אור ברסלב
ברוך השם חידושי ש"ס › סימן סג

ברוך השם· רבי משה רוטמן

חידושי ש"ס · סימן סג

סימן סב

הרשב"א א בחידושיו חקר אם נדרה הנאה מהיבם איך הדין אם מותרת להתייבם לו אם לא. ומסיק דאין עשה דיבום דוחה ל"ת ועשה דנדרים. וכן הקשה בס' החינוך להרא"ה ז"ל על סוגיא הזאת (פ' יתרו מצוה ל') וז"ל שם ואם תשאל הנודר מהמצוה למה לא יבוא העשה וידחה הלאו. וי"ל דאין עשה דוחה ל"ת ועשה עיי"ש היטב והנה על הרשב"א נפלאתי דהלא לכאורה דין הנדר דמי לאיסור נדה דקיי"ל בתוס' ריש פרקין שאינה פוטרת משום דיש היתר בטבילה א"כ גם בנדרים הא יש היתר בשאלה. ועוד יש להקשות על הרשב"א והחינוך מש"ס מפורש (יבמות דף ה' ע"א) דבנזיר מצורע דוחה העשה דמצורע את הל"ת והעשה שבנזיר משום דישנו בשאלה. אלמא דעשה ול"ת שישנן בשאלה נדחין מפני עשה. וא"כ איך החליטו לומר דבנדרים אין עשה דוחה ל"ת ועשה. ולכאורה זהו קושיא נפלאה. אך האיר ה' את עיני לתרץ דבריהם הקדושים והוא ע"פ מה שידוע לנו מהסוגיות דמסכת נדרים דמקור החילוק בין שבועה לנדרים. דשבועה חלה על גוף האדם בעצמו כמו כל המ"ע שבתורה דהמה רק חלין על נפשו של אדם. אבל נדרים המה חלין רק על דבר הנידור והנאסר. ולא על הגוף. וכמו שאמרו (ריש נדרים דף ב' ע"ב) דנדרים איסור חפצא. אבל שבועה הוי איסור גברא. ומשום סברא זאת חלין נדרים על דבר מצוה כמו הנודר שלא לאכול כזית מצה. הרי חל האיסור על עצם הלחם הזה. כי מעולם לא הי' עוד על הלחם שום מצוה שיהי' נאכל רק המצוה היא על האדם שיאכלנו ולא על הלחם. ולכן שפיר חל הנדר על המצוה. אבל שבועה אין חלה על המצוה כי המצוה היא על האדם וגם השבועה היא על האדם. וא"כ שפיר מתורץ הקושיות הנ"ל דלהכי אינו דוחה עשה דמצה את הל"ת והעשה דנדרים משום שהעשה דמצה חלה על האדם והל"ת והעשה דנדרים חלים על החפץ ואין באים יחד על גוף אחד. ודו"ק. וכן לענין מ"ש הרשב"א דלא אתי עשה דיבום שהיא על נפשו וגופו של אדם וידחו את הל"ת והעשה שנדרה שלא תתייבם לו שחלו רק על הנאת תשמישו כידוע. וזהו סברא אמיתית. אע"ג דלכאורה א הלשון מדוקדק עדיין במה שהוצרכו לומר עשה ול"ת אבל הכוונה אמת בעז"ה. ולפ"ז מתורץ היטב הסתירה מהש"ס הנ"ל. דהרי חזינן דעשה דמצורע דוחה הל"ת ועשה דנזיר משום שישנו בשאלה. וה"נ נימא שידחה את הל"ת ועשה דנדרים. דהרי נדר ישנו בשאלה כמו נזיר כמ"ש לעיל. אבל לפ"ז לק"מ. דבשלמא עשה דמצורע חלה ממש על הגוף של הנזיר וכן העשה והל"ת דנזיר דהיינו קדוש יהי' גדל פרע שער ראשו דודאי זה קאי על חלות גופו. וכן הל"ת תער לא יעבור על ראשו ברור שכוונה התורה דחל על גופו של הנזיר שלא יגלח בתער. ודו"ק. ומש"ה היתה ההלכה דדוחה העשה דבגוף הל"ת והעשה דבגוף משום שישנה בשאלה. אבל העשה דגוף תדחה ל"ת ועשה שבאיסור חפצא זהו ודאי שאין דוחה ודבריהם צדקו יחדיו ודו"ק:

תוכן העניינים

ברוך השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה