אור ברסלב
ברוך השם חידושי ש"ס › סימן עה

ברוך השם· רבי משה רוטמן

חידושי ש"ס · סימן עה

סימן עד

מה שכתבתי לב"א הרה"ג מוהר"ר יצחק הירש נ"י אודות הספק שנסתפק אם יהי' מהני לההורג הבעל שיהי' מותר לקחת האשה. וזה החלי:

בדבר שהעירות בצדק שלא תדע אם יהי' מהני לההורג הבעל שיהי' יכול לקחת האשה כי הרי י"ל כ"מ דא"ר ל"ת אם עשה לא מהני והי' על דעתך שלא די שיהי' כן בישראל אלא גם בבן נח תרצה לומר כן. והגדתי לכבודך הרמה אז מה שהי' על דעתי כי הרי איך הוה אמינא לומר בדבר שרואין בעליל ובחוש שמה שעשה עשה ואין להשיב איך ס"ד לומר שלא יהי' מעשהו מעשה כמו איך ס"ד לומר שאלו בנה בית בשבת שתאמר דלא מהני ואין כאן בנין אחרי שאתה רואה בית לעיניך וה"נ אין לומר שיהי' כאלו חי אחרי שנהרג ודברי אביי ורבא נאמרו רק בדבר שיש יכולת לומר לבטל המעשה. והנה עתה נזכרתי דבר אחר בזה דהלא כמדומה לי שמפורש במשנה מפורשת שההורג הבעל גם במזיד יכול לישא אשתו של הנהרג. דהלא כן תנן (בש"ס יבמות ד' כ"ה ע"א) המביא גט ממדה"י דאדיבורי' סמכינן לא ישא את אשתו. מת הרגתיו ודלא ידעינן זה רק על פיו לא ישא. אבל בלא"ה דראו שהרגו ישא את אשתו דכן הולך כל הסוגיא שם דמחמת דעל עדותו בלבד אז יש לזות שפתים דיאמרו ששקר אומר שהרגו ורק מחמת כדי שישאנה אומר כן אבל היכא שבלעדו ידעינן שהרגו לא נאסר לו לישאנה. ותדע שכן שהרי בשנים שאמרו הרגנוהו פסקינן (בתוספות כתובות ד' כ"ב ע"ב) דישא א' מהם אשתו יעוי"ש וגם בזה"ז הדין כן. וכן הוא בהדיא בב"י אה"ע (סי' י"ב) הרי דלא עלה על דעת לומר שיהי' אסור בלא"ה כדי שלא יועילו לו מעשיו הרעים מזה לא התעוררו כלל שם הפוסקים לדבר מזה מאומה ש"מ דבאמת לית לן לאוסרה עליו מחמת זה דאל"כ הא גם בשנים הי' צריך לומר כן. הן אמת שכפי שכללא כייל לנו (התב"ש ביו"ד סי' ט"ז סק"ו) דאין לך שום עבירה בתורה שלא יקנסו חז"ל שלא יהנה ממעשיו וחשיב ואזיל שם כמעט רובם ככולם ואין גם מקום אחד שלא יהי' כן. הי' ודאי לכאורה הסברא שההורג הבעל יקנסו עכ"פ להרוצח שלא ישאנה וא"כ הרי חידוש באמת מאי איריא דחיישינן שמשקר ולזות שפתים בהא דיבמות פשוט כיון שאומר הרגתיו לא ישאנה. הנה נ"ל לומר כסברת הש"ס (דגיטין נ"ג ע"ב) על ר"י דלא קשה ממנסך דלכן לא קנסו משום דחומרא דע"ז מבדל בדילי ולא שייך לקונסו ה"נ י"ל בודאי על שפיכות דמים דלא עלילי אינשי למעבד כן להרוג כדי לישא ולכן לא קנסו חז"ל כלל בזה ונשאר הדין על מקומו דישאנה ואפילו לו יהיבנא לומר דגם בכאן יש לומר שיקנסו אבל עכ"פ לא הוי בכל מקום, רק קנסא דרבנן ולא מן התורה בשום מקום. וא"כ אם בישראל לא הוי רק קנס דרבנן מכ"ש בב"נ דבהו לא מצינו כלל שיקיימו חומרת חז"ל ושוב ודאי דלא קשה מידי. ואשר באמת נ"ל דבהורג לא קנסו גם חז"ל וכנראה מפשט הסוגיא דיבמות הנ"ל. ולענין בן נח הגם דאין למדין מדברי אגדה אבל אעפ"י שאין ראי' לדבר זכר לדבר מיהא הוי דהרי אמרו דנחש הקדמוני הי' כל עיקר שישא את חוה ודו"ק. וכן בעוג אמרו שזה שבא לסבב שיהרג אברהם כדי שישא את שרה. וכן בש"ס סנהדרין (ד' ק"ח) או שמא לאשתי אתה צריך וכו' ודו"ק. אלמא דזה הי' להם לפשיטות שכשיהרג הבעל יקח האשה בהיתר פשוט ולסברא הנ"ל שחידשתי די"ל דלא יהי' בכה"ג גם קנסא דרבנן דלא עבידי אינשי למעבד כן להרוג אדם וכסברת הש"ס דגיטין גבי מנסך. יש לי להראות עוד סמוכין לזה מהש"ס דכתובות (ד' ס' ע"ב) מת מותר גמלתו אסור רב אשי אמר אפילו מת נמי אסור דלמא קטלה לי' כדי ליזול לינסוב והביא מעשה שהי' דהוי עובדא וחנקתי' כדי שתנסבא ואפ"ה דחה הש"ס ואמרו דלא חיישינן לזה דלא עבדי נשי דחנקן בנייהו ותלינן מה שאירע במקרה שנכנס בה רוח שטות יעוי"ש וה"נ ממש כיוצא בזה והוא נכון בעז"ה:

תוכן העניינים

ברוך השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה