אור ברסלב
ברוך השם חידושי אורח חיים › סימן ק

ברוך השם· רבי משה רוטמן

חידושי אורח חיים · סימן ק

סימן צט

ועוד דרוש למגלת אסתר

על הא דכתיבא במגילה והימים האלה וכו' משפחה ומשפחה פירש"י ז"ל שם מתאספים יחד ואוכלים ושותים יחד עכ"ל. ומרפסא איגרי מה שייכות למשפחה ומשפחה שיתאספו בני אותה המשפחה דייקא לפורים וכמה הי' קשה זה הלשון לרבותינו עד שהוציאו הכונה לענין אחר שמשפחות כהונה ולוי' מבטלין ואך מחמת שהי' קשה להם לעשות מיחוס משפחה שייכות לפורים ופתאום יבא רש"י ז"ל ויפרש כפשוטו להתאסף בעלי המשפחה דייקא ויאכלו וישתו יחד ויקויים בזה שמחת פורים. וזכיתי לפרש זה:

ואקדים לפרש פליאה אחרת שבפרשה יתרו כפלה רינה של תורה עוד פעם שנית דקרא משה רבינו שם האחד גרשם כי הייתי גר בארץ נכריה. אטו רק הוא הי' לבדו גר בארץ נכריה הרי מארי' דאברהם כל ישראל כולם היו גרים כמהו וכדכתיב מפורש שאמר השי"ת לאברהם ידוע תדע כי גר יהי' זרעך בארץ לא להם. ועוד הפעם מפורש בפסוק ארמי אובד אבי וירד מצרימה ויגר שם וכן דורש המגיד מלמד שלא ירד להשתקע אלא לגור שם וכו' וכן עוד מפורש בלשון רז"ל על הפסוק ואת העם העביר אותו לערים וכו' ודרשו רז"ל בש"ס חולין ד' ס' שעשה זה שלא יקראו את בנ"י גרים וגולים לכן עשה שיהיו כולם כן ע"ש א"כ הרי כל ישראל היו צריכים להיות נקראים גרשם כי גרים היו בארץ נכריה ומה חידוש נתחדש במשה רבינו לבד:

אבל יתבאר בעז"ה על פי הלכה הנגלית לנו ולבנינו עד עולם דהנה בש"ס יבמות פ' החולץ איתא להלכה דגר נושא אחותו וכו' ומשום דקיי"ל דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ועבור ההלכה הפסוקה הזאת תמה רבינו הגור אריה בפרשה ויגש דאיך דורשין רז"ל ביומא ד' ע"ה על הפסוק וירא העם בוכה למשפחותיו שבכו על עסקי, איסור עריות משפחה שנאסר להם אדרבא על עיקרא דדינא פירכא למה נאסר כלל להם. הלא לשורת הדין מותרין הם עסקי משפחות דהלא ביבמות שם מבואר דדין גרים הי' לישראל לגמרי שנכנסו תחת כנפי השכינה. במילה. וטבילה. והרצאת קרבן. ככל גר הבא להתגייר. וא"כ הא גר נושא אחותו עפ"י ד"ת ובכו בכיה של חנם לגמרי. ולפיכך לתרץ קושיא החמורה הזאת על רז"ל חידש הגור אריה ז"ל דבר יקר דעד כאן נאמר דגר מותר בקרובות משפחה רק היכא שנתגייר ברצון הטוב בעצמו אבל אם נתגייר באונס לא הותרה לו קרובות משפחתו ע"ש היטב וכיון שכל ישראל התיצבו בתחתית ההר משום שכפה עליהם ההר כגיגית הרי היו אנוסים שוב נאסרו ובכו כהלכה וד"ל. ועתה יצא כברק דברי משה כי אמר גר הייתי רק הוא כי הוא עלה על ההר ולא כפה ההר עליו ונקרא גר ברצון ואשר בזה פירשתי לשון המשנה משה קבל תורה דלכאורה אטו רק הוא קבלה אבל הכונה דלהם ניתנה במודעא ולא שייך ע"ז קבלה רק נתינה אך אצל משה שעלה ועמד על ההר ודאי שייך לשון קבל וד"ל. ועתה נכון כמין חומר דבימי אחשורוש שקבלו ברצון את התורה הקדושה כמו שנאמר קימו וקבלו מה שקבלו כבר הנה החיוב הקדוש והטהור לרמז על זה הקבלה שברצון להתאסף יחד משפחה ומשפחה דייקא לומר כי אם הי' אז כאשר עתה היו משפחות מותרין לגמרי כדין הגר שברצון ודו"ק. ורק מחמת שנאסרו אז. אבל לא בוכין ח"ו. אדרבה משמחין בפקודי ה' ישרים ושמחים בם:

תוכן העניינים

ברוך השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה