אור ברסלב
ברוך השם הקדמה › יב

ברוך השם· רבי משה רוטמן

הקדמה · יב

יא

ובזה יש לי פרפרת נאה לתרץ קושית המבי"ט ז"ל שהובא בספר בית הכנסת של התהלים שהקשה על הפסוק פקודי ה' ישרים משמחי לב דהעולם מפרשים הפי' דפקודי קאי על כלל המצות והקשה הוא המבי"ט ז"ל דלמה באמת לא נמצא אפילו פ"א בכל התורה שבכתב החמשה חומשי תורה שיהיו נקראין המצות פקודים. ורק דוד המלך ע"ה הוא התחיל לקרוא אותן בשם פקודי ה' ע"ש. וכן מקשה שם עוד קושיא חמורה דלא יכול להבין איך אמר דוד בתמניא אפי אתה צוית פקודיך לשמור מאוד אי' הוא המקום בתורה. שהשי"ת יצוה בלשון כזה. לשמור המצות מאוד. ולא מצא מקום לתרץ כי אם על העשרת הדברות בלבד יעו"ש. אבל בענ"ד אדמה כי מצאתי פתרון. דהלא מדחזינן דרז"ל אסרו לאבל ר"ל ללמוד תורה וסמכו עצמם אך על הפסוק פקודי ה' ישרים משמחי לב הרי אנו כל ישראל שומעים דרז"ל מפרשים לשון פקודי ה' רק על לימוד התורה. והשמחה שבא אל הלב מלימוד הא הוי רק כשמבינין היטב שאין שום סתירה ממקום זה למק"א כי התם שאני או הכא במאי עסקינן וכידוע. א"כ עליו להיות בקי בכמה וכמה הלכות. וכל כללי השלש עשרה מדות שהתורה נדרשת. וכל הל"ב מדות דריה"ג. ואינך. וכמעט כל התרי"ג מצות יהיו נודעין לו במקצתן עכ"פ אז אח"כ מונה לפניו וסופר אם ישרים הם. ולא נסתרים מהלכה אחרת. הרי שפיר רק ע"ז יש לשין פקודים כי כל פקד לשון מנין ומספר הוא. וכן אמרינן בקדושין ל' למה נקראו ראשונים סופרים. שהיו סופרים כל האותיות שבתורה ועיין בתוספת שם ד"ה נקראו דהביאו מהירושלמי דנקראו סופרים שעשו כל התורה מספרות כגון ארבעה אבות נזיקין. אבות מלאכות ארבעים חסר אחת וכיוצא בהם עכ"ל ע"ש. א"כ חזינן דקאי רק על התורה הרי זהו שבודאי פעמים עצמו מלספר שהשי"ת גם בחומש קורא ספר התורה הזה דהתורה נקראת ספר שמספרין בה והוא נמי פירוש אחד עם פקודי שג"כ לשון מספר ומנין כידוע לכל. והשתא חדא מתורצת בחברתה. וגם י"ל דדוד הע"ה גלה סוד ה' ליראיו דלהלכה קי"ל פקדונות הן כזכרונות וכר' יוסי בר"ה ל"ב ע"ב ותהא ניחא גם קושיא השני' דכמה יקר כעת הפירוש אתה צוית פקודיך לשמור מאוד פשוט דקאי גם על כל התורה כולה ולא רק על עה"ד דהיינו שישמור לזוכרם דהוא הוא לשון המשנה דאבות פ"ג משנה ח' ר' דוסתאי בר ר' ינאי משום ר"מ אומר כל השוכח ד"א ממשנתו מעלה עליו הכתוב כאלו מתחייב בנפשו. שנאמר רק השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח וכו'. הרי דר' מאיר עצמו מפרש דזה הפסוק קאי על כל התורה כולה וכל הלימודים הקדושים שלא ישכחם ולא יסירם מלבו. לכן שפיר אמר נמי דוד הע"ה אתה צוית פקודיך פי' כל התורה לשמור מאוד פי' שיזכור ולא ישכחם. הרי דדברי תורה גדולים עד מאוד והם הם המביאים לידי שמחה הקדושה והטהורה ואם אפילו רק לימודי התורה מהפוסקים מה שחדשו הם ז"ל גדול כ"כ שמפיהם אנו חיים והם הם חיינו ואורך ימינו עאכו"כ אם זוכה אדם לחדש בעצמו דיבור א' של תורה אפילו איזה שהוא ודאי אין ספק שמחויב להודות להשי"ת על ששמח בחלקו ואני אמליץ ע"ז כדרך שאמרו ריקנין שבך וכו' דאפילו מה שנראה לכאורה דהוא האדם לא מלא בלבו תורה הרבה ג"כ ימצאו דבורים מלאים כרמון ואימא בי' מילתא.

תוכן העניינים

ברוך השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה