ברוך השם· רבי משה רוטמן
חידושי ש"ס · סימן סט
מצא אגרות שום ואגרות מזון. ושטרי בירורין. הרי זה וחזיר (ב"מ דף כ' ע"א). ופירש"י אגרות שום ששמו ב"ד נכסי לוה למלוה בחובו. וכן גם הר"מ בפי' המשנה והרע"ב ג"כ פירשו כן. וכן הר"מ בס' הי"ד ובטושו"ע (חו"מ סי' ס"ה) וכל המפרשים דאגרות שום הוא ששמו ב"ד נכסי לוה למלוה. ושטרי בירורין פירש הגמרא דהיינו זבל"א וזבל"א ולפ"ז תמה תמה אקרא. מה זה ועל מה זה שינה רש"י ז"ל לשונו וביאורו בש"ס (מו"ק דף י"א ע"ב) במשנה ואלו כותבין במועד אגרות שום ופירש"י שם וז"ל אגרות שום בכך שמו ב"ד שדה זו ונתנו לאחים כך וכך נגדו עיי"ש. וכן על שטרי בירורין פי' רש"י ז"ל שם וז"ל שביררו ב"ד חלק זה לאח זה וחלק זה לאח זה. והמעיין בכל דברי הראשונים והאחרונים שם במו"ק פירשו כולם בפשיטות כמו שפירשו בב"מ דאגרות שום היינו ששמו ב"ד נכסי לוה למלוה. ושטרי בירורין היינו זבל"א. וזבל"א ורק רש"י פירש בענין אחר וטעמא רבה בעי. ואמרתי דרש"י ז"ל לשיטתו. דאי' בסנהדרין (דף ז' ע"ב) ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו אפילו בין בית לעליה ובין גרו בין תנור לכיריים וכל הפוסקים בשו"ע חו"מ סי' י' פירשו הכוונה שיהא בעיני הדיין דין שוה פרוטה כדיו מאה מנה. אבל רש"י ז"ל לא פירש כן ופירש אפילו בית לאח זה ועליה לאח זה לא תאמר טול אתה בית ואחיך עלי' וכו' אלא העלה אותן בדמים עיי"ש היטב. ומש"ה שינה פירושו לענין חוה"מ. לומר לך דאפילו כתיבה כזאת שנלמד רק מיתור דקרא לשום בית לזה ועליה לזה ג"כ כותבין במועד וממילא נדע דכ"ש דשרי לכתוב נכסי לוה למלוה שזהו מקרא מלא ודו"ק: