אור ברסלב
ברוך השם שו"ת יורה דעה › סימן יח

ברוך השם· רבי משה רוטמן

שו"ת יורה דעה · סימן יח

סימן יז

נשאלתי שנשלח חצי עוף למקום אחד והעוף היתה עוד בלא מליחה. והאשה בשלה מהחצי עוף הזה שני תבשילין לכבוד יום השבת. והגיסה בכף את הקדירה שנתבשלה העוף ובכף הזה הגיסה לאקשין ג"כ. ומהלאקשין עשתה מולייתא שקורין קוגיל בלאקשין טעפיל. וכסתה את הל"ט בקערה. ועוד עשתה קוגיל א' מהלאקשין בקדירה אחרת. וגם אכלו קוגיל אחד בעוד שהי' רותח על טעליר. וגם חתכוהו בסכין. וקודם הבישול החליטו את החצי עוף ברותחין שהיד סולדת בו בקערה. ומה דין כל הכלים הללו והשבתי שהתבשילין בבירור אסורין כדין בשר שנתבשל בלא מליחה (בסי' ס"ט סעיף י"א) וא"כ גם הקערה הגדולה שהחליטו בה את העוף ג"כ אסורה כמבואר בש"ך (שם ס"ק מ"ד). וגם הקיגלען אסורין כיון דהכף נאסרה מפני שהגיסה בה את הקדירה א"כ אע"ג דהוי רק בלוע מ"מ הא מבואר בש"ך (סימן ק"ה ס"ק כ"א. כ"ב. כ"ג) דמכלי יוצא בלוע לחתיכה אף בלא רוטב ורק ברטיבות קצת נמי אוסרת הכל. והא בנ"ד ודאי הי' בהלאקשין רטיבות קצת. אך הקדירות שנעשה בהם הקיגלען ונתבשלו בהם מותרין דהא כיון שהקיגלען נאסרו רק ע"י בליעה ומחתיכה לכלי בעינן רוטב בעין ולא סגי ברטיבות קצת דברטיבות קצת אין הבליעה יוצאת. ואע"ג דהוי שמן הרי גבי בליעה בעינן שהאיסור בעצמו יהי' שמן. ובבליעה לא אמרינן דאזיל היתר ומפטם לאיסור וכמ"ש הש"ך (בסי' ק"ה ס"ק י"ט) וא"כ הא כאן האיסור הוא משום דם ודם הא כחוש הוא. ואין הבליעה יוצאת מן החתיכה לכלי בלא רוטב:

תוכן העניינים

ברוך השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה