אור ברסלב
ברוך מרדכי חלק א ברכות › דף ה.

ברוך מרדכי חלק א· רבי מרדכי פריד

ברכות · דף ה.

דף ד:

אמר ר' לוי בר חמא לעולם ירגיז וכו' אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם פה לא פירש רש"י היכא משמע אמרו בלבבכם דקאי על עסק התורה דלעיל לגבי מימרא דרישב"ב אמר ר' יוסי מאי קרא' רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם מפרש רש"י דקאי על ק"ש שפירש אמרו מה שכתב על לבבך. וראיתי בספר סמיכת חכמים שמפרש על לבבך קאי על תלמוד תורה כדאיתא בפרק קמא דקדושין אל תיקרי ושננתם אלא ושלשתם לעולם ישליש אדם שנותיו וכו' והיו הדברים האלה על לבבך ושננתם לבניך וקאי על לבבך עם ושננתם לבניך ובגמרא הזה דקאי על לבבך נשמע תורה כראה לע"ד לומר קצת באור לדברי ר"כ דקאמר ר"נ אם תלמיד חכם הוא אין צריך ולכאורה לדברי ר' יוסי דקאמר דמצוה לקרות על מיטתו הוא מפסוק רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם אמרו מה שכתב על לבבך וא"כ איך משמע מזה דפטור הוא ת"ח ולהנ"ל נראה לע"ד גם ר"כ ידע לכוון המקרא ואמר אמרו בלבבכם דקאי על עסק התורה היינו אם עסקו בתורה על משכבכם ודומו סלה בשינה אחרי כן מי שעוסק בתורה טרם שינה או סמוך לשינה לא צריך שוב עוד ודומו סלה יוכל לישן ודוק:

וע"כ מרב נחמן דעל לבבכם קאי על לימוד התורה ולע"ד נראה תרווייהו משמע מאמרו בלבבכם כמבואר ברש"י אמרו מה שכתב על לבבך. על משכבכם וזה ק"ש ולע"ד נראה דזה המאמר אר"ל ב"ח לעולם ירגיז תלוי בזה המאמר הראשון שנקט כי קשה לכאורה איך משמע על משכבכם ק"ש ולהנ"ל מאוד נעלה דאם דרשינן כר' יוסי מאי קרא' רגזו דקאי דמצוה לקרות ק"ש על מטתו וע"ז אמרו בלבבכם ק"ש כפירש רש"י אמרו מה שכתב בשכבך על משכבכם וזה ק"ש דאז המצוה דהנה לרב נחמן דקאמר ואם ת"ח הוא אינו צריך ע"כ ואל תחטאו ומעתה קאמר ר' לוי ממ"נ לעולם ירגיז אי כרב נחמן אז יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם כמבואר דקאי על לימוד התורה נצחו מוטב ואם לאו יקרא ק"ש שנאמר על משכבכם פירש אילו אמרו בלבבכם לא קאי על תורה ורק קאי על טרם משכבו בשעת שכיבה יקרא ק"ש וזה אמרו בלבבכם כפירש רש"י דקאי על ק"ש א"כ יקרא ק"ש ושפיר נקט על משכבכם מעל משכבכם מוכח דעל לבבכם קאי על ק"ש א"כ יקרא ק"ש ובין כך ובין כך ניצול מחטא ואי דאמרו בלבבכם קאי על לימוד התורה יעסוק בתורה ואם כל אלה לא מהני יזכיר לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה וגם זה לא מתנגד לפשט של ר' יוסי דמפרש דומו סלה על השינה כי שינה אחד מס' במיתה וטרם שינה יקרא ק"ש ובפרט טרם מותו וכיון שיזכיר לו יום המיתה בודאי יקבל עליו עול מלכות באהבה ובדברי לעיל דאמרו בלבבכם משמע לימוד התורה ממאמר קדושין ושננתם אל תיקרי ושננתם אלא ושלשתם נראה לע"ד לומר זה סמיכת הגמרא אחרינא מאי דכתיב ואתנה לך וגו' תורה זה מקרא והמצוה זה משנה להורותם זה גמרא וכולן ניתנו למשה מסיני וא"כ בודאי ראוי הוא שישלש אדם שנותיו בזה במקרא ומשנה וגמרא ואין לאחד קדימה כי כולם ניתנו למשה מסיני וזה קאי אמאמר שלפניו דע"כ אמרו בלבבכם יעסוק בתורה ומהיכא ידעו שיעסוק בתורה הוא באמרו בלבבכם ע"כ מדסמך ושננתם ושננתם הוא לימוד התורה והיינו ושלשתם שליש במקרא ושליש במשנה וגמרא. ע"ז הביא זה המאמר דמקרא ומשנה וגמרא כול' צריכה לימוד כי הלכה למשה מסיני הם ונכון ומעתה לפי פירוש הזה הא דקאמר ואם לאו יעסוק בתורה ע"כ הפירוש ג' צריכים מקרא משנה וגמרא כיון דקאי על ושננתם והיינו ושלשתם וזה אמרו בלבבכם ע"כ ג' צריכים להרגיז יצר הטוב על יצר הרע ובזה שבארתי דרב נחמן דקאמר אם תלמיד חכם הוא אין צריך בארתי ר"נ נמי כיון לזה הפסוק אמרו בלבבכם הוא תורה כמבואר גמרא פה א"כ נמי צריך לומר כל הג' בכלל כי אמרו בלבבכם קאי על ושננתם וזה ושלשתם ונראה בפשיטות כך הוא דרכה של תלמידי חכמים לשלש שנותם:

ולזה מתקו לי לפרש פירש"י שמפרש ואם תלמיד חכם הוא שרגיל במשנתו לחזור על גרסתו תמיד די בכך וזה שפת יתר מאוד בדברי רש"י שנקט לחזור על משנתו הו"ל לנקוט ואם תלמיד חכם שרגיל במשנתו תמיד למה זו לחזור על גרסתו ולהנ"ל מאוד נעלה כי רש"י מפרש שם בקדושין ועיי' אלא ליומא מפרש רש"י שישלש האדם לימי שבוע שני ימים מקרא ושני ימים משנה ושני ימים גמרא ולפי אלה קשה איך קאמר רב נחמן ואם תלמיד חכם הוא אין צריך מדנקט אמרו בלבבכם וזה עוסק בתורה ה' אמרו בלבבכם קאי על הני שלשה מקרא ומשנה וגמרא וזה שפיר אמרו בלבבכם כל הג' אז על משכבכם אבל לאו בכל יומא קורא הת"ח כל תני ג' דשני ימים מקרא ושני ימים וכו' וא"כ איך שייך אמרו בלבבכם אבל ניחא הת"ח אף שלומד היום משנה אבל הוא חוזר תמיד מה שלמד אתמול וכל השבוע חוזר ותמיד חוזר מה שכבר למד בזה השבוע וכיון שחתר הרי תמיד ושלשתם יחד וזה שפירש רש"י שרגיל במשנתו לחזור על גרסתו תמיד בכל עת הוא כמי חוזר מה שלמד וממילא צדקו יחדיו:

ועוד יש לומר רב נחמן סובר כאידך דרש של הגמרא ושננתם שיהיו מחודדים בפיך ולא דרש ושלשתם ודי במשנה וגמרא לחוד רק שיהיו מחודדים בפיך ומפרש רש"י חוזר עליהם ובודק בעומקא ועיי' וא"כ שפיר קאי על לבבך על ושננתם ומי שהוא ת"ח דברי התורה מחודדים בפיו ושפיר מגן ולא צריך ק"ש ובזה נראה מתוך פירש"י שמפרש ואם ת"ח הוא שרגיל במשנתו לחזור על גרסתו ומה לו לרש"י בזה לחזור על גרסתו ולהנ"ל יובן שע"כ אמרו בלבבכם הוא לימוד תורה ועל כרחך צריך לומר היכא משמע להו וצריך לומר מושננתם הסמיכות וע"כ צריך להיות כמו ושננתם ובארנו דהפירש הוא שיהי' מחודדים בפיו וכבר פי' רש"י שם בקדושין מחודד בפיו חוזר עליהם ראינו מי שיחזור על משנתו זה הוא מחודד ולזה מפרש רש"י פה שרגיל במשנתו לחזור על גרסתו תמיד והוא שפיר מחודד בפיו וזה אמרו בלבבכם ושננתם מחודד ודוק כי מחודד הוא:

ראיתי דבר נאה בסמיכת חכמים שקאמר ע"פ דברים אלה דדרשינן אמרו בלבבכם על ת"ח שיעסוק בתורה יהי' פשט' דקרא הכי כי אמרינן בעלמא כל הכועס נקרא חוטא באין ת"ח משא"כ בת"ח אף שכועס אינו נקרא חוטא כדאמרינן לקמן ת"ח דרתח אורייתא הוא דמרתיח וזה פירש רגזו ואל תחטאו פירש אף שרגזו יהיה בזה האופן שלא תחטא והיינו אמרו בלבבכם פירש עסקו בתורה ואז אינו נקרא חוטא ויפה כיון. וגם אנכי אמינ' מילתא לפרש רמז טוב בדבר הזה פסוקי התורה תצוה ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחושן המשפט על לבו בבואו אל הקודש לזכרון לפני ה' תמיד ובארתי כי לכאורה הוא סתירה בגמרא תענית דף ד' אמר רב אשי כל ת"ח שאינו קשה כברזל אינו ת"ח ובדף כ' שם ת"ר לעולם יהי' אדם רך כקנה ואל יהי' כארז וכו'. והתירוץ הוא הא במילי דעלמא כגון בזה המעשה יהיה רך כקנה אבל הא במילי דשמי' בזה יהיה הת"ח קשה כברזל ואז יוכל לכעוס אפי' והכעס אז בחיק חכמים ינוח. וז"ש ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחושן המשפט על לבו דויקא קשה כחושן וכברזל לעולם יהיה הכהן קשה כברזל אבל ביאר הכתוב רק בבואו אל הקודש דייקא בתורה ובקדושה שם יהי' קשה לזכרון לפני ה' תמיד דייקא מה שנוגע לפני ה' אבל במילי דעלמא רך כקנה ובדברי סמיכת חכמים אמרתי לבאר גמרא סוף ברכות אר"א אר"ח ת"ח מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך אל תקרא בניך אלא בוניך שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול ונראה ע"פ גמרא קדושין דף ל' את והב בסופה אפי' אב ובנו רב ותלמידו שעוסקים בתורה בשער אחד נעשים אויבים זה את זה ואין זזין משם עד שנעשה אוהבים והיינו מי שכועס עבור התורה ופלפול לאחר זה מיד נעשה שלום ומבואר גמרא תענית דף ד' שאמר ת"ח צריך להיות קשה כברזל דכתיב ארץ אשר אבניה ברזל אל תקרא אבניה אלא בוניה וזה שאמר וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך שלום הרבה איכא ואמר וכו' אלא בוניך ובוכיך המה שקשה כברזל כהנ"ל ואף שקשה כברזל מ"מ סופו שלום שלום רב לאוהבי תורתך אף שתראה באוהבי תורה פלפול עצום וקשה כל אחד כברזל שלא הניח מדעתו אעפ"כ סופו שלום ואין למו מכשול בכעס ואורייתא הוא דמרתיח ואמר אח"כ יהי שלום בחילך דייקא כמבואר גמרא שם בתענית אמר רבינא אעפ"כ מבעי' לאינש למילף נפשי' בניחת' שנאמר והסר כעס מלבך והיינו לזה אמר עצה טובה יהי שלום בחילך היינו בחילך של תורה טוב למילף נפשי' בניחות' שנאמר והסר כעס מלבך ושלוה בארמנותיך גם בתורה טוב שלום וטוב שלוה. ויותר יש להמתיק ולומר הגמרא שם והסר כעס מלבך דכאשר בארנו פה בשם סמיכת חכמים דרגזו ואל תחטאו בה"ג אינו חוטא בכעס אמרו בלבבכם אם הוא בלימוד תורה וזה שאמר בגמרא אף בלבבכם שהוא התורה הכעס שרי אעפ"כ גם בתורה טוב להסיר הכעס והיינו הסר הכעס "מלבך, אף שזה לבך. או בלבבכם מורה דשרי לכעוס אעפ"כ הסר הכעס מלבך גם מלבך היינו התורה והבן:

רש"י ד"ה ודומו סלה יום דומי' וכו' הוא יום המות שהיא דומי' עולמית ומאוד תמהתי וכי שייך לומר דומי' עולמית ואי תחיית המתים אשר אנו מאמינים באמונה שלימה ובפרט רש"י איוב ז' פסוק ז' זכור כי רוח חיים לא תשוב עינו לראות טוב פירש"י לאחר המיתה וכאן כפר איוב בתחית המתים אלמא משום דאמר לא תשוב עינו לראות טוב ואיך יפרש רש"י כאן דומי' עולמית לכן כראה לע"ד איש רע בודאי אל יקים בתחיית המתים כמבואר גמרא כתובות בטל אורות טליך אור תורה מחיהו וזאת ישים אל לבו שיום המיתה יהי' לו דומי' עולמית אם לא ירגיז יצר הטוב על יצר הרע אבל אם ירגיז אז לא יהיה דומי' עולמית וזכה לתחיית המתים ונזכה ונחיה ונירש טובה וברכה:

אמר ר' יצחק כל הקורא ק"ש וכו', כאלו אוחז חרב של שתי פיות בידו שנאמר רוממת אל בגרונם וחרב פיפיות בידם מאי משמע וכו' מרישא דעני' דכתיב יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם וכתיב בתרי' רוממת אל בגרונם וחרב פיפיות בידם:

עיין במדרש רבה וזאת הברכה אמר רב שמואל בר חמא וכי ימים הם מתים אלא אלו הצדיקים אע"פ כשהן מתין ימיהן בטלין לעולם אבל הם עצמם קיימים וכו' אלא רשע בחייו קרוי מת מפני שראה חמה זורחת ואינו מברך יוצר אור שוקעה ואינו מברך מעריב ערבים אוכל ושותה ואינו מברך עליהם אבל הצדיקים מברכין על כל דבר ודבר ולא בחייהן בלבד אלא אפי' במיתתן מברכין ומודין לפני הקב"ה שנאמר יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם רוממת אל בגרונם וחרב פיפיות בידם עיי' במדרש רבה שמפרש דקאי על המיתה. ובהדי הספדא של אמ"ו הגאון דק"ק פ"ב בארתי זה הפסוק רוממת אל בגרונם על דרך המדרש שקאי על המיתה. ואגב גררא אעתיק פה לזכרון צדיק זה איזה מילי דהספדי' שהספדתי על רבינו אמ"ו הרב האי גאון אמיתי ומפורסם צדיק יסוד עולם עטרת תפארת ישראל קדוש וטהור עמוד הזמן פאר הדור נר ישראל גדול בשערי בת רבים קדוש שמו מוה' אברהם שמואל בנימין סופר זצוק"ל שהיה אב"ד ור"מ דק"ק פרעסבורג יע"א: כתיב בתורה ואברהם זקן בא בימים וה' בירך את אברהם בכל איתא גמרא יומא אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה היה שנאמר ואברהם זקן בא בימים. והנראה לע"ד כי הגמרא דייק זאת מדנקט כפל הלשון כיון דנקט זקן למה נקט בא בימים או כיון דנקט בא בימים למה נקט זקן אלא דדייק הגמרא זקן יש פירוש אחר לא זקנה בימים אלא זקן שיושב בישיבה היה וקנה תורה וחכמה וזה זקן ובא בימים שג"כ היה לו זקנה. והנה רבינו הקדוש הגאון מוה' אבש"ב גם שמו הראשון אברהם הוא דומה למדת אברהם ואף שהוא לא היה בא בימים כי אוי לנו כי חטאנו שלקח מאתנו עוד טרם שהגיע לששים אבל זקן ויושב בישיבה היה. בישיבה גדולה והעמיד תלמידים הרבה ועליו יוכל לאמר ואברהם זקן בא בימים זקן ויושב בישיבה היה הנה בארתי עוד מילת בא בימים ועל פי גמרא מועד קטן דף כ"ו ע"ב כי בא נפשי' דרבינא פתח עלי' האי ספדנא תמרים הניע ראש על צדיק כתמר נשים לילות כימים על משים לילות כימים ופירש"י שמשים לילות כימים בתורה:

והנה בארתי כל אדם יש לו יום וגם לילה אבל תלמיד חכם כמו הא דרבינא שנעור רוב הלילה בתורה זה הביא כל הימים היינו הביא רק ימים ולא לילות כי גם לילה שם ליום ואור לו בתורה הקדושה וזה שקאמר הכתוב ואברהם זקן בא בימים דייקא הוא הביא רק ימים ולא היה לו לילות כלל כי אור לו בתורה. וגם רבינו הקדוש והגאון היה בו מדת אברהם אבינו שעליו יאמר ואברהם בא בימים שלילה כיום יאיר לו בתורה הוא הביא עמו רק יום ולא לילה תשובות רבות אשר השיב רבינו הגאון לשלחו דבר נכתב ונחתם בלילה שהיה הלילה לו למשמר לתורה ולהלכה אשרי העם שהיה להם ככה אך כעת חסר מאתנו על זה דוה לבינו חושך בעדינו אוי לנו כי פנה יום:

איתא גמרא סנהדרין דף י"א תנו רבנן משמתו נביאים אחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש מישראל וכו' שוב פעם אחת היה מסיב' וכו' ונתנה וכו' בת קול מן השמים יש כאן אחד שראוי שתשרה שכינה עליו אלא שאין דורו זכאי נתנו חכמים עיניהם בשמואל הקטן וכשמת אמרו עליו הי חסיד הי עניו מתלמידו של הלל:

ובארתי בקיצור דברים אין השכינה שרויה אלא מתוך שמחה אבל לא מתוך עצבות והנה לא היה יוכל שתשרה השכינה על שמואל מאחר שאין דורו זכאי והיה שמואל תמיד בצער מחמת הדור שאין זכאי והיה דואג על הדור ומצער עצמו תמיד וא"כ לא היה יוכל שתשרה השכינה כי הוא היה מלא צער והשכינה אינו שרוי אלא מתוך שמחה. וכן רבינו הקדוש תמיד היה לו צער מדור תמיד מתאנח על השמועות שבאה לו שנתפרדו חבילות זה בונה במה לעצמו וזה בונה במה לעצמו והתורה והיראה הלוך וחסור בעו"ה ובכל יום ויום היה לו צער גדול והיה דואג בלב נשבר על דורו אוי לנו ואבוי רבינו הגדול אשר היה ראוי שתשרה עליו שכינה פנה מדורו עד הנה הוא היה מתאנח עבור דורו (שתשרה עליו) ועכשיו בעו"ה גדול כים שברינו כל הדור מתאנח עבורו על השמועה כי באה כי לקח ארון אלקים ובודאי ראוי להתאנח במר נפשינו על פטירת צדיק זה כי חסרנו הרבה מי יעמוד בעדינו נפלה עטרת ראשינו אוי לנו כי חטאנו:

ועליו יש לומר כמו על שמואל הקטן הי חסיד הי עניו וחסיד קראו שמו כאשר בארתי הפסוק יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם רוממת בגרונם וחרב פיפיות בידם ואמרתי חסיד הוא זה דעושה חסד עם אחרינא וטוב לכל וגומל טוב עם בני אדם:

והנה יש שני מיני לומדי תורת ה' מי שלומד לעצמו ולא לזולתו רק משים נפשו בכפו ויגע בתורה עד כי גדל מאוד ויש עוד מי שלומד לזולתו ולומד עם תלמידים רבים ומחדש חדושים יקרים וכותב ומישב לשלחו דבר וגם כותב חדושי תורתו למשמרת והנה זה שרק לומד בפני עצמו ולא לזולתו זה משמת נאבד מאתנו בעו"ה והתם קאי וקיים אבל עוד ביותר יש להתאנח ולבכות מי שלומד עם אחרינא והעמיד תלמידים הרבה והשיב שלחו דבר זה גם בעת מיתתו עוד שפתיו דובבת בקבר יגדיל שמו ויאדיר גם בעלמא דקשוט הולך מחיל אל חיל ע"י חדושיו ותלמידו ותלמידי תלמידיהון:

וז"ש הפסוק יעלזו חסידים בכבוד היינו בכבוד ה' ותורתו ירננו על משכבותם כאשר ביאר המדרש שהבאתי פה שקאי על שכיבת הקבר גם כעת הזה ירננו חסידים אנשי המעשה אשר עושים חסד עם בני אדם עם הדור והנה מי שלומד בפני עצמו זה לא צריך ללמוד בקול גדול ולקרוא בגרון אלא ידבר וילמוד בנחת אבל מי שלומד עם אחרים ורבים באים לשמוע ממנו תורת ה' צריך קול והגרון כמו שאמר הש"י לישעי' קרא בגרון ואל תחשוך כשופר הרם קולך והנה מי שלומד עם תלמידים זה בודאי רוממת אל בגרונו היינו בגרון בקול לכן ירננו על משכבותם דייקא כי הרבה היה מטריחים בגרונם לכן גם על משכבותם בקבר ירננו גם שם ילכו מחיל אל חיל ע"י התלמידים וחרב פיפיות בידם שהיה כתבו חדושי תורה בידם וזה להם למשמרת גם בעלמא דקשוט וחרב בידם גם בעלמא דקשוט כגבור חיל אגור בחרבו כך הם המה גבורים בתורה וגם בקבר שלהם אורה. וז"ש דוד יגיע כפיך כי תאכל מה שיגעת בכפיך לכתוב חדושי תורה אשריך וטוב לך טוב לך גם בעולם הבא כי נשאר חדושיו פה ויאמר הלכה בשמו:

הנה גם על רבינו הקדוש רבי הגאון זאת יאמר רוממת אל בגרונו היה מטריח עצמו בישיבה גדולה לאלקים לדבר וללמוד בקול כאשר אנכי בעיני ראיתי וזכרתי ג"כ להיות מתלמידיו לשמוע קול תורה מפיו הקדוש ושאבתי מבארו מים חיים ראיתי מה שהוא היה מטריח עצמו סובל הכל למען ללמוד לתלמידיו וגם חרב פיפיות בידו שהיה כותב חדושיו כאשר הניח אחריו ברכה אמתחת מלא ספרים מזוקקים שבעתים אוי ואבוי וכי נאבד מאתנו לקח אותו אלקים ואותנו עזב לאנחות תלמידי רובי רבנים גדולים ורובי כמו רובי עשו והצליחו פרי קודש אוי לנו רבינו הגדול אשר טרח ולמד עמנו עזב אותנו לן יאות כמבכות לן יאות למספד כי גדול כים שברינו: איתא גמרא בבא מציעא דף פ"ז רבה בר נחמי' נתבקש בישיבה של מעלה נפק' אביי ורבא וכולהו רבנן לאסוקי בי' לא הוה ידעו דוכתי' אזלו לאגו' חזי הני צפורי דמטללי וקיימו אמרי ש"מ התם הוא ונראה לבאר ע"ד שאיתא במדרש כשמת משה רבינו ע"ה בכו מלאכי מעלה ואמרו צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל והקב"ה אמר מי יקום לי עם מריעים ומי יתיצב לי עם פועלי און:

והנה כן נאמר אף שראינו איש צדיק זקן ושבע ימים בתורה ובכל מיני דמיטב והלך לעלמא דקשוט מלא תורה ומעשים טובים למה לנו לבכות על פטירתו הלא הוא הלך למנוחתו ושם ירננו על משכבותם ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה ומה לנו לצער. אבל דע כי לן יאות למבכות ולצעוק מרה על מנהגינו דנאבד אם גם לו לנפשו אין מחסור אבל אוי לעולם שאבד מנהיגו ועוד יש לבכות ולהתאונן על איש גדול ורם מנהיג העולם כי עמד בגדר כי ימצאו קהילה קלה כמות שהיא אשר דרכים כסל למו מורים את מוריהם ויכעיסם בהבליהם כי יעמוד ש"ץ שאינו הגון או מכל מיני קלות ורוצים לזוז ממנהגינו הקדושים המה עמדו בפרץ וגדרו גדר להחזיר למוטב ועמדו נגד פועלי און על איש צדיק הזה בודאי ראוי' לקונן ולבכות במר נפשינו:

והנה מבואר ברש"י בתורה פ' מצורע לכן צריך להביא צפורי לקרבן בעל לשון הרע דומה לציפורי דמצפצפים בקול ובכן בארנו פה לשון יובן על פי דרוש רב' ב"נ נתבקש בישיבה של מעלה דייקא במעלה זה עליה היה בישיבה של מעלה ולו אין מחסור כלום כי השלים נפשו עד דנתבקש להורות בישיבה של מעלה ולא ידעו דוכת' דייקא לא ידעו הטעם על מי ועל מה להתאבל עליו כי צדיק רבי נחמי' שמה יושב בעטרת תפארת בראשו ונהנה מזיו השכינה ועלה בעליה גדולה באין מחסור כלום אבל הלכה לאגמ' דייקא לעלמא לראות בהמון העם חזי הני ציפורי דייקא הני בעלי לשון הרע המדברים על מוריהם ומלעיגים על החכמים ומצפצפין בקול קול נעימה כציפור לגנוב את לבן של התמימים להדריך העם לפי העת ולפי הזמן לעשות מהם אנשי לשון בכל מדינה ומדינה ועושים הטפל לעיקר ועיקר התורה החדושה לטפל ואפי' לטפל לא בעו"ה וד' אמות של הלכה נשארו באחרונה באמרים גם זאת לא יבצר אבל בדרך צר וקצר וזה שמטללי וקיימ' היינו מטללי שעושים לעולם חושך בכנפיהון המה רוצים ליקח העולם תחת כנפיהון אשר עולם חושך בעדם וקיימו לזה האנשים יהיה קרו' ולא יהי' מי שידבר נגדם ויריב ריב התורה ויעמוד נגד פועלי און ללחום עמהם לעמוד בגדר ולעמוד בפרץ זה האנשים הגדולים הלכו וחסרו מאתנו ואותנו עזבו לאנחות אמרו ש"מ התם הוא התם הדוכת' להתאונן ולקונן במר נפשינו ולצעוק בקול תורה תורה חגרו שק וכו' מי יעמוד לי עם מריעים ומי יתיצב לי נגד פועלי און וכו':

וגם אנחנו אחים ורבותי לכאורה מה לנו לבכות על מיתת צדיק רבינו הגדול הזה אשר השלים נפשו ועשה לילות כימים לא פסק פומא מתורה הקדושה ומדת צדקתו וקדושתו אין לשער העמיד תלמידים רבים אשר גם היום עשו פרי קודש והצליחו ישבו על כסא הוראות בתורה ועבודה חידש חדושים יקרים עמוקים וטובים ידו הלך למרחוק להשיב שלחו דבר בשאלות קשות ורבות אין לשער כמה רחבה תורתו הקדושה אשר הניח אחריו ברכה צדיק כזה בודאי ינוח במנוחת עליונים ומה לנו לבכות אבל לן יאות למבכות ולספוד במר נפשינו כי רבינו הגדול הזה עמד נגד פועלי און נגד הני ציפורי דמטללי המצפצפים ללכוד העם תחת כנפיהון והוא עמד נגדם נודד מביתו לבית וועד תלמידי חכמים לבקש עזר ותרופה לתורה הקדושה למען ילמדו ולמען ישמעו תורת אלקים חיים וישמחו האבות לגדל הבנים סביב לשלחן הערוך להיות תלמידי חכמים וד' אמות של הלכה והיה בכל קהילה וקהילה לרווחה הוא היה עמנו לראש באסיפת רבנים גאונים ומאורות גדולים לחקור ולתקן ביראת ה' הטהורה תקנות קבועות להרים קרן התורה לישר העם להוליכם דרך החיים וגם באסיפת בית הוועד לאנשי המדינה היה יושב שם בקרוב ועל כל משמר ומשמר היה צופה ורואה ודואג מתפלל ומדבר ללב ישראל וסופר ומונה למען להחזיק האמונה בישראל ולהדביק במדות טובות ותקנות ישרות וגם בפעם השלישי אחר אספו אנשי המשמר העומדים לגדור גדר לעשות לנו תקנות טובות רמות ונשגבות שבכל קהל עדת ישראל יעשו אותו אשר עם משפטי ה' צדקו יחדיו גם אז היה רבינו הקדוש עמנו זריז וזהיר בחכמתו הגדולה בוחן ובודק בחכמה ובתבונה עמו עצה ותשועה להדריך עמו בתורת ה' במנהגינו הקדושים אשר אחד מהמה לא יחסיר ויגביר הנפש על הבשר והיה לנו לאור גדול לילך בעקבות רגליו הקדושים והטהורים אוי לנו כי חטאנו כחשכו מאוריה סוגרו שעריה שערי התורה שערי החכמה אשר היה נפתח לנו שעריו בחכמה ובקדושה אוי לנו כי חטאנו כי לקח אותו אלקים לן יאות למבכות לן יאות למספד מי יקום לנו עם מריעים מי יתיצב לנו עם פועלי און איך נפלו הגיבורים ואבדו כלי המלחמה והארכתי הרבה בהספדו לבאר פסוקי ומדרשי ואין כאן מקומו רק מעט מזעיר כתבתי לזכר עולם וזכות מורינו ורבינו גאון עוזינו גדול דורינו יעמוד לנו ויגן עלינו:

ובסיומא אמרתי באלה הפסוק' פה חסידים בלשון רבים המה יעלזו בכבוד דייקא חסידים רבים מדור דור ירננו על משכבותם רוממת אל בגרונם היינו שהמה תלמידי חכמים וחרב פיפיות בידם שגם יש להם זכות אבות גם אבות קדושים אז בטוח ירננו על משכבותם כי לא פסקו עוד התורה מדור דור לעולמים וזה חרב פיפיות כפלים והבן. וגם פה ברבינו הקדוש והטהור הוא גדול וקדוש והוא בן לאותו גאון וקדוש ישראל רבינו חתם סופר וגם עכשיו ת"ל הניח אחריו ברכה בנים צדיקים תלמידי חכמים ובן גדול וגאון ממלא מקום אביו בתורה ובקדושה והישיבה הגדולה בעזרת האל לא פסק' מבית החכמים והסופרים הקדושים וגאונים. ויונק' עדינו תורה וחכמה וזה נחמתינו שכן יהי' מדור לדור ויגדיל התורה בתלמידי' ותלמידי תלמידיהון אתה ה' עמוד עמנו וינחם לבינו וירפא פצוע' לבבינו וינחם אותנו בכפלים ויאיר התורה כמקדם ה' הוא יושיענו ובצדקתך חיינו. להשיב שבותינו וירים קרן התורה והיראה בישראל. ובארתי זה הגמרא כל הקורא ק"ש על מטתו כאלו אוחז חרב של שני פיות בידו. היינו ידוע כל העוסק בתורה יסורים בדילי' הימנו ותורה מגינה ומצילו. והנה ידוע בק"ש ג"כ הוא עוסק בתורה ובזה מקיים עוסק בתורה וג"כ ק"ש בפני עצמו יחוד שמו הגדול היא מגין עלינו וא"כ תורתו בק"ש וזה כל הקורא ק"ש על מטתו כאלו אוחז חרב של שני פיות בידו שיש בידו ג"כ זכות תורה וזכות ק"ש וזה רוממת אל בגרונם שהוא ק"ש שהוא רוממת של אל וגם חרב פיפיות בידם בזה הק"ש המה בכפלים ג"כ זכות התורה עמהם והבן:

גמרא אמר רבי שמעון כל העוסק בתורה יסורים בדיל' הימנו ובארתי ע"ד ששמעתי לבאר הגמרא לקמן מפי אמ"ו הרב האי גאון אמיתי ומפורסם קדוש עליון קדוש שמו מוה' יחזקאל בנעט זצוק"ל שהיה אב"ד ור"מ דק"ק נייטרע יע"א והיינו הגמרא שקאמר אם רואה אדם שיסורים באים עליו יפשפש במעשיו פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה. שנאמר אשרי הגבר וכו' וביאר אמ"ו הנ"ל כי הקב"ה משלם מדה נגד מדה במה שחוטא בזה ייסר אותו אם חטא בידו אזי יבוא מכאוב על ידו וכו' וזה שקאמרו אם רואה אדם שיסורים באים עליו יפשפש במעשיו במה שהוא חוטא יסתכל היטב כי יסורים שלו המה מדה נגד מדה פשפש ולא מצא באותו אבר אשר היסורים עליו שהיה חוטא באותו אבר יתלה בביטול תורה ובתורה כל עצמותיו תאמרנה ובלימוד התורה כל האיברים בכלל ובביטול התורה כל אבר ואבר בכלל וא"כ בכל מקום שהם היסורין המה מדה נגד מדה עכ"ל הקדוש. ובזה נראה לע"ד לפרש פה אם רואה אדם שיסורים באים עליו ואם רוצה לרפאותו למצוא מידו רפואה לאותו אבר שהיסורים עליו אז ילמוד תורה בזה כל האיברים בכלל בכל מקום שהמה היסורים רפואה שלימה להם ולכל אבריו ולכל בשרו מרפא וזה כל העוסק בתורה יסורין בדיל' הימנו כי כל האיברים בכלל לימוד התורה וזה מרקחת טובה בכל מקום שהמה היסורין לרפואה שלימה והבן: עוד נראה דבר לדבר בענין אגדה המושכת לב האדם למען להטות לבבינו ליראת ה' כל ימינו ולהבין ולהשכיל מצב ומעמד הגוף הלא ידוע גם ב"ה וגם ב"ש במנו וגמרו טוב שלא נברא משנברא וטעמו ונמוקו אם בדברים הנוגע לשמים לעיקר תכליתינו רחוקים מן השכר וקרוב להפסד כי יצר לב אדם רע ומי יוכל להמלט מחטא ופשע ותמיד צריך ללחום גבור כארי לעשות רצון אבינו שבשמים וגם בענין העולם הזה הנוגע לקיום הגוף מי יעלה לי שמש ההצלחה בסביבותיו בלי צער נגע ופגע אחר שמחה תוגה ואחר צהלה בהלה ואחר גילה רעדה כן יעברו ימיו של אדם בדאגה רבה וקוץ ודרדר סביביו ופגעי הזמן מד' רוחות עולם סביבותיו וגם העשיר אשר מילא אסמותיו ברכה לא הניח עינו לישן מפחד לילה מרוב דאגות אולי יאבדו פירותיו ותמיד אין לו די ורוח המותרות בקרבו רודף ומבקש בימים ונהרות בהרים וגבעות. וכבר בארתי בדרשה לחג השבועות מה שאנו מתפללים בכל יום ברוך אלקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת הוא יפתח לבינו בתורתו וישים בלבנו אהבתו וכו' למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה דייקא בארתי ע"י תורה הקדושה כל היסורין בדילין אין פגע ואין נגע נחשוב לצער כי חיינו ואורך ימינו הוא התורה הקדושה ובהתורה ישמח לבנו וע"י תורתינו הקדושה מתקו לנו חיינו כי הוא הנותן חיים לכל עושיהם וזה יפתח לבנו בתורתו לולא זה רק לבהלה נברא ולריק יגענו וזה למען שלא נלד לבהלה כי בלאו זה העולם הזה בהלה וצער איכא. ובזה בארתי מדרש רבה פ' וירא ויהי ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק מה ראה ענן קשור על ההר אמר ליצחק בני אתה רואה מה שאני רואה אמר יצחק הן אמר לשני נעריו אתם רואים מה שאני רואה אמרו לו לא אמר להם אתם דומין לחמור שאינו רואה שבו לכם פה עם החמור ובארתי כי ידוע כאשר בארנו צדקת אדם הוא אם רואה ומבין את אלה האי עלמא עולם בהלה ועולם ההבל הוא ולא נחשוב לו לעיקר אלא ידע שהוא רק בפרוזדור לעבוד קונו ובוראו לקנה עולמו שכולו טוב ולהשיג חיי הנצחיות וזה הוא אמונת אברהם אבינו וצדקתו שראה את כל אלה עולם הזה אין בו ממש ורק שש ושמח ויגל לעשות רצון ה' ולכן בחר להקריב בנו יחידו כי כל כוונתו היה ומשמח בבנו למען לעבוד ה' שיהי' בכו עובד ה' ואם ה' ביקש וציוה להקריב אותו הרי מיד נעשה רצון ה' ובכן באהבה קרב בנו אל המזבח וגם יצחק הוא הגבר אשר שם נפשו בכפו והבין גם הוא עלמא הדין עולם שקר הוא ואם ישלים נפשו בשעה אחת בודאי טוב הוא ובכן הוא גם הוא פושט את צוארו ומאס בחיי עולם הזה כי היה מבין שבעולם הזה כולו כעסים אף ברוב נכסים כולו שקרים אף אם ימלא כסף וזהב כל החדרים רק העיקר לעבוד ה' ולזה יפה שעה אחת וכו' ואם מיד השלים נפשו בעבודת ה' בודאי באהבה רבה עשה כן. ופשט את צוארו לעשות רצון קונו ובוא והבן בחידות חז"ל שביום השלישי פקח אברהם את עיניו וראה בחכמתו שעיתים וזמנים של עולם הזה כולו סובבים תחת דאגות ובהלות והנה ההר הוא העולם אשר אנו עומדים עליו כל עולם נדמו לו כהר אשר לעלות עליו הוא קשה וגם תמיד האדם הולך כאיש אשר הולך על ההר שתמיד יבוא מעלה מעלה כן חומד ומבקש האדם תמיד גבוה גבוה אבל ראה הענן זה החושך ולחץ ודחק כי זה הוא סביבות ההר שהוא קשר על ההר תמיד חושך ופגעי הזמן סובבים ההר היינו העולם הזה אשר דומה להר כי כן מרגלא בפומא דאינשי עוד הר אחד יש לפני אם אלך בשלום מזה ההר ואז אם כבר עבר זה ההר עדיין יעמוד לו הר אחר ואמר עוד זה ההר אם אלך עליו בשלום אז יהיה טוב וכו' זאת ראה בלבבו שעולם הזה מסובך בצרות ומהומות רבות והבל הבלים והיינו הענן קשור על ההר החושך והצרות קשור על העולם הזה והבין בצדקתו אין לאדם כי אם לעבוד ה' ובזה ימתוק המר הענן הקשור על ההר והתורה היא האורה ובאהבה רבה עשה ציות ה' לילך לשחוט בנו יחידו כי עולם הזה לא נחשוב לו לכלום ושאל את בנו יצחק אם גם הוא ראה כאלה שעולם הזה עולם ההבל אין בו ממש שענן קשור על ההר ורובו דרובו לא מתוק כי מר. והשיב לו יצחק גם אני רואה מה שאתה רואה כל העולם כולו שקרים וענן סביבותיו ואין לאדם כי אם מה שיעבוד את ה' ובכן פשט צוארו ברצון הטוב בלב ונפש חפיצה אמר לשני נעריו רואים אתם מה שאני רואה אמרו לו לא זה הנער לא ראה זאת לא ידעו ולא יבינו כי בחשיכה יתהלכו להבחין בין טוב לרע וחשבו המה עולם הזה הוא עיקר לנחת ולשמחה לאכול ולשתות ולילך אחר תענוגי הזמן אמר להם אתם דומין לחמור שגם החמור אינו רואה העתיד ואינו מתירא מפגעי הזמן ואין לו שום מעלה לילך במעלה כי אם לאכול ולשתות ולמלאות בטנו כך אתם לא תבינו העיקר ותכלית של האדם וטועים אתם ודומין לחמור שבו לכם פה עם החמור דייקא רק פה בעולם הזה בעולם הבא אין לכם שום ישיבה ורק פה תשבו ומפה ואילך אין לכם כלום לכן השי' יחדיו עם החמור והבן:

ובזה בארתי לדרשה לחג השבועות פסוקי התורה ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר על דרך הזה שהראה הקב"ה באלה איך דומה העולם הזה להר מלא קולות וברקים וענן כבד על ההר קשור על ההר על העולם מלא בהלות וכאשר בארנו פה ובארתי וירא העם וינועו היינו שנע ונד להם העולם. והרבה הארכתי באלה. ומשם תדרשו. ובזה בארתי פסוקי עקידה מה שאמר היום בהר ה' יראה גם מ"ש מעקידת יצחק היום שראה ענן קשור על ההר ומורה לכל אלה שבארנו גם בהר ה' יראה עין בעין יראה גם זאת בהר ה' אשר בו נותן הקב"ה התורה גם שם הקולות וברקים וענן כבד על ההר וכל אלה להורות עוה"ז אין בו ממש כי אם תורה הקדושה לנו למורשה ותבין זאת נמי מעקידת יצחק ומאברהם אבינו ברוך אלקינו שבראנו לכבודו הוא יפתח לבנו בתורתו. וזה שכיון פה רשב"ל כל העוסק בתורה יסורין בדילין הימנו דייקא מי שאינו עוסק בתורה תמיד מסובב מפגעי הזמן וענן כבד על ההר אבל מי שעוסק בתורה המר מתוק והחושך אור וכל היסורין בדילין הימנו כל היסורין ופגעי הזמן לא חש בהם ולא שם על לבו ולא נחשוב לכלום כי שם מבטחו בה' וצדיק באמונתו יחיה ובתורת ה' היא שיחתו וזה שמחתו ועוסק בתורה אף אם חם בראשו ובזה ירפא כל פצועי לבבו ויסורין בדילין הימנו והבן:

תוכן העניינים

ברוך מרדכי חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה