ברוך השם· רבי משה רוטמן
שו"ת יורה דעה · סימן קה
על דבר השאלה אצל אלמנה אחת ענייה ומדוכאה ואין לה במה להתפרנס ולה בנים ובנות יתומים קטני קטנים התלוים בה וכל פרנסתה הוא מבהמה חולבת שמוכרת החלב ומזה מתפרנסת. והבהמה שלה היא יקרה מאוד שרצו ליתן לה שבעים רו"כ. והיום בבוקר ילדה הבהמה הזאת ב' עגלים. והיינו עגל אחד הפילה מת. ולאחר שעה ילדה עוד עגל חי. ונשאלתי מה דינם בזה:
והשבתי הנה זה לשון הצואה המובא (בספר חסידים אות נ"א) פרה אשר תלד ב' עגלים "יחד או כל דבר שאינו רגיל להיות כגון תרנגולת שתלד ב' ביצים ביום אחד צריך לשוחטן מיד עכ"ל הצואה. והנה יש לדייק מלשון הצואה דגבי תרנגולת שתלד ב' בצים כתוב שם ביום אחד ואלו גבי פרה כתוב בלשון אשר תלד ב' עגלים יחד. למה כאן בעי דוקא יחד. ואלו בתרנגולת הקפיד אפילו רק ביום אחד. ונראה לפע"ד דהיינו טעמא. דכל עיקר הטעם הוא משום דהוה דבר שאינו רגיל להיות כדמסיים בעצמו. ולכן הרי איזה נקרא שאינו רגיל דהלא גם במין האדם הרבה יולדות תאומים. ומעשים בכל יום שאשה יולדת תאומים ואדרבה הוא סי' ברכה כידוע. וא"כ קשה למה הקפיד הקדוש גבי בהמה. ולכן מוכרחין אנו לומר דזה דייק הקדוש בלשונו שתלד ב' עגלים יחד. ולשון יחד מורה רק על בבת אחת ממש שיצאו מרחמה בבת אחת שני עגלים בבת אחת ממש. דזה הוי דבר שאינו רגיל דבאשה כהאי גוונא היולדת תאומים דרכן להוליד זה אחר זה. כמו גבי יעקב ועשו פרץ וזרח כי נולדו זה אחר זה. ועיין נמי בשו"ע (יור"ד סי' רס"ה) לענין למול מי שנולד תחלה. וכהאי גונא גם גבי בהמה אין זה חידוש ויציאת חוץ לטבע. ולכן הוצרך הקדוש שתלד הפרה ב' עגלים יחד ממש דזה ודאי הוה דבר שאינו רגיל להיות. ובתרנגולת שידוע דרכן שאינן מולידין ביום אחד רק ביצה אחת לכן הוה שינוי גם אם יצאו הביצים זה אחר זה. כל שהיו ביום אחד הוה שינוי. ונהי דקיי"ל כרבנן דפליגי על ר' יוסי הגלילי בש"ס (פ"ב דבכורות ד' י"ז ע"א) במשנה דאמרי אי אפשר לצמצם שיצאו שני ראשיהן כאחת. מכל מקום י"ל דאפילו לרבנן רק שיצאו שני הראשים כאחד אי אפשר אבל מכל מקום יצאו שניהם הגופים בבת אחת. ועיין פירש"י (בכורות ד' ח' ע"ב) בראש העמוד. ודו"ק. ויש להתיר לה גם להחזיקה ולא צריכה לחוש כלל ואפילו למכרה לא צריכה ובאמת בכל אנשים גם בע"ב שאינן עניים ג"כ נמצא מקום להתיר בפרה שילדה ב' עגלים יחד שלא מחויב לשחוט הפרה דוקא. כי אם למכור בלבד כי זה לא כבר נדפס ספר מחשבות בעצה מהרב מטוראוו ע"ש יו"ד סי' ח' דמתיר בפשיטות למכור הפרה ולכן הגם שבזה איני מסכים לו להקל כ"כ אבל, עכ"פ כה"ג שלא ילדה ביחד ודאי דמותרין למכור וגם אפילו להחזיקה בהפסד מרובה כזה. והסכים אדמו"ר הרה"ק והטהור. ר"י מראחמיסטריבקא ג"כ לדברי ומאן דקפיד ומחמיר לעצמו לשוחטה וגם מחמיר עוד לשחוט גם העגלים שילדה בתוך שבעה מעל"ע ולמכור בשר העגל לעכו"ם ודאי רשאי עפ"י דברי הלבושי שרד חדושי דינים ליו"ד סי' א' ס"ק ב' ע"ש והכא נמי כדכוותי' וד"ל: