ברוך השם· רבי משה רוטמן
שו"ת יורה דעה · סימן כז
נשאלתי כף קטן של חלב שנשתמשה בחלב בכ"ר. ובו ביום תחבוה לקדירה של בשר כ"ר ולקחו בזו הכף בשר החם והניחו הבשר על הטעליר ואכלו וכן עשו בכף זה כמה פעמים. ואח"כ נתערבה הטעליר עם שבעה טועליר אחרות של בשר והודחו יחדו במים חמים שהיס"ב ואח"כ נודע שהכף היתה של חלב. ועתה מה דין התבשיל והכלים. ואחרי החקירה שנודע לי שבודאי הי' ס' נגד הכף א"כ אפילו כשנפחת מעט מהבשר אפ"ה נשאר שם בקדירה ההוא ס' נגד הכף א"כ זה הקדירה והבשר הנשאר בו כשר דאנן קיי"ל כהרמ"א (סי' צ"ד) דאפילו לא נודע בינתיים ג"כ סגי בס' פעם א' עיי"ש בדין זה ובאחרונים משום דהלכה כהתה"ד (סי' קפ"ג) דסגי בפ"א ס'. אבל כל זה לענין הקדירה והבשר שבתוכו אבל הרי כיון שהוציאו בכף מעט בשר עם מרק הרי זה הבשר שבהכף ודאי נאסר בעת היותו בהכף וכן הוא דעת הפמ"ג בשפ"ד (סי' צ"ד ס"ק ו') וכתב שם דהוי מן התורה וכביצים (בסי' ק"ז) ויותר עיי"ש א"כ הרי כיון שהניחו אח"כ בהטעליר הרי נאסרה הטעליר. אבל אעפ"כ הרי ג"כ לא נאסרה רק כדי קליפה דהא אנן פסקינן דתתאה גבר בכלי ג"כ עיין ש"ך (סי' ק"ה ס"ק י') ועיין גם באחרונים שם וא"כ הרי הטעליר היתה צוננת ונאסרה רק כ"ק וא"כ לא צריכין ס' רק נגד קליפתה ושוב ודאי אח"כ בהדחתה עם שאר הטעליר הי' ס' נגד קליפת אותה הטעליר ומותרין שאר הכלים. אבל כל זה אם אותה הטעליר ניכרת אבל אם אינה ניכרת איך תתבטל בשאר הכלים. אמנם באמת בטילה שפיר ברוב דהא בכאן הוי מין במינו ואנן קיי"ל דגם כלי שיכול להגעיל ג"כ בטל ברוב כדין יבש ביבש אם הוי רק תערובות ממינים שוים דלא הוי דבר שיל"מ משום הוצאות או משום שאין המתיר תלוי בזמן או משום טעמו כמבואר כ"ז בש"ך (סי' ק"ב ס"ק ח') אבל בכלי חרס הרי ודאי לכ"ע בטלי שפיר ברוב. ורק כיון שיכול להמתין עד שלא יהיה עוד ב"י שיצאו מאיסור תורה ודאי הדין דצריכין להשהותן כולם עד אחר מעל"ע וגם להשליך כלי אחד כדין החומרא שכתב הש"ך שם וכיון דהאיסור הוי כאן רק מחמת כבשר נבילה עם בשר שחוטה דהוא מין במינו הרי הוי הדין כמו שכתבתי לעיל דבטל ברוב וישליך טעליר א' והאחרים כשרים. אבל אם נתערבה כלי חלב עם כלי בשר ואינן ניכרין אז הדין דצריכין ס' דוקא כיון דהוי מין באינו מינו: