אור ברסלב
ברוך השם שו"ת יורה דעה › סימן כד

ברוך השם· רבי משה רוטמן

שו"ת יורה דעה · סימן כד

סימן כג

עיין בטור ושו"ע (סי' פ"א) שכתבו דבהוגלד פי המכה אסורים הגבינות אף שנעשו קודם ג' ימים והקשה הט"ז דלמה אוסרין הגבינות סתמא ומשמע דגם מה שנעשו קודם ג' ימים נאסרו ולמה לא נעמידם על חזקת היתר של הבהמה ולומר דמה שנעשה קודם ג' ימים מותרים. ותירץ דסברתם בזה הוא דלא אמרינן חזקה מכח רובא אלא היכא שנוכל לומר שנעשה סמוך לשחיטה ממש רגע אחד. דלא יצתה בחייה מהרוב בודאי. אבל אם ידעינן דבאיזה זמן קודם השחיטה ודאי יצתה מהרוב כגון הכא דג' ימים קודם ודאי הוגלד פי המכה תו לא אמרינן חזקה מכח רובא א אסורים הגבינות עד י"ב חודש זהו תוכן דבריו עיי"ש. אבל לפענ"ד לא ידעתי איך נוכל לומר כן בסברתם. ולכן מוכרח אני להאריך קצת. התוס' (בחולין דף י"א וריש נדה) כתבו דחזקה שלא נתבררה בשעתה אינה חזקה ולכן אסורים הגבינות למפרע דאע"ג די"ל דלא יצתה מהרוב היינו דוקא היכא דלא ידוע לנו עדיין אי טרפה היא או לא אז אמרינן שלא יצתה מהרוב ורוב בהמות כשרות הן אבל אי חזינן השתא שיצתה מהרוב מאן לימא לן שהיתה כלל מהרוב. ול"ד לחזקת הגוף דידעינן ודאי דבשעה שנולדה ודאי הי' לה חזקה זו ואע"ג דאם חיתה י"ב חודש אז נודע לנו למפרע שהיתה כשרה מ"מ בשעתה לא היתה לנו חזקה מבוררת. ושאר חזקות הגוף מבורר בשעתו ולכן אסורים הגבינות עד י"ב חודש אם נמצאת עתה טרפה כן הוא שיטת התוס' וסברתם. אבל שיטת הרשב"א והר"ש והר"ן (ריש פ"ק דחולין) והב"י דאע"ג דחזקת הגוף לא נתברר בשעתו מ"מ יש חזקה מכח רובא ואע"ג שנמצאת עתה טרפה מ"מ החזקה שהיינו מחזיקים אותה מכח רובא שהיא מן רוב הכשרות גם עתה מוקמינן אותה בחזקתה לומר דהשתא נטרפה ולכן מותרים הגבינות למפרע משום דאוקמינן על החזקה הרי אנו רואים דעיקר סברתם דזה הוי כמו כל החזקות ולדידהו דמי חזקה מכח רובא לחזקת הגוף. ועכ"פ העלו הרשב"א והר"ן דה"מ היכא שי"ל שנעשה קודם שחיטה. אבל בדבר שנעשה ודאי מחיים ואין אנו יכולים לברר אימתי. נעשה לא אוקמינן אחזקה. זהו ת"ד. וכוונתם נ"ל עד"ז. דכל חזקה הוי כמו בירור כשיש לנו ספק אם היתה טרפה בזמן זה או לא על זה באה החזקה ומבררת שלא יהא לנו עוד ספק בזה. אם לא כאשר שוב אין לנו ספק כגון שיודעין אנו בבירור שבזמן זה היתה טרפה אז לא תועיל החזקה על זה הזמן. אבל כל כמה שאנו מסופקים על איזה זמן אם היתה טרפה ע"ז החזקה מבררת והיינו עכ"פ כשנאמר שאוקמינן על חזקה לא יהא לנו ספק כגון שעל זמן מה אנו מוכרחים לומר שהיתה ודאי טרפה. וא"כ שוב נוכל לומר שעד זמן ההוא כשרה היתה דאוקמינן על חזקתה ומזמן ההוא ואילך ודאי טרפה. אבל כל כמה שאין לנו שום ודאי על איזה זמן להוציאה מחזקתה. איך נוכל להעמידה על חזקתה היפוך הריעותא אשר לפנינו. ולכן גבי גבינות דג' ימים קודם ודאי הוגלד פי המכה שפיר נוכל לומר דעד ג' ימים לא הי' שום ריעותא משום החזקה. אבל בסירכות שאין לנו זמן מוגבל דנוכל לומר דרק ב' ימים או יום אחד או פחות וכן להיפוך. ואם נעמידנה על חזקתה נצטרך להעמידה עד השחיטה והרי הסירכא לפנינו. ולכן לא מהני החזקה ואסורים הגבינות עד י"ב חודש למפרע. כנלע"ד סברתם בזה:

והנה לפ"ז ברור דבהוגלד פי המכה דיש לנו זמן מוגבל היינו ג' ימים לא פחות. ורק הספק אקודם ג' ימים א"כ שוב ברור דמהני החזקה דהא זמן ג' ימים הוי מוגבל כמו זמן המוגבל דקודם שחיטה ורק הספק הוא על קודם זמן שקודם השחיטה כן ה"נ רק הספק על קודם ג' ימים אבל בהשלשה ימים ברור שהיתה טרפה. ושוב חזר הדין דכל שאח"כ לא הוי ספק החזקה מבררת. ודו"ק. וא"כ הוכחתי דבהוגלד פי המכה גם הרשב"א והר"ן מודים דמותרים הגבינות קודם ג' ימים ודלא כהטור וב"י בשיטת הרשב"א. דהרשב"א לא זכר זה רק בסירכות. וראיה ברורה לזה דהא בש"ם (כתובות דף ע"ה ע"ב) בסוגיא דמומין לא חילקו בין אם המומין ניכרים שלא נעשו מכבר או לא. ובכל ענין יש לה חזקת הגוף אפילו אם ידעינן שבודאי ברשות הבעל זמן רב היו אפ"ה על קודם האירוסין אוקמינן אחזקתה. וז"ל הרשב"א בתוה"ב הארוך. ואע"ג דלגבי מומין העמד אשה על חזקתה אע"ג דמומין הללו שנולדו בה הן מומין שאי אפשר שנולדו בה עכשיו ממש התם הוא דמ"מ ברשות הבעל נמצאו ואין לנו להחזיקה מרשות לרשות. ואמרינן כאן נמצאו כאן היו עכ"ל. הרי להדיא דבמומין אע"ג דכבר יצתה מהרוב וחזקת הגוף אעפ"כ כיון דכאן נמצאו מברר לנו דברשות הבעל נמצאו ויש לנו הגבל זמן ושוב מהני החזקה וה"נ בהוגלד פי המכה דיש לנו זמן מוגבל ודאי דל"ד לסירכות וכאשר הרשב"א עצמו מחלק בין סירכות למומין משום הגבלת הזמן וכן נמי אית לן חילוק זה בין סירכות להוגלד פי המכה. ואין לומר דהא הפמ"ג כאן ובפתיחה להלכות טרפות מחלק בין חזקת הגוף לחזקה שמכח רובא וא"כ י"ל לכאורה דשאני מומין דהתם הוי חזקת הגוף. אבל לפענ"ד בנ"ד אין חילוק דהא א"כ הי"ל להרשב"א לומר בקיצור שאני מוחין דהוי חזקת הגוף ועוד דהא בהדיא כתבו הרשב"א והר"ן וז"ל יש לה חזקה מכח רובא וכמ"ש (בכתובות דף י"ג) היא אומרת משארסתני נאנסתי ובהמדיר לענין מומין עכ"ל. הרי שמדמין דין זה להתם והתם הרי הוי חזקת הגוף דודאי בתולה נולדה או בלא מומין. אלא ודאי דלפי סברתם אין חילוק. וגם בלא"ה הרי חזינן בש"ס גופי' דמדמין טבח למומין וחמור ובטבח הרי הוי רק חזקה מכח רובא ואפ"ה קודם ג' ימים יש לו חזקה כדמוכח במסקנא שם. וכן מוכח עוד מדברי רש"י ור"ן ז"ל שכתבו (חולין דף נ"א ריש ע"א) הוגלד פי המכה ולקחה תוך ג' ימים הרי זה מקח טעות עכ"ל. הרי להדיא דאם הי' לוקחה קודם ג' ימים הוי הדין כמו בלא הוגלד דאמרינן דהשתא סמוך לשחיטה נטרפה. ולסברת הטור וב"י דכיון דבהוגלד ודאי נעשה ג' ימים קודם א"כ בעינן לומר דאפילו כשלקחה קודם ג' ימים ג"כ המקח טעות, ובאמת לא אדע לסברתם איך ימכור אדם פרה לחבירו דכשישהנה י"ב חודש פחות יום אחד ותמצא טרפה בהוגלד יהא צריך המוכר להחזיר מעותיו לסברתם. צ"ע על הטור שפסק כן. ומכ"ש שקשה על הב"י דהכא פוסק כהטור ובחו"מ (סי' רל"ב) פסק המחבר דהמוכר פרה לחבירו ונטרפה אם הוגלד פי המכה ולקחה תוך ג' ימים הרי זה מקח טעות. לא הוגלד או הוגלד ולקחה קודם ג' ימים המוציא מחבירו עליו הראי'. הרי להדיא דאם לקחה קודם ג' ימים הוי כמו בלא הוגלד ותוך ג' ימים דאוקמינן על חזקתה. א"כ הדבר ברור דגם הגבינות צריכין להיות מותרין באלו שנעשו קודם ג' ימים. וגם זה ברור דהרשב"א והר"ן לא כתבו סברתם רק לענין סירכות וכיוצא בהן דאין אנו יכולים להגביל שום זמן ובודאי קודם סמוך להשחיטה נעשה וסוברים דיש סירכא פחות מג' ימים נמי א"כ אין לנו זמן מוגבל אבל בהוגלד ברור שהרשב"א והר"ן מודין שקודם ג' ימים מותרים הגבינות בלא ספק מטעמא דחזקה כנ"ל. וכן הוא להדיא בתוה"ב הקצר שחילק סירכות מהוגלד דבסירכות אסורים הגבינות גם קודם ג' ימים ובהוגלד מותרין הגבינות שקודם ג' ימים. והט"ז והש"ך והפמ"ג כתבו דהטור וב"י נמשכו אחרי הרשב"א והר"ן ולפענ"ד זה אינו כמ"ש. ועיין בס' שב שמעתתא (שמעתא ב' פ' י"ג) כתב להדיא בכוונת הרשב"א ג"כ כמ"ש. אך לענין דינא אין נ"מ דאנן פוסקין כהסמ"ק והגש"ד ואו"ה ורמ"א דבין בהוגלד בין בסירכות קודם ג' ימים מותרים הגבינות ובתוך ג' ימים אסורים גם בסירכות. ואפילו בהפ"מ פוסק הש"ך לאסור תוך ג' ימים אף בסירכות עיי"ש:

תוכן העניינים

ברוך השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה