ברוך השם· רבי משה רוטמן
חידושי ש"ס · סימן לז
עיין ברש"י (סנהדרין דף י' ע"א) ד"ה רבא אמר מלקות במקום מיתה עומדת. שפירש דכיון דעבר על אזהרת בוראו ראוי הוא למות ומיתה זו קנם עליו הכתוב והרי היא כאחת מן המיתות וכי היכי דסקילה בפני עצמה ושריפה בפ"ע והרג בפ"ע כן מלקות נמי כאחת מן המיתות. ומקשים דלמה השמיט רש"י חנק. דאם נחית למנינא. לחשוב כולהו גם חנק. ואמרתי דלק"מ משום דהני תלתא כתיבי בקראי בהדיא. כתיב ורגמו אותו כל העדה. או וסקלתו באבנים הרי זה סקילה. באש תשרף היינו שריפה. והרגת היינו הרג אבל חנק לא מצינו בשום קרא בהדיא. וזהו מפורש גם בש"ס (לקמן דף נ"ג ע"א) ממאי דאיכא חנק בעולם ופירש"י שם דשלש רק כתובין בהדיא עיי"ש: