בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא
בתי הנפש · טו
ואולם נשאר לנו דבר אחד מ"ש האריז"ל כי בקבלת הז"א זי"ן מקיפין הנ"ל אז הוא ממלל ומדבר ויוצא הבל מקיף מפיו עי"ש. והנה צריך להבין מה ענין זל"ז מה ענין הדיבור אל מקיפי ל"ם דצלם אולם עם דברינו הנ"ל נוכל לומר בדרך אפשר כי הנה ביארנו למעלה שיש לכל נשמה לבוש מזו"נ דאצילות והם נקראי' רוח ונפש בדברי הגראז"ל. והנה יש להאור הנאצל הזה מזו"נ בחינות כלים והמה קול ודיבור. ולכן כתוב בע"ח כי קול ודיבור בחינות פנימיות והיינו כי גוף החיצוני נגדם בחינות בי"ע כמש"ל שהצלם בחינות בריאה ואברים הפנימים יצירה ואיברים החיצונים עשיה והמה בכללות בחינות חיצוניות ובתוכם קול ודיבור פנימיות ובקול ודיבור מתלבשין רוח ונפש וכן כתבתי למעלה שהנפש בחינות דיבור כ"ב אותיות ג' וז' וי"ב שבס"י והוא כמ"ש האריז"ל שחיצוניות המלכות יורדת לבי"ע **(למעלה אל הדעת. והוא באופן אחר מסדר המפורסים ומהאריז"ל שהם בז"ת והשם הראשון בחסד והרבה פנים לתורה והנה סדר זה של הגראז"ל הוא ע"ד ההיכלות ששם הראשון בהיכל קה"ק שהוא הדעת.)** כלי הפנימי בבריאה ואמצעי ביצירה וחיצוני בעשיה ופנימיות המלכות בסוד דיבור נשארת באצילות והיא בחינות דיבור כלת משה בת מלך דאצילות ושם צריך פיוס ודיבור ודברתם אל הסלע אבל ע"י חטא משה רבע"ה בהכאת הסלע אבד הפנימיות ונשאר לו רק החיצונה ששם הזיווג בחינות הכאת הסלע כמ"ש האריז"ל והגראז"ל באריכות דברים מתוקים. ולפמ"ש למעלה הנה כן בכל אדם עצם בחינות נר"ן שבו עם כלים פנימים קול ודיבור הוא בחינות אצילות שבאדם ובחינות הצלם בריאה שבו ואיברים פנימים יצירה וחיצונים עשי' ולאשר הנפש ממלכות בחינות ה"ג לכן נחלקין האותיות בה' מוצאות הפה אחה"ע בומ"ף וכו':
והנה הנפש הזאת דיבור מלכות דאצילות מתלבשת בהיכלות הבריאה זי"ן נערות אסתר שהם סוד זי"ן הבלים דבריאה שמהם הצלם ועיקרם בחינות מ"ל דצלם והם מקיפין על ראש האדם ובהם מתלבש הדיבור העליון וה"ס ניצוץ השכינה שבנפש האדם. ונלע"ד שזה נרמז ג"כ בר"מ נשא דף קכ"ב בענין תשובה בה"א תתאה מלכות כתב שם וז"ל ואיהו הבל דנפק ועאל בגופא דב"נ בלא עמל ובלא יגיעה ה' דהבראם ועליו איתמר כי על כל מוצא פי ד' יחי' האדם והי' על רישא דב"נ עלה איתמר ותמונת ד' יביט אך בצלם יתהלך איש עי"ש. ולדברינו ירמוז על שכינה דאצילות דיבור העליון המתלבשת בצלם הבריאה. ובחפשי בענין הזה ראיתי כי גם הגראז"ל בתיקונים שם ס"ט דף ק"ז פירש כן על השכינה המתלבשת בהבלים אלו **(ודע כי אמר שם דנפש אחרא אית על רישא דב"כ דאיתקרי עבד וכתב שם הגראז"ל שהוא וא"ו דמקנן במט"ט ונרא' מזה שיש צלם מיצירה כמ"ש הרמעז"ל ועכצ"ל כמ"ש שהם שנים מ"ל דצלם המקיפים בסוד הבריאה וצדיק דצלם מיצירה או כמ"ש למעלה.)** והנה אח"כ בהתלבשות הצלם הנ"ל בפנימיות הגוף בסוד צדי דצלם הנה יוצא אח"כ מן הגוף בסוד דיבור ומקיף כמ"ש האריז"ל בשער ספירת העומר שהגבורות הגנוזים בדעת שהוא ביסוד דצלם והם נגד הפה דז"א ומרוב חמימות הגבורות יוצאים לחוץ בסוד מקיפים ע"י הדיבור עיי"ש:
והנה הדיבור הזה הוא רק מהאור החוזר מבפנים שהוא קטן אפילו מהאור הפנימי וכ"ש מבחינות המקיפין ל"ם דצלם והיוצא מזה שעיקר הדיבור העליון בחינות מלכות דאצילות שבנפש האדם המתלבשת בצלם דוגמת המלכות בהיכלות הבריאה והדיבור שבנפש האדם היא ענף מן הדיבור העליון הזה ולכן כתב האריז"ל שבקבלת מקיפים מ"ל דצלם אז הוא ממלל ומדבר כי אז הוא עולה לשורש הדיבור העליון לכן הוא ממלל רברבין והבן כנלע"ד והשי"ת יעזרינו להבין באמת טעמי תורה. ובחפשי בזה ראיתי כי רבינו האריז"ל כתב בעצמו בשער דרושי הצלם שער טי"ת פ"ב וז"ל. אמנם כבר הודעתיך כי ה"ח הם נכנסין תוך הגוף והם אור פנימי אמנם ה' גבורות המה פוגעות ברדתם אל הגרון בפה. ויוצאות משם לחוץ. ושם נעשין אור מקיף מבחוץ בזי"ן תחתונות והם סוד זי"ן הבלים דקהלת עכ"ל. הנה אתה רואה מפורש יוצא מפי רבינו האריז"ל שהבלים היוצאי' מן הפה המה בסוד זי"ן הבלים דקהלת וכן כתב בענין השבועה. והנה ע"כ שהבלים אלו אינם ההבלים העליוני' מקיפי ל"ם דצלם שכתב בלק"ת שהרי הם עליונים ומקיפים על כל ע"ס דז"א אבל הבלים אלו כתב האריז"ל שהם מקיפים מהפה את הז"ת לבד אבל נרא' ברור כי הבלים אלו היוצאי' בדיבור ענף הבלים וצלם העליון וכן הדיבור היוצא עם הבלים אלו. ניצוץ מן הדיבור העליון המתלבש בצלם והבלים שלו. שה"ס שכינה דאצילו' ועם זה תבין היטב דברי הבעש"ט זלה"ה שעיקר דביקות האדם הוא ע"י הדיבור כי ה"ס שכינה דאצילות כטעם אנכי עומד בין ד' וביניכם. בפרט לפמ"ש למעלה כי ע"י החטא העגל כל הנשמות ירדו לבי"ע וכולם למטה מן הדיבור העליון עיין למעלה ותבין. וכן בזה תבין ג"כ ענין פס"ח שכתב האריז"ל שסודו פ"ה ס"ח בחינות דיבור בסוד כל המרבה לספר ביציאת מצרים בסוד התגלות החו"ג לחוץ וכן אמרינן בס"י המליך אות ה' בשיחה וקבע בו טלה בעולם וניסן בשנה. כי בו חג הפסח ועם הנ"ל יבואר כי אז זמן קבלת המוחין מוחין ל"ם דצלם (שהוא בצלם מן החזה ולמעלה כי המם כח"ב ולמ"ד חג"ת. וכן מקבלין אז כללות מוחין דחג"ת דאו"א הנה מקבלים בעת ההוא מוחי חג"ת דכללות וכן בצלם בפרט בחינות חג"ת שבו) כמ"ש בע"ח לכן ממללין ומדברין ויוצא הבל מן הפה בסוד מקיף כמ"ש האריז"ל על כל המרבה לספר בי"מ הרי זה משובח בהוצאות המקיפין לחוץ:
והנה בתיקונים תיקון ס"ט וכ"ב מפרש שם דהבלים אלו בלב בינה ומשם עולה לפה ושם נעשה בסוד קול ודיבור עי"ש בביאור הגראז"ל דף ס"ב א' שהם בהיפוכא כי הדיבור בנוקבא ובה השם בהיפוך עי"ש לכן ה"ה בלב בינה. ובקנה נעשה קול וא"ו. ובפה דיבור יו"ד דשם הוי' והוא בהיפוך כי בה בהיפוכא ולכן יו"ד דאדני בסוף וכן בשילוב הידוע עי"ש. ונראה שלכן ג"כ ההבלים בחינות בינה למטה ודיבור למעלה שהיא מלכות כי בה בהיפוכא. ואולם עם דברינו למעלה י"ל כי ההבלים המה ג"כ בסוד הבריאה לכן המה למטה ודיבור בסוד מלכות דאצילות שהיא למעלה על הבלים דבריאה אדם על הכסא לכן הדיבור למעלה מן הבלים. והנה זי"ן היכלות הבריאה המה כפולים שבעה ושבעה מוצקות זו"נ וכן ההבלים כפולים כמ"ש שם בתיקונים שזי"ן הבלים בליבא וזי"ן היוצאי' לחוץ בפה בסוד בינה ומלכות ששניהן נקראים בת שבע. וכן בנשימת האדם כפול בקבלת הנשימה מן החוץ לפנים ומבפנים לחוץ. והנה בקבלת הנשימה מן החוץ שה"ס המקיפים זי"ן הבלים המקיפים על ראש האדם ומהם מקבל האדם חיות. ומה שמנשב בחזרה לחוץ בסוד או"ח מלכות:
והנה כבר ידעת כי הצלם בו נרשם כל מעשי בנ"א ובזה תבין מ"ש הגראז"ל בליקוטים בענין ג' ספרים שנפתחים בר"ה שיש סביב האדם אויר מג"ע ובו נרשם כל מעשי האדם כמ"ש הקדמונים והוא הספר שנפתח בר"ה עי"ש. הנה תראה שכתב בקיצור כל הענין הנ"ל כדרכו והוא הצלם הנ"ל הבלים המקיפים על האדם והוא מאויר גן עדן כמש"ל בשם הגראז"ל בארוכה שהוא מד' רוחות דג"ע והוא אוירא דג"ע המקיף את האדם. ובאמת יש צלם אפילו לעכו"ם כמ"ש בזוהר הרקיע ויחי רק לישראל הוא מעולה בקדושה מאויר הג"ע ולנשמות אצילות מהבלים דבריאה ג"ע העליון. ומ"ש כמ"ש הקדמונים. הנה אנכי מצאתי בספר קדמון הנקרא מלכיאל [אשר השל"ה הקדוש שיבח אותו] שיש סביב האדם אויר רוחני מקיף נרשם בו הכל והוא הצלם וחלוקא דרבנן מן המצות כי בכל דיבור ועשיות האדם נרשם תמונות העשיה באויר עי"ש ונרא' שזה ענין ההבלים המקיפים:
והנה הצלם ידוע שהוא סוד שנות האדם וכפי מספר ניצוצי צלמו כן מספר ימי חייו כמ"ש האריז"ל ולאשר ביארנו שהוא בסוד הבלים הנ"ל. לכן בתהלים קפיטיל ל"ט מרומזין הצלם וההבלים הנ"ל חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש [שה"ס ההבלים היוצאי' מן הלב וכמ"ש האריז"ל שע"י חמימות הגבורות יוצאי' לחוץ בסוד הדיבור והבן) ולכן נזכר שם ב"פ הבל. אך כל הבל כל אדם אך בצלם יתהלך איש אך הבל יהמיון יצבור ולא ידע מי אספם [כי הצלם ה"ס זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בג"ע כי הצלם שורשו מג"ע מד' רוחות דשם] ולכן אמר שם הודיעני ד' קצי. ומדת ימי מה הוא. שהצלם ה"ס שנות האדם ותראה שם איך הכל מרומז שם כל מ"ש. ואמר אך הבל יהמיון כי הצלם סוד כל קניני האדם בעוה"ז בין קנינים הגשמים בין קנינים הרוחנים שה"ס תורה ומצות ואעפ"כ אי איכא יראת ד' ניצוץ השכינה מלכות דאצילות המתלבשת בהבלים אלו הוא טוב ואם לאו הכל הבל ורעות רוח כי גם מצותיו לוקח אחר בג"ע כידוע והוא ענין כל ספר קהלת ששם יש מ"ב פעמי' הבל בסוד עולם הבריאה ובראש הספר שבעה הבלים הנ"ל ושם מהביל כל קניני עוה"ז ותמצא שם מהביל כל הזי"ן ברכות שנזכרו בס"י חכמה ועושר וממשלה וחתימת דבריו סוף דבר הכל כשמע את האלקי' ירא שהיא המלכות דאצילות המתלבשת בהבלים האלו כמ"ש אל יתהלל חכם בחכמתו. עשיר בעשרו. כ"א בזאת וכו' כמ"ש אשה יראת ד' היא תתהלל ובזא"ת יבא אהרן אל הקודש. והנה כאן כתבנו שהצלם ה"ס שנות האדם ולמעלה כתבנו דברי הגראז"ל שהנפש ממלכות היא בסוד שנות האדם אבל באמת הכל אחד כי המלכות דאצילות מתלבשת בהיכלות הבריאה וכתב הגראז"ל בהרבה מקומות כי בכל עולם הרוח מאותו עולם והנשמה מעולם שלמעל' והנפש מעולם שלמטה ממנו למשל אדה"ר קודם החטא הי' ביצירה ושם רוחו ונשמתו מבריאה ונפשו מעולם שלמטה עשי' וכן באצילות הרוח מאצילות ונפש מבריאה. וכן בענין כר"ן שמתלבשין במוח ריאה לב ושם אחר הלב יש פרסה כמו בין אצילות לבריאה ועכ"ז הנפש שבלב יורדת ומתלבשת בכבד כמ"ש הגראז"ל בתיקון כ"ה והוא דוגמת מלכות דאצילות שיורדת לבריאה. וכן ענין הלבוש הזה מסוד המלכות המתלבשת בבריאה בסוד אדם ובהמה אצילות ובריאה כי הבריאה בסוד נפש הבהמיות דקדושה עיין בס"ד להגראז"ל באריכות והוא בירידתה לבריאה בסוד המאור הקטן וה"ס ומעיל קטן תעשה לו אמו שה"ס שכינה דאצילות ועמ"ש למעלה פרק יוד ודו"ק: