אור ברסלב
ברוך השם הקדמה › יא

ברוך השם· רבי משה רוטמן

הקדמה · יא

י

עוד יש להביא סמך ממקום גדול דהשמחה רבה של לימוד התוה"ק היא גבוה על גבוה. גם בפשוט כפשוטו ככל שמחה מורגשת ממקום הלכה אחרת. דהנה במשנה ברכות כ"ח ע"ב אי' רנב"ה הי' מתפלל בכניסתו לבהמ"ד וביציאתו וכו' ופירש הר"ם בפה"מ שלו וכן הרע"ב במשנה שם דהוא חובה על כל א' מישראל. ודייקו כן מלשון הגמרא (שם) ת"ר בכניסתו מהו אומר וכן ביציאתו מהו אומר משמע דלא חוזר על ר"נ ב"ה דאם עליו חוזר הרי צריך הי' לומר מה הי' אומר. ומדנקט לשון מהו אומר. ש"מ דחובה כן על כאו"א ועיין נמי בתויו"ט שם ונפסק כן גם להלכה בש"ע או"ח סי' ק"י. וניחזי נא הרי בכל מיני המצות קיי"ל בברכות דף מ"ד ע"ב דהא דתנן יש שטעון ברכה לפניו ואין טעון ברכה לאחריו ומאי ניהו מצות ופירש"י דאין מברכין כשמסלקין תפילין וציצית ואחר תקיעת שופר ולולב. ואפילו בני מערבא דמברכין בתר דמסלקין תפילייהו אקב"ו לשמור חוקיו. הא הם נמי רק בתפילין נהגו כן ע"ש ואנן נוהגין דלא כבני מערבא וכדאיפסק בש"ע או"ח סי' כ"ט. ועיין מפורש בתוספת סוכה ד' ל"ט ריש ע"א ובתוספת מנחות דף ל"ו ע"ב ד"ה ושמרת דאפילו בני מערבא לא מברכין כלל אחר שום מצוה אחרת רק על תפילין ובאמת לא היו צריכין לומר רק לאפוקי ריחני דהי' יכול לומר גם שארי מצות ע"ש ואם איתא דתורה שוה למצות למה לא מחויב להודות גם על כל המצות לאחריהם. כמו שמחויב על יציאתו מבהמ"ד. הן אמת דבש"ע וכל הפוסקים לא נזכר גם בתורה ביציאתו לשון ברכה רק הודאה מודה אני לפניך ששמת חלקי ע"ש. אבל מצאתי לגאון אחד קדוש מדבר והוא האדמו"ר מהרנסטייפאלי הה"צ ר' מ"ד זצ"ל בהקדמה שלו לה' ענט"י הנדפס בספרו הקדוש חיבור לטהרה דכותב בהאי לישנא אמרו חז"ל בפ"ד דברכות אשר כל אדם מחויב לברך אחר לימודו על שנתן לו השי"ת חבלו בנעימים להיות מיושבי בהמ"ד עכ"ל הרי כותב מפורש לשון מחויב לברך וביאור דבריו הקדושים שלא יהי' מיפרך קצת דבשום פוסק ושום אחרון לא נזכר ברכה. כי אם הודאה. אבל דבריו ישרים ויש להם מקום גדול:

דהנה בב"י או"ח סי' מ"ז הביא תשובת הרשב"א שהקשה למה אין אנו מברכין על התורה לאחריה כמו שאנו מברכין בכל בוקר ברכת התורה לפניה. ותירץ הרשב"א דתורה הוי מצוה ואין מברכין על המצות לאחריהם כדאי' בפ' בא סימן עכ"ל הרשב"א. והב"י עצמו מצא תירוץ אחר דהרי לימוד התורה כל היום וכל הלילה. ואין שעה שאין חייב להתעסק בה לזה לא שייך לברך לאחריה עכ"ל הב"י. א"כ לסברת הב"י רק ליחיד. אבל להיות בבהמ"ד הא א"א להיות כל היום וכל הלילה דהא ילכו לישן דבבהמ"ד אסור לישן שינת קבע לעולם. משמע דמברכין להב"י על התורה לאחריה. וגם אליבא דהרשב"א י"ל דדוקא כל א' מישראל. אבל מי שהוא גדול הדור. דתורתו היא תורה לכל ישראל. הוי כמו קריאת התורה בצבור דכתב הרשב"א דודאי מברכין לאחריה. כן כל ראש ישראל המפורסם לרבים שאני. ויש לדמות זה כעין הא דאיתא בש"ס תענית ד' ט' ע"א דאלים זכותי' כרבים דמי. וכדרך שאמרו נמי בש"ס ר"ה ל"ב כיון דרבים אתי מינה כרבים דמיא וד"ל ובפרט ביציאתן מבהמ"ד דהוי שם ת"ת דרבים משמע ודאי דגם לשון ברכה שייך כאן וד"ל. עכ"פ איך שיהי' אבל הא ההלכה חלוטה ופסוקה דמחויבין לתת להשי"ת הודאה עצומה ואפ"ה הא זה הוי רק על לימוד התורה ולא אחרי המצות ש"מ דהנאה גופנית יש בלימוד התוה"ק נתוסף על העונג ושמחה של המצוה שנתקיימה:

תוכן העניינים

ברוך השם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה