיות כן יש לתרץ קושית התוס' שהזכרנו למה טעם דאין מקדשין החודש בלילה תיפוק ליה ת"ע רשות ולהנ"ל ניחא דצריך למוצאי שבת אם ר"ח במוצאי שבת בה"ג ת"ע חובה אבל לאחר העיון אמרתי לדחות דברי זה דהא מבואר שם יומא דברי רב תפלת נעילה פוטרת את של ערבית רב לטעמא דאמר צליתא ותילתא היא וכיון דצלי ליה תו לא צריך הא להנ"ל ע"כ מימרא דרב דאמר דאין מחזירן משום שאין מקדשין החודש בלילה ומהכא ע"כ מוכח דרב סובר גם במוצאי שבת רשות דאם הוא אז חובה מצד הבדלה א"כ גם במוצאי יוה"כ הו' לי' חוב' ולהתפלל מעריב משום הבדלה בחונן הדעת ורב סובר דפטר וצ"ע:
ועל עיקר קושית התוס' דהקשה לרב דאין מקדשין החודש בלילה מדוע לא משני פה כמו שמשני הגמרא ביומא לדברי האומר חובה קאמר אלמא דהו"ל לגמרא לפרש ולהקשות כן ולתרץ לדברי האומר חובה קאמר ומדוע לא הקשה כן ש"מ דניחא ליה הכי ושפיר מקשה התוס' וגם הלכתא אהילכתא קשיא: הנה לעיל הבאתי לתרץ קושית התוס' דנ"מ בע"ח מלהתפלל מנחה דצריך ע"פ הדין בתשלומין בליל' לומר יעלה ויבוא וא"כ נ"מ להנ"ל הנה האיר ה' את עיני וראיתי במגן גבורים כן שהוא אומר באמת אם שכח לא אומר יעלה ויבו' לאומר' בליל' ועיין מ"ג סי' ק"ח סק"ז תמצא מבורר היטב עיין היטב בכל דבריו שם: