ברוך השם· רבי משה רוטמן
חידושי ש"ס · סימן נא
צ"ע לפענ"ד לכאורה על הא דאמרו ביומא (דף י"ח ע"א) אחרים אומרים מנין שאם אין לו משלו שאחיו הכהנים נותנים לו וכו'. דלמה צריך לסיים זה בדברי הברייתא הלא מרישא שמעינן זה דבעינן שיהא חכם. ולא איש כזה שלא למד כלל. ורציתי לומר דאילו מרישא דברייתא היינו אומרים שזהו רק לכתחלה אבל לא לעיכובא. וע"כ מסיימין אחרים אומרים שאפילו אם אין לו צריכים אחיו להעשיר אותו ש"מ שמעכב גם בדיעבד. אך הייתי מסופק איך הוא לדינא אם הוא מעכב עד שעיינתי בדברי הר"מ (פ"ה מהלכות כלי המקדש) ומצאתי שבאמת לדינא אינו מעכב ועדיין צ"ע לע"ע: