ברוך השם· רבי משה רוטמן
חידושי אורח חיים · סימן פא
התעוררות להשמר מלדבר ח"ו בעת הקריאה.
ו אתם הנצבים כהיום כלכם לפני ה' אלהיכם לשפוך כמים לבכם בהמקומות הקדושים שנקראו מקדש מעט ואלו בתי כנסיות ובתי מדרשות. שמעו נא ותחי נפשיכם ותהיה תפלתכם לרצון לפני אדון כל:
עליכם להשתדל בעצמכם להזהר בכל היכולת שלא לדבר בעת התפלה ואשר דבר זה כתוב ושנוי ומשולש בשלחן ערוך זה השלחן הטהור אשר לפני ה' אשר מפיו אנחנו בנ"י חיים וקיימים לעד ולעולמי עולמים. כתיב בש"ע או"ח סי' קנ"א סעיף א' וז"ל אין משיחין בבתי כנסיות ובתי מדרשות שיחה בטלה. ושנוי בפעם השני בש"ע יו"ד סי' רמ"ו סעיף י"ז וז"ל אין משיחין בבתי מדרשים אלא בדברי תורה וכו'. ומשולש בפעם שלישי בש"ע יו"ד סי' של"ה ובש"ע של זמנינו הוא סימן של"ד בבאר הגולה סוף הסימן וז"ל רבינו גרשון מאור הגולה תיקן בחומר גדול וכו' שלא ידברו בבית הכנסת ובבית המדרש אך ישבו באימה וביראה עיי"ש:
ובאמנה מקור הדין הוא מש"ס מפורש בברכות דף נ"ג ע"א וע"ש ומכ"ש בשעת החזרת הש"ץ דמבלבלים הש"ץ והשומעים ברור שאיסורו מהש"ס גופא. ובפרט בעת קריאת התורה בצבור שימו נא לבבכם אם אפילו להתפלל אסור בעת קריאת התורה וגם ללמוד תורה אסור אז ואשר אפילו להרהר בדברי תורה אסרו התוספת בברכות דף ח' ע"א ד"ה רב ששת בתירוץ בתרא דהרב אלפס ומסיימו דמיסתבר להו כהאי תירוצא. דשאני רב ששת דהיה תורתו אומנתו שהיה כמו ר' שמעון בן יוחאי בדורו. אבל לדידן אפילו בחשאי דהוא רק כהרהור בעלמא בדברי תורה ג"כ אסור והדברים קל וחומר אם בדברי תורה ותפלה אסורין בעת הקריאה על אחת כמה וכמה גדול מנשוא העון פלילי הזה ר"ל לדבר דברים בטלים בעת קריאת התורה ועיין בש"ס סוטה דף ל"ט ע"א וז"ל הגמרא שם אמר רבא כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה והביא ראיה מפסוק ובפתחו עמדו כל העם ואין עמידה אלא שתיקה. ור' זירא אמר מהכא דפסוק נחמיה ח' ואזני כל העם אל ספר התורה ומאי בינייהו. היינו שר' זירא הוסיף וחידש על רבא שני דברים א' כי אפילו הרהור בדברי תורה אסור כי למד מפסוק ואזני דחייבין להטות אזנם לשמוע הקריאה של התורה היטב אחרי שנפתחה. והשנית חידש ר' זירא דמחויבין לעמוד על מקום אחד בעת קריאת התורה ואסורין לטייל בהליכה אז ממקום למקום וז"ב ועיין ברוקח הגדול סי' כ"ו דברים היורדים חדרי בטן ועיין בבעה"ט פ' תבא על הפסוק ולתתך עליון. ועיין בספר מורא מקדש מרב ייבי זצ"ל ועיין בזוהר הקדוש תרומה דף קל"א ע"ב דמחמיר עד אין שיעור וערך. ולזאת תקנה זאת תהא קבועה וקיימא שבעת החזרת הש"ץ ובעת הקריאה על כל פנים לא פחות מזה תהיו זהירים מאוד ומאוד שלא לדבר ח"ו דיבור הקל כלל ולעמוד על מקום א' ויטה אזנו לקול הקורא ותבא עליכם ברכה והצלחה ואריכת ימים ושנים לכם ולזרעכם עד העולם אמן. ויש לדעת כי זה שהבעל קורא וכן החזן שחוזר התפלה בקול רם קראוהו כל הפוסקים בשם ש"ץ אשר מלבד שהוא ר"ת שליח צבור יש רמז קדוש ונורא לפע"ד כי בבעה"ט פ' בחקותי גילה רזין דרזין שם שבהקללות שבתוכחה יש ש"צ תיבות של קללה רח"ל ע"ש היטב ולכן לא נזכר בהם שם ה' בכל התוכחה כי אין הקב"ה מייחס שמו על הקללה ח"ו כידוע בתוס' תענית ג' ולכן החזן בקריאת התורה וחזרת השמנה עשרה מהפך כל הש"ץ תיבות של קללה לברכה וע"ז נקרא ש"ץ המברך ודו"ק. וא"כ כמה תסמר השערות ראש שבעת תיקון גדול וקדוש כזה לא יטו אזנם כל קהל ישראל להודות לשמו מעין הברכות: