ברוך השם· רבי משה רוטמן
שו"ת יורה דעה · סימן יז
יש להסתפק בהא דקיי"ל דם שבישלו או שמלחו אינו אלא מדרבנן. מה טעמו בזה. אי משום דכיון שמלחו או בישלו נתבטל מהיות דם ונעשה מיא בעלמא או דילמא משום שכתבה התורה טעם איסור הדם כי הדם הוא הנפש והשכל מעיד על זה דבדם שהוא כתולדתו ממש בחום הטבעי ראוי הנפש לחיות בו משא"כ כשנמלח או נתבשל שוב לא יוכל הנפש לחיות בו בדם כזה. ונ"מ בזה אם יבשל דם שרצים ודגים טמאים דדמן כבשרן ודו"ק וצ"ע. ועיין פמ"ג (סי' פ"ה):