ברוך השם· רבי משה רוטמן
חידושי ש"ס · סימן מה
במשנה שם פ' יוצא דופן (דף מ"ג ע"ב) תינוק בן יום אחד שמת הרי הוא לאביו ולאמו כחתן שלם ודקדק שם בתוס' יו"ט על האי לישנא כחתן שלם. ופירש שם דהכוונה משום דכל הנימול נקרא בתורה בשם חתן. כמו כי חתן דמים אתה לי. וס"ד דהוי עדיין כעכו"ם. דהא לא נימול עדיין קמ"ל המשנה דהוי כמו שנימול. ולדעתי נראה דלשון שלם דנקט. היינו משום דיש חתן שאינו שלם. פי' תינוק הנימול על בית הקברות ר"ל לאחר מותו דאף דנימול. אבל אינו שלם. דהא מילה בלא פריעה היא. ותינוק חי שנימול מיקרי חתן שלם. דהוי מילה ופריעה. לכן אשמעינן דהוי כחתן שלם. כמו שהיתה מילה ופריעה. וזהו נכון בעזה"י. ואך מה שתמה התוי"ט לבאר מהו כונתם בלשון חתן ובא עבור זה לפלפולו משום דהנימול נקרא חתן דמים למולות. הנה לדידי מעיקרא לק"מ וא"צ לדחוק כ"כ והוא נכון מאד בפשיטות ע"ד הש"ס דמו"ק כ"א ע"ב דאמר להם גם שני בנים חתנים מנוחם הוא הרי דדרכן הי' לדאוב לב על חתן יותר מאינו חתן: