אור ברסלב
בנין שמואל בית מועד › כה

בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא

בית מועד · כה

כד

עוד דרך אחד מצאתי בסדר המועדות בתז"ח עם ביאור הגראז"ל תיקון ראשון כי ג' רגלים בג' אבהן חג"ת ור"ה ויוה"כ בנצח והוד ושמ"ע ביסוד ויהי' סוכות בת"ת ושמ"ע ביסוד גוף וברית כחדא לכן אין הפסק ביניהם ושבת בבינה וג"ר. ג"פ יום השביעי וכ"ז בדכורא זי"ן מועדים, וי"ב בנוקבא י"ב ר"ח שבשנה והנה הי"ב נכללין גם בדכורא והם י"ב ימים של חוה"מ שיש וא"ו ימים בסוכות וכן בפסח כי שביעי של פסח אינו רגל בפ"ע ונכלל עמהם. [והנה הי"ב שהם בנוקבא שהם הי"ב ר"ח נחלקין לג' פעמים ד' כמ"ש האריז"ל והגראז"ל שהם ג' חדשים בצירופי היו"ד דהויה. וג' חדשים בה"י ראשונה. וג' בוא"ו. וג' בה"י שני'. אולם הי"ב שבדכורא שהם חוה"מ הם ב"פ ששה והענין י"ל עפ"י מ"ש הגראז"ל בתיקון ע' דף ק"כ א' שהי"ב הם בסוד ה"א ה"א בסוד ב' עיטרין בדעת ה' חסדים וה' גבורות וב' אחסנתין והנה אף שי"ב הנ"ל הם ה"ח וה"ג ו"ו ב' ואוין או ואו במילי. אבל בעמידתן וקביעתן בנוקבא הם ג"פ ד'. ג' בכל צד כמ"ש בפרשת ויחי כמו בדגלים עי"ש], עכתד"ק. ונלע"ד כי דרך זה יצדק בנוקבא מלכות דבריאה כמ"ש בארוכה בבתי הנפש שכל ענין ספר יצירה הכל על הנפש ממלכות ושם יש סדר זה ג' אמ"ש בג"ר וזי"ן כפולות בז"ת וי"ב במלכות שבה עיין פרק י"א. בבית עולם ובזה נבין ג"כ ענין ראש חודש שאינו יו"ט ומותר בעשיות מלאכה לפמש"ל בשם האריז"ל שכל המועדות בבריאה. וביצירה ועשי' התנהגות ימי החול וידוע כי כל מלכות שבמלכות של כל עולם מתלבש בעולם התחתון ממנו לכן יצדק מאוד מ"ש שסדר זה במלכות דבריאה וי"ב ר"ח במלכות שבמלכות היורדת ליצירה לכן המה מותרים בעשיות מלאכה כשאר ימי החול. [והנה לפמ"ש בפנים שדרך זה במלכות נוקבא דז"א אבל יותר נראה שדרך זה בנפש דז"א שהוא בחינות מלכות שבו כמ"ש בבתי הנפש שם בארוכה שיש לכל אדם ג' נר"ן דרוח ועוד בחינות נפש הכלליות עי"ש. ולפי דרך זה אתי שפיר מ"ש שמ"ע ביסוד היינו ביסוד דדכורא בבחינות חיצוניות שבו סוד הנפש וכן מוכח מדברי הגראז"ל ששמ"ע ביסוד דדכורא. ובדרך זה דרכתי לקמן בענין המוספין שהם בבחינות נפש דז"א ע"ד שכתבתי בכאן עי"ש בבית הקרבן ח"ג פרק יו"ד]. והנה לפי דרך זה פסח בחסד כמש"ל לכל הדרכים שבועות בגבורה כמ"ש תורה מפי הגבורה ניתנה. [הנה כתוב מימינו אש דת למו והתירץ הוא בסוד תורה שבכתב מימין. ותורה שבע"פ מפי הגבורה, לכן אינה מתקיימת אלא במי שממית א"ע עלי'. לכן כאן לפי דברינו שסדר זה במלכות לכן שבועות בגבורה מפי הגבורה ניתנה והבן]. וסוכות בת"ת ושם עין ענפין שבעים נפש דיעקב ת"ת נגד שבעים אומות ולכן מקריבים בסוכות עין פרים ור"ה ויוה"כ בנצח והוד לכן הם ימי דין ושמ"ע ביסוד כמש"ל כ"פ שהוא נגד שלמה והמלך שלמה ברוך, ברכות לראש צדיק, לכן בו הזיוג ובו שואלין על המים מוריד הגשם שהוא טיפות הזרע וכן השיר של שמ"ע שהוא למנצח על השמינית כלו מדבר מסוד היסוד ברית הלשון שהוא נגד ברית המעור. וכן תבין טעם הגראז"ל במזמורים שתיקן לאמר בליל שמ"ע, כאשר תתבונן בהם שכולם מדברים מבחינות יסוד צדיק ושבת בבינה וג"ר ג"פ יום השביעי לכן כל המועדות הותרו בעשיות מלאכת אוכל נפש כי כל מלאכה בש"ק משא"כ שבת בינה עולם המחשבה נאסר מכל וכל כי קודש היא מסוד המחשבה:

תוכן העניינים

בנין שמואל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה