ברוך השם· רבי משה רוטמן
שו"ת יורה דעה · סימן כו
יש לחקור בהא דקיי"ל שתי קדירות הנוגעות זו בזו מותר. אם יש איסור לכתחלה עכ"פ. או דאפילו גם לכתחלה מותר. והנה הרמ"א (סי' צ"ב סוף סעיף ח') מידי דהוי אשתי קדירות וכו'. ומסיים שם מיהו לכתחלה יש ליזהר בכל זה עכ"ל. והנה באמת גם כאן משמע לתרי אנפי די"ל דזה קאי על שתי קדירות נמי וגם י"ל דזה קאי רק על דינים הקודמים ולא על שתי קדירות. ועיין ט"ז (סי' צ"ז ס"ק ג') ובפמ"ג במ"ז שם שכתב להדיא דלהכי כתב הט"ז דלכתחלה במחבת אסור משום דשתי קדירות נמי אסור לכתחלה ועיי"ש שהראה מקום לת"ח (כלל ל"ה). אמנם לענ"ד נראה לאחר העיון מקיר הדין דבשתי קדירות גם לכתחלה מותר. דהנה מראש צורים אראה דברי הש"ס (ע"ז דף י"ב ע"א) לא הלכת לצור מימיך וראית עכו"ם וישראל ששופתין שתי קדירות זא"ז ולא חיישינן עכ"ל ועיי"ש היטב בדברי רש"י ז"ל. משמע להדיא דאפילו לכתחלה אין איסור דאם איתא דלכתחלה היה אסור הו"ל לחז"ל לחוש לכתחלה. אלא ודאי דברור דגם לכתחלה מותר ועיין בר"ן שם שהעתיק בלשון "ששופתין ולא "ששפתו ולשון ששופתין משמע ודאי לכתחלה ועיי"ש היטב בדברי הר"ן בסוגיא זו במסקנא דשמעתא. ועוד ראי' מדברי הרשב"א שמביא הטור (יו"ד סי' ק"ח. ובשו"ע שם סעיף ב') דכל זה בדברים הנצלים אבל בדברים המתבשלים בקדירות מותר לכתחלה עיי"ש. וכן הוא בת"ח וכלל ל"ה סי' י') עיי"ש. אבל לכאורה יש להביא ראי' להיפוך דהא הרמ"א (סי' קי"ח סעיף י"א) כתב דלכתחלה יש ליזהר עיי"ש. אמנם באמת כתב שם הט"ז (ס"ק י"ב) דאדרבה באיסור והיתר המתבשלים אצל ישראל אחד או בשר וחלב הרמ"א נמי מודה דמותר אפילו לכתחלה דהא החשש הוא משום אחלופי והכא לא שייך כן עיי"ש ועיין ש"ך (שם ס"ק ל"ו וסוף ס"ק ל"ז) שהסביר משום טעמא דניצוצות. והנה אינו מוכרח כל כך להסביר כן. ודברי הט"ז ג"כ נכונים ונימוקו עמו דמשום איחלופי הוא. וגם מה שהקשה שם הש"ך דברי הרמ"א אהדדי הלא יש לתרץ בפשיטות ע"ד סברת הר"ן ז"ל בע"ז שם דכל היכא דשלא מדעת לא מהני יוצא ונכנס כיון שיטעה בדעתו לא מירתת על זה וזהו ברור מאד. וא"כ אין לנו לחוש כלל לניצוצות לעולם. ובודאי יש לפסוק דשתי קדירות נוגעות גם לכתחלה שרי ולפ"ז דברי הפמ"ג ברורים שגם הוא יודה לזה שהביא הת"ח דרק מחבת אסור לכתחלה משום שאוגני המחבת אינן גבוהים להכי חיישינן פי' אבל בשתי קדירות אפילו לכתחלה שרי כי זהו ברור מדברי הש"ס והרשב"א והט"ז (סי' קי"ח סעיף י"ב) דאפילו לכתחלה שרי והכי הלכתא. ואחר כותבי זה מצאתי ראיתי להגאון המובהק מלבוב בשו"ת שואל ומשיב (במהד"ת ח"ב סי' מ"ה) הביא נמי דברי הש"ס הנ"ל ודברי ההגהת אשר"י שם שמתיר לכתחלה לשפות קדירה של חלב אצל קדירה של בשר וסמך ע"ז להלכה עיי"ש: