ברוך השם· רבי משה רוטמן
חידושי ש"ס · סימן קח
לתרץ התמיה הגדולה שהתפלאו כמה אנשי מדע על הדין המבואר בש"ס סנהדרין (ד' י"ז ע"א) דינא דרב כהנא באם ראו סנהדרין כולן לחובה אזי אדרבא להיפך ופוטרין אותו לגמרי. דתמהין ושיילין בעסק אתוותא דיציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא. אם רק רוב מחייבין הוי חייב. כ"ש כולם. ועיין בתורה תמימה פ' משפטים על פסוק לא תענה על ריב לנטות וגו' ולא נתחדש שם מאומה. אבל מצאתי תה"ל בענ"ד פתרון יקר לתרץ קושיא זאת עפ"י הלכה. וכאשר אבאר. דהנה יש משנה מפורשת במסכת מכות ד' ה' ע"א דבאו עדים והזימום וכן כמה פעמים כמה עדים שבאו הזימו את כולם אומר ר' יהודא שם דאיסטטית היא זו ואינם נאמנים ודוק היטב שם. אלמא דכיון דיש קצת חידוש דאיך אפשר דעל כולם יהיה להם סברא א' להזימם. לכן אמרינן יותר דאיסטטית הוא בינם. א"כ ה"נ י"ל כן דהרי כתב הסמ"ע בחו"מ סי' י"ז דהדין דרב כהנא הוי רק כשכל הסנהדרין כולם באו ומחייבין רק בטעם א' וסברא אחת אז דוקא פוטרו רב כהנא אבל כשנחלקו בטעמא דמחצה אומרים טעם זה ומחצה או מיעוט או רוב אומרין טעם אחר הגם שב"כ וב"כ כולם מחייבין אפ"ה אז גם ר' כהנא מודה דחייב הנדון. ולא זכאי. והוא הדבר אשר דבר ה' ביד רב כהנא דאם אמרו כולם רק מטעם א' לחיוב פוטרין אותו משום דאז אמרינן ש"מ דאיסטטית הן הני סנהדרין ומש"ה ודאי השכל הפשוט נמי מסתבר דיהיו פוטרין לגמרי. וזה ברור ונכון בעז"ה. ובזה חידש הגאון האמיתי הרבי ר' העשילע ז"ל מקראקא לתרץ דברי המדרש רבה על מכת מצרים בחושך דפריך המדרש שם ולמה הביא הקב"ה עליהן חושך דהי' רק טעם א' ע"ש והובא זה בספר ארץ החיים שעל התהלים בקפיטל ק"ה והיינו רק מחמת סברת הסמ"ע פריך שפיר המדרש ולמה הביא וכו' ודו"ק היטב: