ברוך השם· רבי משה רוטמן
חידושי אורח חיים · סימן יח
יש לחקור היאך הדין בגזל נר של שעוה מחבירו והדליקה לנר חנוכה או לנר של שבת או לנר של ביהכ"נ אם יצא ידי חובת מצוה או לא. ובדברי הפוסקים לא זכרו מזה כלל. והנה לכאורה יש לפשוט מהא דאיתא בשו"ע (או"ח סימן תנ"ד) גבי מרור הגזול דלא יצא עיי"ש. ואולם יש לחלק דלא דמי דהתם משום דאיתקש מרור למצה ובמצה בעינן לכם מגז"ש דלחם לחם מחלה ע"ש בסי' תנ"ד. אך י"ל דהוי מהב"ע. אך הרי בתוס' סוכה ד' ט' אמרו דמצוה הבאה בחבירה הוי רק מדרבנן וא"כ י"ל דזה לא שייך רק במצוה שהיא מד"ת או עכ"פ שתהא עיקרה מן התורה ע"ז באו חז"ל ואמרו דאם באה בעבירה לא הויא מצוה. אבל במצוה שכל עיקרה רק מדברי סופרים כמו נ"ח אפשר יש לומר דלא אלים כל כך לגזור בה אם באה בעבירה דהא זה דומה למה שאמרו בש"ס לא אתי דרבנן ומפקי להמחויב מה"ת אבל אתי דרבנן ומפיק לדרבנן ובאמת מבואר כן בהדיא בתוס' סוכה דף ל' סוף ע"א ד"ה מתוך דבמצוה דרבנן לא חיישינן לבא בעבירה וכן יש לפשוט זה ממה דאיתא (בסימן תרצ"א סעיף י"א) דאם גזל מגילה וקרא בה יצא ש"מ דבדרבנן לא הוי מהב"ע. ונהי דהתם יש לדחות ולומר דהיינו טעמא משום דהתם נלמד רק משופר הגזול והוא מהירושלמי משום דבקול אין בו משום גזל דקול ומראה וריח אין בהן משום מעילה. אולם לדעתי לא שייך זה במגילה דהא במגילה מחסרה נמי בזה שקורא בה דהא מה"ט קיי"ל המוצא ספרים לא יקרא בהן רק אחת לשלשים יום. ואם נימא דמהב"ע בכל המצות לא יצא איך יצא במגילה א"ו דפוסק כהתוס' דבמצוה דרבנן לא חיישינן למהב"ע ועיין ארעא דרבנן סי' שנ"ט. ולא עוד אלא שלדעתי יש הסבר לומר דבנ"ח ונר שבת ונר ביהכ"נ לכ"ע יוצא גם בגזולים דהא כל עיקר מצותן רק לאחריני משום פרסומי ניסא ומשום שלום בית וכבוד המקום א"כ מאי נ"מ בזה שגזל עכ"ז הרי נתפרסם הנס של נרות גבי דההוא הגזלן וכמו כן היה אצלו שלום בית. ורק ברכה נ"ל דלא יברך כיון דעכ"פ יש סברא לומר דהוי בוצע ברך. א"כ עכ"פ ספיקא הוי וכל ספק ברכות להקל וכדאיתא במגילה ועיין בשדה חמד מערכת חנוכה סי' ט"ו באם בעינן בנ"ח לכם ע"ש אבל לא דיבר שם מענין מהב"ע בחנוכה: