ברוך השם· רבי משה רוטמן
שו"ת יורה דעה · סימן לט
נשאלתי שטיגנו קאטליעטין ונפל אחד מהן לתוך קדירה של גבינה צוננת. ואח"כ חזרו הקאטליעט לתוך האחרים ונטגן עוד עמהן והיה ששים נגדו. מה דינו. והתרתי, משום דהרי בשעה שנפל לתוך הגבינה ונאסר לא נאסר רק כ"ק דהא קיי"ל דחם לתוך צונן אינו אסור אלא כדי קליפה. והקליפה לא הוי חתיכה הר"ל. וא"כ כשחזר ונטגן עמהם נהי שאם היינו מכירים אותו היה בודאי אסור דהא קיי"ל דאפשר לסוחטו אסור עיין (סי' ק"ו) אפ"ה לא נאמר בזה כיון דלא ניכר יהיו כולם אסורים משום דלא בטל מטעם חהר"ל. דהא מעולם לא היה ניכר האיסור בלא ביטול וכמו בדשיל"מ (בסי' ק"ב) ברמ"א מדברי המרדכי שאם האיסור לא היה ניכר בלא היתר בטל וה"נ לדעתי בנ"ד בזה בחהר"ל: