ברוך מרדכי חלק א· רבי מרדכי פריד
ברכות · דף טז:
גמרא מ"ט דרשב"ג וכו' הנה לכאורה קשה לי מאי מקשה הגמרא מ"ט הא קתני בהדיא במתני' הטעם שהם אמרו אבל אסור לרחוץ והוא אמר איסתניס אני ומפרש התוס' דאינו אסור בימי אבלו אלא משום תענוג אבל איסטנ' איכא צער. אבל אמרתי דהגמרא שפיר מקשה דע"כ אי טעמא הוא משום איסטנ' משום כך רחץ קשה מדוע לא רחץ מיר ביום שמחה ולמה המתין עד הלילה ובאמת איירי שמתה בו ביום ונקבר בו ביום דאל"כ הו"ל לומר רחץ מיד שמתה אשתו או רחץ ביום שמתה אשתו אלא מדנקט רחץ בלילה הראשון משמע דוקא לילה הראשון רחץ אבל לא באותו יום שמתה אלא בלילה שלאחר אותו יום ועיי' רש"י שמפרש שגם כן רחץ לילה הראשון שמתה אשתו ונקברה בו ביום היינו שנקברה ביום שמתה והוא רחץ לילה שלאחריו וא"כ קשה מדוע לא באותו יום רחץ על זה מתרץ הגמרא באותו יום עצמו הוא אנינות מדאורייתא וקסבר אנינות לילה דרבנן ובדרבנן הוא דלא גזרו באיסטנ' אבל במקום דאורייתא אף באיסטנ' אסור אף דכול' רחיצה דרבנן מקום שהוא עכ"פ לענין דאורייתא גזרו גם הם ודוק:
ובהיות כן מת מאוד מתורץ קושית התוס' ד"ה אנינות לילה דרבנן וא"ת הרי אינן נמי אינו נוהג אלא במעשר אבל לענין רחיצה דאבילות דרבנן הוא וא"כ לעולם אימ' לך דאנינות לילה דאורייתא הוא גבי מעשר ולהנ"ל נעלה דאם אנינות לילה דאורייתא א"כ קשה מדוע רחץ דוקא בלילה הראשונה ולא מיד ביום ומדוע המתין עד הלילה על כן שפיר מתרץ הגמרא ביום הוא דאורייתא וגזרו אטו דאוריית' ולא בלילה שהוא רק מדרבנן ודוק: והן אפשר יש לכוין בתירוץ התוספת דמתרץ וי"ל דאם אית' דהוי דאוריית' גבי מעשר גבי שאר דברים דרבנן נמי הוה לי למגזר דכל דתיקן רבנן כעין דאורייתא תיקון היינו אפשר לזה כיון כאשר אמרתי אם הוא דאורייתא צריך לגזור אף באסטניס כמו שבארנו בה"ג גזרינן:
ואם כן כונת התוס' יתרץ עכ"פ לתרץ קושית הפ"י שהקשה דבריה' תמוה דאטו הך מילתא דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא כללא הוא דגזרו אפילו במקום דאיכא צער' וא"כ אמאי נקט סתמא דתלמודא ואוקמא הכי במילתא דר"ג דאוקמא דוקא כמ"ד אנינות לילה דרבנן כיון בלאו הכי אתי שפיר אליבא דכ"ע יעיי' ולהנ"ל יפה מתורץ דע"כ מוכרח לאוקמ' הכי אליבא דמ"ד דוקא אנינות לילה דרבנן דאל"כ קשה כאשר הקשתי מ"ש ביום לא רחץ ובלילה רחץ אלא ע"כ פה סבר הגמרא כיון דהוא דאורייתא לגזור ר"ג דכל מה דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקון אפילו במקום צערו ודוקא בלילה דדרבנן לא גזרו ודוק היטב מאוד:
גמרא ר' אליעזר בתר דמסיים וכו' אמר הכי יה"ר מלפניך יתרבה גבולינו בתלמידים ותצלח סופינו אחרית ותקוה טובה ותשים חלקנו בגן עדן והכונה נראה מי שלומד בדד אז אף כל ימי חיו עובד את יוצרו וגם השכינה עמו אבל משמת עומד. אבל מי שלומד עם תלמידים אז גם לאחר מיתתו שפתותיו דובבת בלימוד התלמידים וזה שאמר ותרבה גבולנו בתלמידים ואז בטוח ותצליח סופינו כי סוף כל אדם המיתה אז גם בעה"ב תצליח סופינו ויש לו אחרית ותקוה גם לאחרי' תקוה לאחרית הימים שע"י התלמידים שירביצו תורה יעלה גם הוא מעלה והבין:
ותקנינו בחבר טוב וכו' והכונה נראה כמבואר בצל"ח דהחסיד עדיף מכובש את יצרו זה שאינו חושק לדבר עבירה. כלל אבל הכובש יצרו ונפשו חושק אלא שסובר נפשו לא מיטהר' ותמיד הוא בצער ומכאוב לכבוש את יצרו וזה שמתפלל יתקננו בחבר טוב ויצ"ט בעולמך בה"ג ונשכים ונמצא יוחד לבבינו ליראה את שמך שלא יהי' בנו שום התגרת יצר הרע ויהי' נפשינו מטוהר' בחדוה בלי שום עיצבון לכבוש ותבוא לפניך קורת נפשנו לטובה דייקא השמחה אשר אנו עובדין אותך בלי שום עיצבון לכבוש לטובה זה השמחה לטובה תזכור:
וביותר י"ל שהוא מבקש רק שכר מצוה מצוה וכונתו תבוא לפניך קורת נפשנו לטובה דייקא עוד לטובה לטוב ולישר להיות עוד טוב והנראה לדרוש נוטריקן "ל"ט"ו"ב"ה ר"ת לעשו"ת טו"ב ויש"ר בעינ"י ה' היינו לזאת מבקשים תלמידים הרבה ויראת שדי "ל"ט'ו"ב"ה שכר מצוה מצוה לעשו"ת טו"ב ויש"ר בעינ"י ה' והבין:
גמרא רב בתר צלותא אמר יהי רצון וכו' חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים חיים שתמלא לנו את כל משאלות לבנו לטובה:
ובדרשה לשבת פ' ראה בעת שמברכין חדש אלול בארתי ודרשתי בעה"י זה הגמרא למוסר השכל לחפש ולבקר מעשינו להיות קרובים אל ה' אלקינו ולבקש ברכה וחיים רק לעשות נחת רוח לאבינו שבשמים:
ובארתי פסוקי התורה פרשת ראה. ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלקיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום והקללה אם לא תשמעו אל מצות ה' אלקיכם וכו':
וחקרתי ידוע לכל לבב נבון שתכלית בריאת עולם אינו אלא השלמת הנפש להתענג בעונג התורה להנות מאור עליון כולו טהור קודש יסוד האמת לשרת לפני ה' ולעמוד בפניו בבגדי קודש לשמור פקודי ה' הישרים אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום בי לולא זה כל הנאת העולם כאפס ותוהו המה וכל הצלחה זמניית כאין כלינו שנינו כמו הגה וכחלום יעוף: ובארתי פסוקי התורה פרשת מקץ ויהי מקץ שנתים ופרעה חולם וכו' ותבלענה השבלי' הדקות וכו' וייקץ פרעה והנה חלום ודקדקתי למה עוד הפעם לומר והנה חלום הלא כבר התחיל ופרעה חולם:
אבל אמרתי ככה יובן ובו תבין שאל תחשוב הן אמת שחלם לפרעה חלום בשבע שבלים ושבע פרות דקות ובריאות וכל אלה היה חלם שכך ראה בחלומו אבל כאשר הקיץ משנתו ובא לידי הפתרון שכך היה ממש ז' שנים טובים וז' שנים רעים זה היה כבר דבר שיש בו ממש הטובים טובים ממש והרעים רעים ממש זאת לא יעלה על דעתך כל אלה רק לעיני בשר אשר טח מראות אבל חכם עיניו בראשו ויבין כי כל אלה ג"כ חלום ורק חלם כל ימי שנותינו כחלום יעוף אם טוב אם רע הכל יאכל שן העת ובני אדם אשר חשבו לממש ובשמחה הזמניית שמחתם יעלה עד לראש ואם חסר צרכי הגוף בערים גדלו עד למאוד בני אדם הללו טעו ברואה פקו פלילה ובחשכה יתהלכו עוד יקיצו ויראה עין בעין כי עולם עובר הוא והשמחה והברכה והקללה והאנחה אין בהם ממש ברכות הזמן גם המה יאבדו ואין בידינו כי אם תורה ומעשים טובים אשר אספנו את אלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל אדם:
וזה שקאמר הפסוק וייקץ פרעה היינו הן אמת מחלום הזה ייקץ פרעה ובא לידי פתרון ממש בשנים טובים ושנים רעים אבל הפסוק העיד וייקץ פרעה אף לאחר שפרעה ייקץ משנתו והנה חלום עדיין הוא חלום גם לאחר שייקץ ובא לו הכל בידים ממש הנה חלום גם זה הוא חלום גם זה יעבור ויברח כצל ולא יעמוד כמו שעבר לו בלילה החלום ועד בקר לא היה כן הבן אדם בכל שנותיו ואם בגדלו ואם בעשרו ואם ביגונו ואם בצערו הנה רק חלם גם זה יעביר ולאחר שעבר ידמה לו כאיש אשר חלם לו חלום וישיב בידים רקנית. והיינו וייקץ פרעה לאחר שייקץ וקא חי וקים על כסא ממלכתו הנה חלום גם זה הוא חלום והבין:
ובזה בארתי גמרא ברכות פרק הרואה דף נ"ה ע"ב לפי גרס' אחת ככה איתא אמר רב הונא לאדם טוב מראים לו חלום רע ולאדם רע מראין לו חלום טוב וככה היה הגירסא לפי פירש רש"י יעיי' ורש"י מפרש כדי שידאג ולא יחטא ושיכפר לו עצבונו ולאדם רע חלום טוב כדי לשמחו שיאבד עולמו. ובפשיטות בדרך הפשוט בארתי להנ"ל כי ככה מפרשי' רבו מהמפרשי' ומהמגידים הגמרא כל הלן שבעת ימים בלא חלום נקרא רע היינו מי שלא חש דהאי עלמא רק חלום הוא נקרא רע. והנה הן אמת כאשר בארנו כל העולם הזה דומה לחלום והנה כבר מבואר צדיק ורע לו כדי שינכה לו ויקבל שכרו בעלמא דאתי משלם ורשע וטוב לו כדי להאבידו מעולם הבא. והנה זה לאדם טוב לצדיק מראין לו חלום רע היינו מראין לו זה העולם רע. רע לו כדי שידאג ולא יחטא ושיכפר לו עצבונו היינו שינכה לו החטא ויבוא שכרו משלם בעלמא דאתי ולאדם רע מראין לו חלום טוב היינו האי עלמא עולם הזה שהוא החלום מראין לו טוב וטוב לו ויפה פירש רש"י כדי לשמחו היינו בעולם הזה לשמחו שיאבד עולמו והבין:
ולהנ"ל עוד ביותר יש להמתיק לאדם טוב מראין לו חלום זה היא חלום רע שרע לו מה שרע לו בהאי עלמא הוא רק חלום ושכרו הטוב עוד שמור בעיקר בעלמא דאתי שכולה טוב ולאדם רע מראין לו חלום טוב היינו מה שטוב לו הוא רק חלום עוד יבוא יומו ויבוא לחשבונו וייקץ משנתו והבין: ובזה יובן פה פרשת ראה הנה מכל אלה תבין דלא יוכל לקרות בשם ברכה או קללה עני' עולם הזה לממש ברכה או לממש קללה כי הכל הבל אין בהם ממש לאחר כל היגיעה ערום ישוב שמה ואין בידו מאומה וברכה רק הוא ברכה מי שהולך בדרך טובים אוהב חסד ומשפט דובר אמת בלבבו ומושל ברוחו לקיים התורה והמצות והנשמה היא עקרת הבית לבית חומר וידה עליונה וישמור גופו מהתגאל באסורות זה היא ברכה אמיתי אשר בל ימוט לעולמים וזה שאמר ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה אנכי במה שאני מצוה אתכם היום לשמור מצות ה' בזה אני נותן לפניכם היום ברכה וקללה זה הוא הברכה וזה הוא הקללה את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' זה היא ברכה האמיתי בעצם אם תשמעו ותקיימו התורה ואת הקללה אם לא תשמעו היינו זה הוא הקללה אם לא תשמעו אל מצות ה' זה הוא גופ' קללה וארור אתה אף אם עלית ברום הצלחה זמניית ואין אתה תשמור את מצות ה' אז הוא עליך קללה ולא ברכה כי מה לגבר בחמודי עולם הזה אם אין משלים נפשו שכל דברי העולם חולפים ועוברים כצל עובר וכענן בקר משכים והולך לו אין בו דבר קיים נצחי אבל צדיק באמונתו יחיה והטוב אשר עושה לאור הרוחני אשר יחופף עליו ישאר קיים לנצח ורע עולם הזה יסבול באהבה למען השלים נפשו לתורה ולעבודה וזה הוא ברכה אמיתי והבין:
ומענין לענין אמרתי לבאר הגמרא מס' שבת קי"ט ע"א דאמר רב חייא בר אבא פעם אחת נתארחתי אצל בעל הבית בלידקיא והביאו לפניו שלחן של זהב משוי ששה עשר בני אדם ושש עשרה שלשלאות של כסף קבועות בו וכו' ועליו כל מיני מגדים ובשמים וכשמניחן אותה אומרים לה' הארץ ומלואה וכו' וכשמסלקין אותה אומרים השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם אמרתי לו בני במה זכית לכך אמר לי קצב הייתי ומכל בהמה שהיתה נאה אמרתי זו תהא לשבת אמרתי לו אשריך שזכיתי וברוך המקום שזיכך לכך עיי': ובארתי על דרך הנ"ל דכבר בארתי כל טוב העולם הזה לא מיקרי ברכה בלא תורה ויראה ורק אם ע"י התורה הקדושה הוא יתרומם ויתעלה זה הוא טוב אמיתי אבל איש אשר אין בידו מעש לא צדקה ולא ישרות ולא נשא אותו רוחו להשקיט תאות העולם אף שיש לו עושר ויתענג מנופת צוף הארץ אף על פי כן אינו ברכה ערום ישיב שמה ויעמוד לדין וחשבון על כל פרוטה אשר היה נהנה ממנה להנאת גרונו ולא אבו לשמוע ולעשות רצון קונו זה אינו זכיה וזה אינו ברכה לו אך בזאת יתהלל עשר בעשרו אם ה' אלקיו עמו אז העשירות זכיה הוא לו:
וזה שאמר פעם אחת נתארחתי אצל ב"ה בלידקיא והיה בעל מכניס אורחים כי אנכי נתארחתי אצלו. וראיתי שלחן של זהב וכל טוב וכשמניח אותה אומרים לה' הארץ וכו', וכשמסלקין אומרים השמים שמים לה' וכו' וראיתי בהדי עשירות גדול בעל מכניס אורחים וגם טרם שהביא השלחן ברכו את ה' ולאחר שסלקו ג"כ ברכו את ה' וראיתי בהדי' עשירות גדול שעובדין את ה' בלב ונפש חפיצה אמרתי לו בני מפני מה זכית לכך דייקא על זה לא היה שואל שזכה לעשירות כי עשירות אינו זכיה כלל אך זאת שאל שראה בעשירות הגדול הוא תמים עם ה' ועושה נחת רוח ליוצרו וכל מעשיו לשם שמים על זה אמר בני מפני מה זכית לכך היינו לכך שראה שמברך שם ה' בגדלו ובעשרו ושלחן מלא ברכה לפני ה' על זה הוא אמר מפני מה זכית לכך זה הוא זכיה שזכה לכך ברב גדלך לברך שם ה' אמר קצב הייתי וזכיתי שבת קודש עמד לי שכר מצוה מצוה גם שבת קודש בדרך הזה כבדתי מכל בהמה שהיתה נאה אמרתי זו לשבת ונהנתי הנאה לשם שבת כן שילם לי ה' מדה נגד מדה שהנאה שיש לי עושר וגם גדולה איכא להנות לשם ה' אמרתי לו אשריך שזכית לכך אשרי לך בה"ג להיות עושר ותמים עם ה' זה הוא זכיה גדולה וברוך המקום שזכית לכך היינו כוונתו מי שרק נהנה ומתעדן גופו בזה אינו ברכה לפני ה' מהטוב אשר בידו ושלחן ה' ריקם מכל עשירות שלו אבל מי שנהנה לשם ה' ועושה בעושרו נחת רוח ליוצרו רודף צדקה ואוהב חסד גם לה' מזה העשירות וזה ברוך המקום דייקא גם המקום גם ה' ברוך הוא ע"י עשירות שלך. אתה מברך ה' וגם יש לה' מזה ריח ניחוח מאשר לך וה' יתברך ע"י ברכתך אשר מלא ביתך ברכה שאתה תעשה בזה הכסף וזהב אשר בידך הטוב והישר לה' ובכן ברוך המקום גם המקום ברוך ג"כ לה' ברכה ע"י עשירות שזיכך לכך והבין כי נעים:
וזה הכונה פה בתפלת רב אשר אנו ג"כ מתפללין בעת שמברכין החדש שיהיה לברכה ולחיים חיים של ברכה חיים של פרנסה אבל סיימו כל אלה רק ברכה הוא באופן חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים אז הכל הוא ברכה אריכת ימים ופרנסה טובה לולא אהבת התורה אינו ברכה רק בזה אופן אנו מבקשים שגם המקום יתברך על ידינו באהבת תורה ויראת שמים וסיים עוד הפעם חיים שימלא ה' כל משאלות לבנו היינו כל משאלות לבנו אשר אנו כבר היינו פורטים פה ברכה וחיים ארוכים ופרנסה וימלא ה' כל משאלות לבנו לטובה דייקא רק לטובה לטוב אמיתי ואושר נצחי והרמת קרן כבודו שעל ידי זה נזכה כולנו לטוב הצפון לצדיקים לחיי עולם הבא. וזה היא לטובה לטוב האמיתי והבין. ודרשתי נוטריקון לטובה ר"ת כעשו"ת טו"ב ויש"ר בעינ"י ה' היינו כל בקשתינו הוא רק לטובה שיהיה בנו כח ל"ט"ו"ב"ה לעשו"ת טו"ב ויש"ר בעינ"י ה' וכן יתן ה' זאת ישים אל לבנו לבקש טוב העולם הזה למען כבודו להיות כל איש ואיש שורר בבית ה' בלב טהור וקדוש בתורה ויראה מלא וגדוש לעבדו באמת ובלבב שלם ונזכה ליום שכולו טוב ומנוחה לחיי עולמי':