אור ברסלב
ברוך מרדכי חלק א ברכות › דף ה:

ברוך מרדכי חלק א· רבי מרדכי פריד

ברכות · דף ה:

דף ה.

רש"י דהוה כי בנים ומתו הוה לי יסורין של אהבה שהאבילות מכפר על עונות ודברי רש"י קשה הלא לעיל פירש פשפש ולא מצא בידוע דיסורין של אהבה הם ומפרש רש"י לעיל הקב"ה ויסרו בעולם הזה בלי שום עון ואיך מפרש רש"י פה יסורים של אהבה באים לכפר עב העון ומצאתי בספר סמיכת חכמים שתמה כן על רש"י ולאחר העיון אמרתי דזה דמפרש רש"י לעיל יסורים אהבה המה בלי עון היינו אליבא דרבא שאמר אם רואה וכו' תולה ולא מצא בידוע של אהבה אבל מבואר לעיל פליגי בה רב אחא בר יעקב ור"א ב"ח וכו' וע"ז אמר בשם ר' יוחנן אלו ואלו של אהבה הם שנאמר כי את אשר יאהב ה' יוכיח וסיים והיינו דריב"ל כי אף ברית האמור ביסורין ממרקין כל עונות של אדם ולפ"ז לר"י ע"כ מוכח דיסורין של אהבה הם שממרקין עונות ושפיר גם פה אליבא דר' יוחנן מפרש רש"י אבילות מכפרת והוי יסורין של אהבה לכפר העון והבן:

גמרא ר' אלעזר חלש על לגבי ר' יוחנן וכו' ובדרוש הספד שהספדתי על פטירת אדוני אבי מ"ו הרב הגאון הגדול אמיתי ומפורסם צדיק יסוד עולם קדוש וטהור מוה' מאיר מבאסקוויץ פריד זצוק"ל אמרתי ובארתי זה הגמרא על פי מה שבארתי גמרא פרק אלו מגלחין כי נח נפשי' דרבינא פתח' עלי האי הספדא תמרים הניע ראש על צדיק כתמר יפרח נשים לילות כימים על מי שמשים לילות כימים ובארתי לצדיק אף שרע ומר לו בעולם הזה ופגעי הזמן פגעו בו הן בגופו הן בשאר ענינו אעפ"כ יש להתאונן על מיתתו אף שהיה חי בדוחק כי כל היסורין בדילין הימנו באהבת התורה כאשר בארנו לעיל בגמרא כל העוסק בתורה יסורי' כו' וזה כוונת הגמרא לילה דומה לצרות כמוכח צל"ח חצות לילה אקום וכו' ויום להרוחה ולהצלחה וזה שהספדו עלי' דרבינא שמשים לילות כימים שמשים לילות הצרות והיגונות כיום יאיר לו כל היגונות היה לו כשמש הצלחה וברכה כל אלה שיין לפניו שמשים הצרות והפדות וכל רע טוב וחסד היה לו למען ה' וסבל הכל באהבת התורה ואין לו שום רע ובודאי יש להתאונן עליו ובזה נראה לי נמי להמתיק שם הרש"י ולמה שמפרש שם רש"י שמשים לילות כימים בתורה ולע"ד יש לומר שמשים לילות הרע והמר דדומה ללילה כימים דדומה לטוב ולברכה. כל אלה קיבל כטוב בתורה דייקא עבור התורה ע"י התורה היה לו הלילות כימים הרע ומר כאשר טוב לו בכל והבן רק עבור התורה שיוכל ללמוד תורה ולקיים מצות ה' לא מרגיש הרע והבן. ובזה נראה לפרש נמי גמרא יומא ואברהם זקן בא בימים מפרש הגמרא זקן ויושב בישיבה היה ולהנ"ל נראה שאברהם זקן בא בימים תמיד היה לו יום גם הוא משים לילות כימים הרע ומר של עולם הזה לא הרגיש אברהם ותמיד היה לו יום ובא רק בימים היינו בטוב לו מאוד. ומפרש הגמרא מדוע משום שזקן ויושב בישיבה היה וכל מגמתו היה בתורה ועבודה ותמיד יושב בישיבה לכן היה לו רק יום רק טוב ולא מרגיש הרע והבן. וגם ר' יוחנן פה שאל לו בה"ג אם משום שאין לו מזונות או שאין לו בנים היינו שיש לו צער גדול בעוה"ז והנה על זה אמר ר' אלעזר אם ר' אלעזר היה דואג עבור צרות העולם ההבל הזה היה לו לשמוח בחליו שיבוא העת לפטור מכל דאגות העולם ומה לו לדאוג על המיתה כי יבוא אבל ר' אלעזר צדיק גדול היה ולא נחשיב כלום כל הרע של עולם הזה כי רצונו לעבוד את ה' ויפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעוה"ז ולכן אדרבה מצער על מיתתו וזה שהשיב לו על האי שופרא היינו המע"ט יקרא בשם שופרא שלא יוכל עוד לעשות מע"ט בתורה וכדומה דבלי בעפרא קא בכינא והיסורים אני סובל באהבה רק אחיה ולא אמות. והשיב לו מענין ששאל כי הוא אינו דואג על זה אדרבה מקבל באהבה ומבקש חיים מאל חי ושפיר השיב ר' יוחנן על דאו ודאי קא בכינא שאתה בקשת להרוס גופך ולהקים לתורה ולעבודה ובכו תרווייהו ואוקמי':

ובכן אמרתי כאלה על האי גברא קדישא אאמ"ו הצדיק מוה' מאיר זצוק"ל שהיה חי בחיי צער ביסורים בגוף נשבר מלא יסורים אעפ"כ היה מבקש תמיד אריכת ימיו ועשה לילות כימים. למען יוכל לעבוד קונו אף מתוך יסורים כל אלה לא אכפת לו. כי היה דרכו תמיד לסגף הגוף בתענית ובחיי עולם הזה מעט מעט נהנה רק כדי צרכו ורק חפצו בתפלה ובתורה כל ימיו אבל בעו"ה לא הגיע לימי זקנה וכבן חמשים ותשעה לקח אותו אלקים חבל על דאבדין אוי לנו כי חטאנו צדיק ה' נלכד בעונינו ועמי גמל חסד הרבה הביאני אל בית הספר למדתי מתורתו וקדושתו ופרישתו וגמל עמי טובות הרבה למען לגדל אותי לתורה אוי לנו כי נפלו עטרת ראשינו. ולזכר צדיק וקדוש הזה אמרתי להביא עוד פה מילי דהספדא. והוא עוד גרגר אחד בתפלתינו בתפלת יוה"כ קטן שאנו מתפללין בהיות מזבחי ומקדשי על מכונו וגבולו היה מכפרים עלינו שעירים העולים לגורלו ועתה בעונותינו וכו' לא לקח מידינו עולה ומנחה ובארתי ע"ד שבארתי הפסוק פרשת שמיני וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם ואמרתי בקרבנות אשר מן הצאן ומן הבקר המה שמה יד הכהן באמצע לשחוט ולזרוק וגם ידי בעלים לסמכו וזה אשר אנחנו בידינו מביאים קרבן לשם ה' אבל יש עוד קרבן גם הצדיק הוא קרבן העם לפעמים בעו"ה נתפס בעון הדור לכפר והוא הקרבן עולה וזבח לה' אבל זה הקרבן לא מידינו הוא אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו לוקח זה הצדיק מאתנו בלי סיועת ידינו ובלי ממוצע הכהן והנה בודאי ביותר טוב ונעים לנו אם הקרבן הוא ע"י הכהן וידינו בסמיכה מאשר לקח ה' הקרבן ותצדיק הוא הקרבן וזה אינו ע"י הכהן אז בהאי גונא אם ה' לוקח צדיק אז חסרנו צדיק יסוד עולם דנאבד צדיק בעונינו וזה כוונת הפסוק שאחר שאמר תחילה ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עולתך וכפר בעדך ובעד העם וכו' כאשר ציוה ה' והיינו שה' ציוה ע"י אהרן והיינו ע"י כהנים המה יקריבו וזה הקרבן לרצון והיינו שכתב אח"כ וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם דייקא שהוא ישא להם את ידיו הראה להם ידיו שהקרבנות יעשה ע"י ידיו ככה ביקש שידיו יהיה אל העם לשמש בקרבנותיהן וממילא בזה ויברכם בזה הוא ברכה לעם שיד כהן יבוא הקרבן ולא ע"י שהקב"ה לוקח צדיק שה' בעצמו לקח אותו וביותר יש לומר לאחר שירד אהרן מלעשות חטאתו וכו' וישא ידיו אל העם דייקא הראה להם שידיו מוכנים הם לעשות תמיד קרבן העם וזה חפצו ורצונו ועי"ז ויברכם זה גופא ברכה להם שלא נוטל הקב"ה בעצמו הקרבן. ורש"י מפרש על פסוק זה וירא משה וכו' ויברכו את העם יה"ר שתשרה שכינה במעשה ידיכם ג"כ על דרך הנ"ל ויש לבאר אם לוקח הקב"ה הצדיק לקרבן אז גם הקב"ה בצער ומתאבל על מיתת צדיק כמוכח במיתת משה ואין השכינה שרויה אלא בשמחה אבל אם הקרבן הוא ע"י הכהן אז תשרה השכינה בהבאת קרבן וזה הוא ברכתי שתמיד יהיה הקרבן ע"י מעשה ידינו ותשרה השכינה במעשה ידיכם וזה בתפלינו בהיות מזבחי ומקדשי על מכונו וגבולו היו מכפרים עלינו שעירים העולים לגורלו אבל עתה באשמתינו אין לנו קרבן לא זובח ולא זבח רק מיתת צדיקים המה קרבנות אבל באלה אין שמחה לפני ה' וזה שסימנו לא לקח מידינו עולה ומנחה עכשיו גם כן איכא קרבן זה שנוטל הקב"ה הצדיק אבל מידינו אינו הקרבן כי אם הקב"ה לוקח את הצדיק וזה רע ומר לנו ואיך נרים פנינו להתרצות לפני ה' בקרבן הזה אשר אנחנו גרמנו למיתת צדיק בעונינו ועוד הארכתי במדרשים ופסוקים לבאר במילי דהספידא. ולקצר אני צריך וה' ירפא פצעי לבבנו ויהי נועם ה' עלינו ויכפר על כל חטאתינו וכתבתי זה איזה דברי הספד פה לזכרון בספר שיהיה זכר צדיק וקדוש אאמ"ו הרב הגאון מוה' מאיר לברכה לעולמים ינוח צדיק זה במנוחת קדושים ועליונים וזכותו הקדוש יגן עלינו ועל זרעינו לדור דורים: גמרא הא דהוה לי' הא דלא הוה לי' כלל זה אינו יסורין של אהבה ועיי' רש"י האבילות לא מכפר ומדוע לא מפרש בפשיטות היכא דיש ביטול תורה לא הוא יסורין של האהבה והנה הכא מבוטל מצות עשה פרו ורבו ע"פ דברי רב הונא ביבמות דף ס"ב ע"א אתמר היה לו בנים ומתו רב הונא אמר קיים פרו ורבו ולפ"ז שפיר לחלק בלא היה לו בנים אז מבוטל ממצות פ"ו וכיון דהפסיד המצוה לא היה יסורין של האהבה אבל בהיה לו אז כבר קיים המצוה אף שמתו אבל אמרתי שם מבואר בשם ר' יוחנן דאם היה לו בנים ומתו לא קיים פ"ו וא"כ ר' יוחנן לשיטתו פה שפיר מפרש רש"י טעם אחר אך קשה איך שייך שיהי' זה יסורין של אהבה לר' יוחנן בהוי לי' ומתו בה"ג סובר ר' יוחנן נמי לא קיים מ"ע פ"ו א"כ מבטל אותו ממ"ע ובה"ג היאך שייך האהבה וצ"ע:

גמרא תניא אבא בנימין אומר על שני דברים הייתי מצטער וכו' והקשה בב"י דמשמע דאסורא כמי איכא וכו' משום כבוד השכינה והיאך אמר דאמר רב"ח דמשמע משום בנים זכרים הוא דעבד ועיי' ב"י סי' ג'. והנלע"ד ליישב באמת היה מצער משום דהשכינה במערב וגנאי הוא לישן שם בין מזרח ומערב דאיכא השכינה וככה משמע מלישנא שנקט כל ימי הייתי מצער משמע כל ימיו אף בלא אשה דשוכב לבדו ומייתי ראיה מדאמר רב הנותן מטתו בין צפון ודרום הויין לו בנים זכרים וע"כ טעמו ונמוקו עמו משום בין מזרח ומערב הוא השכינה וגנאי הוא לשכוב עם אשתו וכן הוא נזהר אף בעצמו כל ימיו לישן שם משום כבוד השכינה:

תוכן העניינים

ברוך מרדכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה