אור ברסלב
ברוך השם שו"ת יורה דעה › סימן כא

ברוך השם· רבי משה רוטמן

שו"ת יורה דעה · סימן כא

סימן כ

נשאלתי שמלחו עור צואר של אווזא שקורין העלזיל עם עוד בשר כנהוג. ואחר שיעור מליחה נפצו ושטפו כדינו ונתנוהו בכלי עם מים הכל כראוי וההעלזיל הניחו בכלי שא"מ ולמחר מצאו בפנים בתוך ההעלזיל מעט קורטין של מלח ובבירור שזה המלח הוא ממלח שמלחו להוציא דמו. ואחד מלומדי למד פקפק ע"ז להחמיר. אך לדעתי לא יפה הורה. ולכן יש לברר שורש ההלכה. הנה לכאורה מקום החומרא הוא משום הך דינא (שבסעיף כ') גבי מעשה דרש"י דפסקינן להלכה דאם אין הפ"מ וסעודת מצוה יש להחמיר דחשוב כרותח גם אחר שיעור מליחה ומה שבתוך הציר אסור עד שיהא ס' נגד הציר במה שבתוך הציר. ואם אין ס' אז אפילו מה שלמעלה מהציר נאסר כ"ק ועיין היטב בש"ך (שם ס"ק פ"א) ובפמ"ג ובחכמת אדם. ואולי חשש המחמיר לזה פן נמצא ציר בתוך הכלי הזה. אמנם זהו טעות גדול ואין שייכות לזה כלל ונעלם ממנו דברי הפוסקים דהלא מפורש הוא בדברי המחבר דכל זה איירי בשלא הודח כלל אחר המליחה ועיין בש"ך (ס"ק פ') מה שהביא בשם הת"ח ומסיים דמה שנתבאר (בסעיף ח' וט') ה"ה הכא עיי"ש. ועיין עוד כש"ך (ס"ק פ"ה) בסופו דלהכי מדיחין כדי לסתום נקבי הפליטה עיי"ש ועיין גם בפר"ח שם. ועיין בכל האחרונים שכל זה הדין (דסעיף כ') איירי בשלא הודח כלל אבל היכא שהודח ובנ"ד שהודח כראוי מה יש מקום עוד לחוש לזה. הא כבר לא ילך עוד מהחתיכה שום דבר איסור רק היתר ברור היינו מוהל ושמנונית של היתר רק שנראה לנו לעינינו כעין ציר. אבל לא שום שם איסור. וביאור זה הדין הוא כך דהנה קודם שהודחה החתיכה יש עליה איסור משני פרטים. א' משום עצם החתיכה שפולטת עדיין כעין דם קודם ההדחה להך סברא השני'. ועוד משום המלח שהמלח מבליע הדם. שאחר שבלע מתוכה חוזר ומבליע להחתיכה ועיין שם בפר"ח ובפמ"ג. ומש"ה שפיר הדין דכיון שהודחה אין כאן בית מיחוש דהרי נסתמו נקבי פליטת החתיכה לפלוט איסור רק היתר כנ"ל. וגם המלח הרי לא יוכל להבליע עתה הדם בהחתיכה כי כבר הודיע לנו המחבר (בסעיף ח') שהמים שבכלי מבטלין כח המלח. א"כ אין עוד כח להמלח כלל. וזהו סברא ברורה דהיכא שנתן מים על מלח אחר שמלח בו שוב אין לו כח להבליע הדם שבחתיכה להחתיכה. ומ"ש הרמ"א (סוף סעיף ט') דמלח שמלחו בה פעם אחת אסור למלוח בה פעם שנית והטעם ידוע בדברי הפר"ח משום שמבליע הדם שבה לתוך הבשר עיי"ש היטב היינו נמי רק היכא שלא הודח המלח. אבל אם הודח המלח יצא לנו דין חדש שלא יפלוט עוד דם דכשם שאין בו כח להבליע כן אין לו כח להפליט ואפילו בדיעבד יש להחמיר כנלפע"ד ודו"ק. אך עכ"פ נהי דפסק כחה הרי עדיין נאסר המלח כידוע דאסור לאוכלו גם אחר שהודח א"כ עדיין אפשר לומר דכשאר דבר איסור הוא. אמנם לפי האמת שידוע דאפילו נגד כל המלח יש שלשים בהחתיכה א"כ פשיטא כאן בנ"ד דלא נשאר רק חלק כל דהו מהמלח שהי' בעת המליחה ודאי דיש ס' נגד המלח המעט בההעלזיל. ואפילו אם הי' השאלה בנ"ד שנתבשלה ההעלזיל עם זה המעט מלח הרי יש ס'. ולא שייך לומר דכדי קליפה בעינן עכ"פ כמו (בסי' ק"ה) דהיינו באיסור דבוק אבל מלח לא הוי דבוק עיין בש"ך (ס"ק ל"ה) מכ"ש בנ"ד שהשאלה היתה קודם שנתבשל עדיין פשוט דינפץ המעט מלח ומותר להתבשל ואין שום חשש בזה כלל. רק כתבתי כ"ז להוציא מלב המחמיר כאמור למעלה:

תוכן העניינים

ברוך השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה