בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא
בתי הנפש · יד
הנה כבר ביארנו ענין הלבוש מז"א בסוד הרוח נחלק לג' נר"ן בג' גלגולים ועוד לבוש מאמא מלכות נפש בת זוגו של הרוח והיא אינה מתגלגלת ומעתה נבאר ענין הצלם מבריאה ולמטה מג"ע הארץ כי שניהם ענין אחד. כי בריאה בינה וג"ע עליון. וכן ג"ע התחתון בינה דעשי' כמ"ש בבית עולם ועיין עוד בפ' הגר"א לס"ד שם פ"ד שהלבוש הזה הוא מד' רוחות שבג"ע. ונראה שזה ענין מ"ש ביחזקאל מד' רוחות בואי הרוח. וכן כראה שהלבוש הזה נולד בג"ע מזיוג הנהר עם הנקודה דשם והוא דוגמת נפש הגר שנוצרת ג"כ בג"ע מזיווג הצדיקי'. ובזה נלע"ד לפרש מ"ש בסוף הגלגולים בדרושי הסבא בענין הקושיא על הסבא על נשמתא מאילנא דחיי וכתב שם שהסבא קורא לנפש הגר מג"ע בשם נפש ונראה משם שכל נשמה מתלבש בנפש הגר ובאמת בגלגולים נראה שרק מי שחסר לו הנפש שלו באופנים המוזכרים שם הוא מתלבש בנפש הגר וגם מהרמ"ע ז"ל נראה שנפש הגר הוא רק לבוש נוסף בסוד נכסי הגר כל המחזיק בהן זכה. ואולם לפי מ"ש שם בגלגולים ומקודם לזה סימן וא"ו שנפש הגר אפשר שהיא בחינת הצלם י"ל שהכונה על הצלם הזה מג"ע הארץ ונקרא ג"כ נפש הגר על שם שנוצר בג"ע דוגמת נפש הגר ולאשר הנפש הזאת בחינות עולמות מהיכלות שבג"ע הוא בחינות מלאכי' וצלם ולבוש זה נצרך לכל נשמה אבל נפש הגר מזיוג הצדיקי' אינו נצרך רק למי שחסר לו הנפש כמ"ש בגלגולים. וא"כ לפי"ז המה שני מינים, או אפשר הם ענין אחד והצלם שזכר הגראז"ל מג"ע הארץ היא עצמה הצלם ונפש הגר מזיווג הצדיקי'. יהי' איך שיהי' עכ"פ מוכח גם מדברי הרח"ו ז"ל שהיא בחי' צלם וכל נשמה יש לה לבוש מג"ע הארץ וכן למעלה מן הבריאה:
והנה בתיקונים תיקון ס"ט בעובדא דבעלי קבין כתוב שם באריכות גדול איך שזי"ן היכלות הבריאה נעשו משבע הבלים דקהלת [וה"ס שם מ"ב עיין בתיקון עי"ן] עי"ש דכל בנינא עבדי בהבלים אילן ועי"ש בביאור הגראז"ל כי דוד אמר זי"ן הבלים מוזכרים בתהלים ושלמה שהוא בדרגא דבריאה כמ"ש וישב שלמה על כסא ד' לכן אמר מ"ב הבלים בקהלת כי עולם הבריאה נברא ע"י שם מ"ב **(ודע כי לפי הכתוב שם יהי' השם הראשון משם מ"ב בדעת וכן כתב ביהל אור בהקדמת בראשי"ת טי"ת כי שם מ"ב הוא ו"ק עם הדעת ושם ע"ב ז"ק דדכורא בהכללות למטה בו"ק דנוקבא אבל שם מ"ב סליק למעלה בהכללותם)** והנה הבל ידוע בסוד הבינה וקול ודיבור בחינות זו"נ, ולכן גם הבריאה ששם מקנן בינה גם היא בחינות הבל. ובזה נלע"ד לפרש מ"ש בדרוש רוה"ק שנבואה היותר גדולה היא מקול ושני' לה מדיבור והיותר קטנה היא מהבל עי"ש. והנה ההבל מבינה הוא יותר גדול מן קול ודיבור שבזו"נ אבל נראה שהבל דשם הכונה על עולם הבריאה ומשם בא רוה"ק כי דוד רבהון דכל בעלי רוה"ק וע"ז נבנה ס' תהלים אבל הנבואה באה מנו"ה דאצילות וממלכות שהם בסוד קול ודיבור:
והנה לאשר רבינו הגראז"ל הורה לנו שהצלם מבריאה. והבריאה הוא בחינות הבלים כי הם זין הבלים נגד זין היכלות הבריאה נראה שהצלם ה"ס הזין הבלים ולכן כתב שם הגראז"ל שעל הבלים אלו חיות האדם וקיומו וכן הצלם ידוע שהוא חיות האדם. ובזה נבין מ"ש האריז"ל בפ' עקב בפסוק כי על כל מוצא פי ד' יחי' האדם וז"ל דע כי ב' מקיפים הם על ראש ז"א והם ל"ם דצל"ם והם זי"ן במ"ק והם סוד זי"ן מקיפין כאשר הז"א מקבל מזי"ן מקיפין אלו אז נמשך לו חיות גדול ועליו כאמר בו יחי' האדם הוא ז"א שם מ"ה גי' אדם והענין כי זי"ן מקיפין הנ"ל הם ב' אותיות מ"ל ר"ל דיבור כמשאחז"ל פעמי' חשות פעמי' ממללות כי בקבלת הז"א זי"ן מקיפין הנ"ל אז הוא ממלל ומדבר ויוצא הבל מקיף מפיו וז"ס כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ד' ובאותן מקיפין יחיה האדם שהוא ז"א ובו תלוי חיותו וז"ס הבל הבלים הנז' בקהלת כי כל חיות תלוי בהבל זה הנמשך מן המקיפין ולהיותן זי"ן שהם ל"ם נגדם זי"ן הבלים בקהלת עכ"ל הזהב של רבינו האריז"ל הרי אתה רואה בפירוש שהבלים האלה בחינות הצלם ובהם יחיה האדם:
(ואולם נראה בכאן כי רק ל"ם דצלם הוא מזי"ן הבלים אלו אבל צדי"ק דצלם המתלבשת באור פנימי בז"א אינה מן הבלים אלו ובזה היה אפשר לישב ג"כ דברי הגראז"ל עם הרמעז"ל בענין הצלם שהבאתי למעלה שי"ל כוונת הגראז"ל רק על בחינה העליונה של הצלם שהי' מ"ל דצלם זי"ן מקיפין שעל ראש ז"א המה מזי"ן הבלים דבריאה אבל צדיק דצלם המתלבש בפנימיות הגוף להחיותו הוא באמת מיצירה כמ"ש הרמעז"ל. והוא כמש"ל בשם הגראז"ל שבחינות הגוף הוא יצירה ועשיה אברים פנימים וחיצונים ואם שאתמ"ש):