ברוך השם· רבי משה רוטמן
חידושי ש"ס · סימן מו
עיין ברש"י (שבת דף ח' ע"א) ד"ה פחות מכן וכו' דכלי שיש בו ד' על ד' ופחותה מעשרה טפחים לא הוי כרמלית שיאסור הטלטול בה מר"ה. אלא מטלטלין בה מרה"ר לתוכה. ועיין בגמרא שם. והנה בתחלת העמוד שם גבי דין דכוורת פירש"י ד"ה רחבה וז"ל וא"ת אפילו אינה גבוהה י' טפחים אמאי חייב הא כרמלית היא ועיי"ש מה שתירץ. והקשה המהרש"א ז"ל הא כיון דהוי לה דין כלי. ובכלי הא כתב לקמן דלא הוי כרמלית. וי"ל דלקולא י"ל דהוי נמי כרמלית רק היכא דהקולא דלא הוי. אז הוי כרה"ר עיי"ש. והנה לפום רהיטא דלישנא יש לפרש דכוונתו דהוי כמו מקום פטור דהיינו דלקולא אנו אומרים נמי דהוי רשות היחיד ומותר לטלטל בתוכה לרה"י כמו לרה"ר וכן פירש בעל פמ"ג (או"ח סי' שמ"ה ס"ק א') באשל אברהם דברי המהרש"א הנ"ל דכתב שם די"ל דהוי מקום פטור. אמנם צ"ע מנין לו לומר כן דהא מפירש"י ליכא שום ראי' דהא י"ל דדוקא כרה"ר הוא כדעת המג"א או כרמלית הוא. אבל מקום פטור אין שום סברא דהא לא מצינו בשום דוכתא דרוחב ד' על ד' יהי' מקום פטור. ומלבד זה צ"ע על דבריהם דהא מצינו להיפוך בתוס' (שם דף ה' ע"א) ד"ה למטה וכו' שהקשו ע"ז דמשני הש"ס כגון שהניח בטרסקל למטה מי' טפחים דנהי דלא הוי רה"י. רה"ר נמי לא הוי כיון דלא הוי גבוה י"ט רק כרמלית. ואמאי חייב. וי"ל דאין כרמלית בכלים כמו שפירש"י לקמן עכ"ל התוס' הרי בהדיא דהתוס' סוברין דכלי שאינה גבוהה י"ט ורחבה ד' על ד' שהזורק מרה"י לתוכה חייב משום דהוי כרה"ר. ומש"ה משני שפיר הש"ס שם דאמתניתין דחייב בהוציא הבעה"ב והניח על הטרסקל דהוי כרה"ר ואם הי' מקום פטור ודאי דהוי מותר גם לכתחלה. וא"כ דברי הפמ"ג צ"ע לפענ"ד וכנראה שלא ראה דברי התוס'. וע"כ צ"ל דהא דכתב המהרש"א דלקולא י"ל דהוי כרמלית שלא יוקשה דא"כ למה חייב הבעה"ב הלא לקולא נאמר דפטור משום דהוי כרמלית. והוא ודאי ראה דברי התוס' הנ"ל דהא שם בא"ד מביא דברי התוס' הללו. ולתרץ כ"ז נראה לדעתי לבאר דברי המהרש"א עד"ז. דהנה זה הדין דכלי הוא דומה ממש לדין המוזכר בש"ס (שבת דף ז' ע"א. עירובין דף ס"ז ע"ב) דקרפף יותר מבית סאתים הוי רה"י מדין תורה. והזורק מרה"ר לתוכו חייב חטאת. ואפ"ה אסרו חז"ל לטלטל בתוכו יותר מד' אמות. והטעם כיון דהקרפף מחוסר דיורין ודומה לרה"ר יאמרו דמותר לטלטל ברה"ר ד' אמות ויותר מש"ה אסרו בו הטלטול. ועוד איתא שם בש"ס בעירובין דמותר לטלטל מתוכו לים ומים לתוכו אע"ג דים הוי כרמלית והקרפף הוי רה"י וקיי"ל דאסור לטלטל מרה"י לכרמלית אפ"ה חששו חז"ל כיון שיראו שאסור לטלטל מתוכו לכרמלית יאמרו דהוי רשות היחיד ויבואו לטלטל בכולו ויבואו לטלטל גם ברה"ר מש"ה התירו דבר שגזרו כדי שלא יבואו לעבור על גזירה אחרת עיי"ש. והנה בדין הזה דכלי שיש בגובהו פחות מי"ט ורחבו ד' לפי דעת התוס' בדברי רש"י וכן הוא גם לדידן הוי לענין לטלטל לתוכו מרה"י. כמו רה"ר דחייב מן התורה. ואע"ג דלענין כללא דין כרמלית יש לה. דהא פחות מי"ט ורוחב ד' הוי כרמלית. וקיי"ל דאסור לטלטל מכרמלית לרה"ר אפ"ה בזה לא אסרו הטלטול לרה"ר. והטעם י"ל גם הכא כדי שלא יאמרו מדאסרו הטלטול מתוכו לרה"ר. ש"מ כרמלית הוא ויבואו לטלטל מתוכו לכרמלית אחריתא. דהא קיי"ל דמותר הטלטול מכרמלית לכרמלית אחר. ובאמת כיון דרה"ר הוא הא אסור לטלטל מתוכו לכרמלית. גם י"ל שחששו חז"ל שמא יאמרו הזורק מתוכו לרה"י פטור. דכרמלית הוא ובאמת חייב מן התורה. ואין להקשות דא"כ למה לא חששו גם גבי קרפף כן. שמא יאמרו מדלא התירו הטלטול בתוכן ש"מ רה"ר הוא ויאמרו דמותר לזרוק מתוכו לרה"ר. די"ל דהתם כיון שחששו שמא יטלטל ברה"ר אחר ד"א. דהוי נמי מה"ת ראו חז"ל שזהו חשש גדול יותר דהא יאמרו כרמלית נמי נאסר הטלטול בתוכו. ומנא לן דהוי רה"ר. ואם שיבואו לפטור את הזורק מחטאת כמו בכרמלית זהו ודאי לא קשה, דכיון דיסברו דהוי רה"ר יבואו לכתחלה לטלטול והא הוא חשש גדול. ואם שיאמרו אח"כ דכרמלית הוא עכ"פ ג"כ לא יטלטלו בו לכתחלה. ודו"ק היטב. אבל הכא ודאי י"ל דשפיר התירו חז"ל דבר שאינו רק גזירה כדי שלא יבואו כנ"ל. אבל לענין הזורק רשות ברה"ר ודאי הי' שפיר סברא לומר כיון דהוי כרמלית לפי הכלל. ומותר לזורקו ברה"ר דהא הוא רשות לעצמו. ואם משום שמא יאמרו דכרמלית הוא ויבואו לטלטל מכרמלית לתוכו. אין לחוש בזה דהא לחומרא הוי גזירה לגזירה דהא איסור טלטול מכרמלית לרה"ר גופא גזירה ואנן ניקום ונגזור גזירה לגזירה. ואם משום שמא יבואו לומר הזורק מתוכו לרה"י פטור מחטאת. הא לזה יש להם היכר מדהתירו הטלטול מתוכו לרה"ר ש"מ לאו כרמלית הוא. מש"ה שפיר כתב המהרש"א ז"ל דלענין להקל לזורקה ברה"ר הי' שום סברא להתיר. אף דקיי"ל דין כרמלית בכלים ליכא היינו לחומרא. פי' לחומרייהו דכרמלית. היינו הטלטול לרה"ר אבל להקל בזה לחוד שפיר הי' סברא. לכן הוכרח רש"י ז"ל לתרץ משום שלא העמידו חכמים דבריהם על ד"ת בקום ועשה היינו לפטור במקום שחייב ע"פ תורה. וזה נכון בס"ד: