אור ברסלב
ברוך השם שו"ת יורה דעה › סימן ח

ברוך השם· רבי משה רוטמן

שו"ת יורה דעה · סימן ח

סימן ז

לברר דינא דשכיח טובא באם נסרך טרפש הכבד לבית הכוסות או שההמסס נסרך ויש שם מחט. כ"ז יש לברר הלכה למעשה. הנה דין הזה כך הוא. שאם יש סירכא בביה"כ בחוץ ובתוכו תחוב מחט מצד אחד רק שלא ניקבה מעבר לעבר. הנה ראש המדברים בזה הוא הצ"צ (סי' מ"ט) דמטריף וסובר להחלט דהסירכא הוי כריעותא דקורט דם ולכן כמו דקורט דם מטריף בתחוב כן גם סירכא מטרפת ורק זה מצריך גם הצ"צ שתהא הסירכא נגד פי המחט ממש. אבל אם נמצאת הסירכא סביב מקום תחיבת המחט מצד אחד ולא כנגד תחיבת פי המחט אז כשר להצ"צ ומה"ט פוסק שם דלפ"ז מוכרח להיות הדין שאם לא תחובה המחט כלל רק נמצאת מונח אז כשר גם אם יש סירכא בחוץ דהא כיון שהמחט מונחת ולא תחובה א"כ אין אנו יודעין שהסירכא היא כנגד פי המחט ממש כיון שאינה תחובה וכל שאינה נגד פי המחט הא כשר עיי"ש ועל הך דינא דנמצא המחט רק מונח וסירכא או קורט דם בחוץ שהצ"צ מיקל. על זה חולקים הט"ז (סי' מ"ח ס"ק י"ד) והש"ך (שם ס"ק ל"א) ומחמירים בזה. אך הפר"ח שם והדגול מרבבה פוסקים כהצ"צ והפמ"ג בשפתי דעת (שם ס"ק ל"א) מתיר בהפ"מ. וכן החליט עוד הפמ"ג בשפ"ד (סי' מ"א ס"ק ט"ז) בסופו דבנמצא המחט ולא תחובה אז ביש סירכא או קורט דם אינו כשר רק בהפ"מ. ובדין הראשון של הצ"צ הסכים הפמ"ג (שם סוף סי' מ"א) לדבריו דבתחוב אפילו אם לא ניקבה המחט מעל"ע אפ"ה ביש סירכא או קורט דם נגד פי המחט אז טריפה ודאי. ודע דכל הדין הזה לאו דוקא בהמסס וביה"כ וטרפש וכרס נאמר דאין נ"מ בזה ביניהם לכל האיברים. ובכל האיברים הפנימיים כמו קורקבן ודקין אם תחוב מחט ויש סירכא נגד פי המחט או שיש קורט דם נגד פי המחט טריפה גם בהפ"מ. ובאם לא תחוב רק נמצא כשר בהפ"מ. אך באין הפ"מ טריפה גם בנמצא אם יש סירכא או קורט דם בחוץ. והנה כל הפוסקים דקדקו שתהא הסירכא או הקו"ד נגד פי המחט אבל באמת לאו דוקא נגד פי המחט ממש. דהא בש"ך מבואר להדיא (בסי' מ"ח ס"ק כ"ו) שכמו רוחב קש רחוק מפי המחט ולא יותר הוי כנגד פי המחט. ועוד ראוי לדעת דגם אם רחוק יותר מרוחב קש שזה נקרא שלא כנגד פי המחט היינו דוקא בבית הכוסות כשר בצד העב אבל בצד הדק או בהמסס בזה כיון דיש סירכא בחוץ אפילו שלא כנגד פי המחט ממש אפ"ה החמיר בנוב"י תנינא (ח' יו"ד סי' י"ד) דכיון דיש ב' סברות לאיסור. א' שיטת רש"י דבהמסס וביה"כ בצד הדק טריפה במחט תחובה בצד אחד גם שלא מעל"ע. ב' סברת הרש"ל והתב"ש דמחמירים בסירכא בשאר איברים כמו בריאה. לכן בעינן דוקא הפ"מ לצאת דעת רש"י וכמבואר ברמ"א (סי' מ"ח) וגם לכבוד שבת לצאת דעת הרש"ל והתב"ש. ועוד מבואר שם בנוב"י (שם סי' כ"ב) כיון דיש סירכא שוב אין נ"מ בין טרפש לביה"כ או בין שאר איברים דבכולן בעינן בדיקה לבדוק אחר מחט. כי הריעותא של הסירכא מצרכת לנו בדיקה. רק אם לא בדק ונאבד כך בלא בדיקה בזה יש חילוק דבטרפש וכרם כבר העיד הרמ"א דע"פ רוב יש שם מחט לכן אסור בדיעבד גם בכה"ג. ואילו בשאר איברים מותר בדיעבד אם לא בדק אבל אם האבר לפנינו ודאי דצריך בדיקה אחר מחט ודאי בכל האיברים אם יש סירכא. ועיין בחת"ס (ח' יו"ד סי' ל"ג) שהוא מן המחמירין שאם יש סירכא ונמצא מחט מונחת כדעת הש"ך והט"ז. אבל כל האחרונים דעתם כמבואר לעיל בשם הפמ"ג דכשר בהפ"מ. ומ"מ היכא שיש כפתור ובועא בביה"כ מחמיר החת"ס במונח המחט. ויש להתיישב בזה אך לפענ"ד גם בזה נראה להקל בהפ"מ כהפמ"ג ודו"ק. ובכל זה אין נ"מ בין אם המחט תחוב בצד אחד או שיש נקב סתם בתוך האבר. כל שיש סירכא או קורט דם נגד הנקב ממש הרי ראי' שניקבה מעל"ע. וכן תראה מבואר בנוב"י תנינא (חיו"ד סימן נ"ז בסופו) ובדברי החת"ס המובא בפ"ת (סי' מ"ח ס"ק ח') עיי"ש. ודע עוד דביש כפתור בחוץ שלפי דברי החת"ס שם (סי' ל"ג) הוי כפתור גרוע מן קורט דם. וא"כ כל שיש מחט תחוב בפנים נגד הכפתור או נקב סתם נגד הכפתור טריפה. ועיין בשבו"י (ח"ב סי' ס"ד) שאם יש נפוח קצת והאבר עב מעט מבחוץ ונגד זה תחוב מחט אין מגרע כל זמן שאין שינוי בבשר לריעותא כי אין לנו להוסיף על הטרפות עיי"ש א"כ זה תלוי בראות עיני המורה לדקדק אם נרקב הבשר בחוץ או שהוא רק נפוח ועב ולא נשתנה לריעותא ועיין בכל זה היטב:

תוכן העניינים

ברוך השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה