ברוך השם· רבי משה רוטמן
שו"ת יורה דעה · סימן כה
הרוצה לאכול כחל בזמן הזה אין לו לאכול רק בזה האופן שיקרענו שתי וערב על פני כולו. שזה עדיף מטיחה בכותל ואח"כ יצלנו ע"ג גחלים או על שפוד בלא בשר כלל ואח"כ יאכלנו. אבל לא יבשלנו אח"כ לכתחלה אפילו אחר הצלייה. עיין ט"ז (סי' צ' ס"ק י') בשם הרש"ל. וכל זה לכתחלה אבל בדיעבד אז לפעמים גם אם אפילו לא עשה אותן כראוי אפ"ה בדיעבד יהי' מותר. כגון אם נצלה הכחל בפ"ע בלא בשר גם אם אפילו לא נקרע כלל אפ"ה שרי ואם נצלה עם בשר אז אם נקרע ש"ו וטיחה בכותל קודם. מותר הכל בדיעבד אבל בלא קריעה ש"ו וטיחה בכותל אז רק העליון מותר והתחתון אסור. וזהו דין צלייה בדיעבד. ובבישול בדיעבד אם נתבשל עם בשר אז צריך שלשה תנאים להתירו בדיעבד. א'. שיהיה הכחל קרוע ש"ו וטיחה בכותל ב'. דיעבד דוקא. ג'. הפ"מ דלא כהב"ח רק כהרמ"א וש"ך. ועוד יש אופן להתירו בדיעבד כגון אם נתייבש הכחל שלשים יום ואז אם נתבשל אח"כ אפילו עם בשר וגם בלא קריעה ש"ו וטיחה בכותל אפ"ה בדיעבד יש להתיר הכל אפילו באין הפ"מ. ואם נתבשל בלא בשר אם לא נקרע כלל וכלל אסור ואוסר המים עד שיהא נ"ט במים נגד הכחל. ועיין בפמ"ג שמתיר גם הכחל כשיש ס' ונתבשל לבדו בלא בשר ואם נקרע ש"ו וטחו בכותל ונתבשל בלא בשר אפילו באין הפ"מ שרי בדיעבד: