ברוך השם· רבי משה רוטמן
חידושי ש"ס · סימן סד
עיין (יבמות דף קט"ו ריש ע"ב) ברש"י בד"ה וקאמרי אבל אי לא אמרו סימנים לא. דחיישינן דילמא אחרים. דמים משנים צורת הפנים ואינו ניכר עכ"ל עיי"ש והתוס' הקשו על זה הלא מים מיצמת צמתי. והנה המרדכי כתב כאן האי וקאמרי סימנים "ואו המחלקת היא כמו "או קאמרי סימנים ויש גורסין אי נמי קאמרי סימנים. ולפי הך גירסא איירי הש"ס בהדיא דלא חזיוהו לאלתר. והנה כל היכא דלא קאמר לאלתר אז הוי אישתהי. והרי הרי"ף סובר להדיא דכל דלא חזיוהו בשעתא לא מהני כמו שהביא הב"י בשם הריב"ש אליבא דהרי"ף. וא"כ לפ"ז י"ל נמי דגם רש"י ז"ל סובר כן ולהכי לא כתב רש"י ז"ל שהמים גורמים שישתנה פניו יותר מאילו הי' מונח ביבשה. דהיינו אף בתוך ג' ימים לטביעתו כל דאישתהי ולא חזי לאלתר. ובזה נראה לפענ"ד לפרש דברי התוס' בדבור שאח"ז המתחיל וקאמרי סימנים שהקשה הר"ח הלא נשיו ב"א מתירין אותן בטביעת עין לחוד והכא בעינן סימנים. לכאורה קשה הא איכא למימר דהכא משום דאידחיא האיבעיא והתם אליבא דהמסקנא שנפשטה האיבעיא. דהרי בלא"ה ע"כ איפשיטא האיבעיא לשיטתם דהא הם מתירים בטביעת עין בגופו שלם בלא קברתיו. וע"כ דהיינו כדעת הראב"ד המובא בנימוק"י שם. וא"כ גם הכא בעיקר הקושיא נימא הכי. ועוד יש לדייק בדבריהם ז"ל שסיימו בשם הר שכן מפרש המשנה (דף ק"כ) ג"כ. דמה הכריחם לומר שגם שם אומר הר"ת פי' המשנה הכי ומה תלוי זה בזה. אך זהו שאמרתי לעיל דהכא איירי הש"ס דאישתהי דאז הוי הדין דומה ממש לאחר ג' ימים ביבשה. וע"ז הקשו התוס' הלא נשי בני אדם נושאין ע"י ט"ע ונהי דאיפשיטא האיבעיא אבל עכ"פ אישתהי ומאי י"ל בזה הלא איסור אחר הוא ולא מצד בדדמי. וע"ז תירצו שפיר דהכא איירי כשצורתו וגופו שלם דאז יפה ניכר אפילו אם אישתהי. והא דאמרו בש"ס דבעינן סימנים איירי כשנשחת ולא נשאר אלא מה ששנו שם. והיינו רק לשיטת הר"ת שסובר גם ביבשה שאחר ג' ימים מהני כשגופו שלם וגם צורתו. ולכן הוצרכו לסיים בלשונם ואפילו אחר כמה ימים ודו"ק: