ברוך השם· רבי משה רוטמן
חידושי ש"ס · סימן לה
נשאלתי קושיא על פירש"י במשנה (שם ס"ד) מי שיש לו שתי כתי בנות משתי נשים וכו' דפירש"י משתי נשים שנשא שני' לאחר מיתת הראשונה. וכן הוא שם בדברי הר"ן עיי"ש. אבל הר"מ והטור והשו"ע לא דקדקו לכתוב כן ובאמת צ"ע למה נקט רש"י ז"ל דוקא הך לישנא ולא פירש סתם שנשא השני' אחר שכבר הולידה הראשונה בת. ואמרתי דאפשר ליישב זה בפשיטות דמשום דקיי"ל בשו"ע (אהע"ז סימן ע') דהגם שנושא אדם כמה נשים אפ"ה מחויב ליתן עונה לכל אשה לא פחות מפעם אחת בחדש עיי"ש. א"כ הרי זה קצת מן הנמנע שתלד אשתו השני' ולא הראשונה כלל והא הכא מוכרח לומר דהקטנה של הראשונה היא גדולה מן הגדולה שבשניה וא"כ ע"כ שאין עוד בנות להראשונה כלל. וגם ע"כ איירי שאין כאן זמן רב דיש להכת הראשונה קטנה ולהשניה בוגרות ודו"ק ובזה מובנים דברי רש"י להמעיין שם. ועוד אמרתי ליישב בדרך נכון דרש"י ז"ל רבותא קמ"ל בזה. משום דסד"א דהיכא שנשא את השניה אחר מיתת הראשונה ודאי כוונת האב המקדש הי' על בנות הראשונה והיינו דאיתא במדרש תנחומא (פ' חיי שרה) על הפסוק ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה דלמדה תורה דרך ארץ שאם מתה אשתו של אד והניחה לו בנים שישיא הבנים מתחלה קודם שישא אשה שני' לעצמו ואח"כ ישא אשה לעצמו וכמו שעשה אברהם אבינו ע"ה. ולאו דוקא בנים זכרים אלא אפילו נקבות נמי כמובן דמאי שנא ובאמת נ"ל דאדרבה בבנות יותר שייך לומר דרך ארץ אלא דהתם איירי בבנים ואשמעינן דגם בבנים איכא דרך ארץ. אבל כ"ש בבנות. ומנא אמינא לה. דהנה יש לבאר מנ"ל להמדרש למידרש הכי ואיזה טעם יש בזה. ונלפע"ד דכיון שאמרו בש"ס (ב"מ דף נ"ט ע"א) שיהי' אדם זהיר שלא תהא מריבה בתוך ביתו מצויה. עיי"ש. והנה מצינו עוד בש"ס ליבמות דף קי"ז ע"א) הכל נאמנין להעיד לאשה שמת בעלה חוץ מחמש נשים שחזקתן שונאות זו את זו. והרי מוכח מזה דדוקא בנקבות. דאלו הזכרים הדומין לאלו הנשים כשרים להעיד וכמ"ש השלטי גבורים הביאו הב"ש (סי' י"ז באהע"ז ס"ק י"ד) ובח"מ שם עיי"ש. ומנה שם בהנך חמש נשים גם בת בעלה שאינה מעידה לאשת האב. היינו לאשה השניה. משום דלרבנן בת בעלה שונאת לאשת האב דאמרה קא אכלה לגירסנא דאם. ופירש"י במשנה שם זו באה במקום אמי ואוכלת כל עמלה עיי"ש. ואשת האב לבת בעלה נמי שונאת משום דכתיב כמים הפנים לפנים וגו'. זהו לדעת רבנן ולר' יהודא בברייתא שם יש טעם בדבר נמי על זה דאשת האב שונאת את בת בעלה משום דמגלה לאבי' כל מה דעבדה היא. וא"כ אם ישא אדם אשה לעצמו טרם שישיא את בנותיו שיש לו מאשתו הראשונה הרי ודאי יהי' בתוך ביתו קטטה ומריבה בין בנותיו לאשתו השניה מש"ה למדה התורה דרך ארץ שישיא את בנותיו מאשתו הראשונה לאנשים תחלה. ואח"כ ישא הוא אשה לעצמו. וא"כ זה הוי מדינא. וסד"א דאפילו אם לא קיים כן אבל עכ"פ בודאי חפצו בכל עת תמיד שיפריד החבילה מתוך ביתו כדי שלא יהא עוד מצה ומריבה בביתו וא"כ כשאמר סתם בתי מקודשת לך בודאי להגדולה שבגדולות נתכוין, לכן אשמעינן רש"י ז"ל דלא כן הוא אלא הדבר בספק הוא ולדינא אין משגיחין על ענין ספק קידושין לפשוט הספק מדעת האב: