בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא
בית מועד
א
"יוצר "המועדים "ומקדש "הזמנים צוה לנו בתורתו ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי תשבות ופירשו רבותינו הקדושים שקאי על הימים טובים שהם ששה מועדים נגד שש ימי המעשה ששה קצוות ובהם מותר מלאכת אוכל נפש וביום השביעי תשבות לגמרי. ואולם סדרן של השש מועדים מצאתי בזוהר הקדוש ויתבאר לפנינו. ויתבאר לנו בזה ענינים רבים בענין המועדים שיש דברים תמוהים לכאורה מה נשתנו אלו מאלו אחר שהמכוון בכולם להמשיך המוחין ולתקן המדות ולמה בפסח ושבועות המשכת המוחין בספירת העומר נו"ן יום ובר"ה ויוה"כ וסוכות המשכת המוחין בדרך אחר בשופר ולולב וסוכה וגם ענין הפלוגתא אי בר"ה נברא העולם או בניסן וידוע מ"ש האריז"ל שאלו ואלו דא"ח וזה במחשבה תה במעשה ויתבאר בדברינו כאן. וגם לבאר בפרטות כל מועד ומועד למה בפסח באה המצוה בקרבן פסח ומצה, ובשבועות ענין שני הלחם ומ"ת ובר"ה מצות תקיעת שופר וביוה"כ כל ענין עבודת יוה"כ ולמה לא נכנס כל השנה לקה"ק רק ביוה"כ. וכן כל המצות שיש בחג הסוכות, והשי"ת יעזרינו ע"ד כבוד שמו להשכיל על דבר אמת, ומקודם נקדים מ"ש למעלה בראש בתי הנפש ענין הזמן בבחינות הנפש שהיא מדריגה למטה מהאדם, ויהי' רוח האדם בזעיר ונפש שהוא הזמן במלכות, וכן בערך עולם האצילות כל בחינות בי"ע בחי' נפש אצלו כי המלכות שהיא הנפש דאצילות מתפשטת בבי"ע וזהו מ"ש בהרבה מקומות שהמועדים בבריאה, והזמן מתחלק ג"כ לג' בבי"ע כי בח"ל מתנהג עפ"י עולם העשי' ובא"י ביצירה, ובמועדים מתנהג עפ"י עולם הבריאה כמ"ש האריז"ל, ותראה לפי"ז כי הששה מועדות נגד ו"ק המה בחינות ש"ק דבריאה הגם כי שורשם באצילות עיקרם בבריאה, וכן כתב ג"כ הגראז"ל בס"ד כי המועדות בבריאה, והנה גם בבריאה יש כמה סדרים יש ש"ק דיושר דז"א ויש ש"ק דא"א ועתיק שנים קדמוניות והם בבריאה מן המלכות דאצילות הנעשית עתיק בבריאה, ויש ג"כ בחינות ההיכלות שהם ששה היכלות חוץ היכל קה"ק כאשר נבאר אי"ה הכל בפרטות, והנה מצאנו בזוהר בראשית בהשמטות, ובזוהר חדש תולדות סדרן של המועדים וזהו כי פסח בחסד ור"ה בגבורה ושבועות בת"ת ויוה"כ בנצח וסוכות בהוד ושבת ביסוד ושמ"ע מלכות. והנה לבאר הדברים למה המועדות בה"ס מחסד עד הוד, ושבת ביסוד נלע"ד עפ"י מ"ש בע"ח כי המועדים מסוד מוחין דאמא, ושבת מסוד מוחין דאבא קודש, אבל יו"ט רק מקרא קודש שצריך לקרוא ולהמשיך מוחין דאבא אבל בשבת באין מעצמן, והנה המוחין דאמא מתלבשין בג' קוין דז"א בחסד ונצח, ובגבורה והוד, ובת"ת בשליש או בב' שלישים ושם מסתיים יסוד דאמא ומתגלה יסוד דאבא ונמצא כי ביסוד שהוא יתום מאמו בלי מוחין דאמא שם מגולה יסוד דאבא לכן כל המועדות בה"ס ששם מוחין דאמא ושבת ביסוד מוחין דאבא. והנה פסח מועד הראשון בחסד יומא דאזיל עם כלהו לכן כל המועדות זכר ליציאת מצרים, והוא בחסד כמ"ש זכרתי לך חסד נעוריך וכו' לכתך אחרי וכו' כי יצאו ממצרים לילך במדבר בארץ לא זרועה בלי מזון ומחי' רק מאהבת השי"ת, וכן ר"ה בגבורה ידוע כי לכן דנים בר"ה כל העולם כי אלקי"ם שופ"ט כי הגבורות מצמצמים שלא ליתן רק עפ"י שורת הדין. ושבועות בת"ת ג"כ ידוע לכן בו ניתנה התורה שהוא בת"ת כידוע, ויוה"כ בנצח לכן בו מנצחין כל המקטריגים לכן השטן לית לי' רשות לאסטוני ביוה"כ לכן נוטלין תיכף אחר יוה"כ בסוכות הד' מינים להראות שאנו נצחנו כמ"ש במדרש. וכן ביוה"כ סוד שני השעירים שסודם בנו"ה כאשר נבאר אי"ה להלן והימיני נמתק שהוא הנצח, וסוכות בהוד וידוע כי בהוד נרמז הגלות כל היום דו"ה וכן הסוכה מרמזת על גלות כמ"ש ביה"ר כאלו הרחקתי נדוד והוא ידוע ולכן כל או"ה נוטלים שם חלקם בע' פרים וכן נרמז כל הגאולה בסוכות כמ"ש בזוהר שם **(הנה להבין ענין יוה"כ וסוכות שהם מועדים היותר גדולים והם בנו"ה ותבין ג"כ ענין משה רבינו ואהרן הכהן שהם בז' אושפיזין בנו"ה והלא ידוע שהם בדעת ביסודות דאו"א כמ"ש האריז"ל אבל הענין י"ל עפימ"ש הגראז"ל שהדעת מתפשט בנו"ה ועיין בליקוטים בליקוט המתחיל מצה ששם הדעת שם אקו"ק במילוי יודין בגימ' קס"ג כמנין נצח והוד והם ג' אותיות הראשונים כמנין נצ"ח ופס"ח והוא בימין דכורא וה"י אחרונה בגימ' הו"ד עי"ש, וזה י"ל ענין הכליות יועצות דעת שהם בנו"ה והן אפיקי מים ולכן משה ואהרן שהם בדעת מתפשטים בנו"ה וכן י"ל ביוה"כ וסוכות שהם למעלה בדעת ומתפשטים למטה בנו"ה יוה"כ בנצח נגד מרבע"ה. ולכן הוא מועד היותר גדול וסוכות נגד אהרן בהוד וידוע כי בזכותו הי' ענני הכבוד שהם נגד סוכות וכן למעלה בז"א למטה מהחזה נגד נו"ה שם הארות המוחין מן וענני הכבוד כמ"ש בע"ח הקדוש עי"ש והם נגד יוה"כ וסוכות כי סוכות נגד ענני הכבוד ידוע ויוה"כ נגד המן כי בו ניזונין מן הקולות הפנימיות דאמא וז"ס כי על כל מוצא פי ד' יחיה האדם והוא ג"כ המן ותראה דבר פלא כי בערב יוה"כ כתב האריז"ל בכוונת האכילה כוונת מ"ן דמנצפך עי"ש, וכן ענין קין והבל שהם בדעת כידוע וגם בנו"ה כמ"ש בס"ד להגראז"ל והטעם לכל זה כי הדעת שורשו מנו"ה דעתיק ב' כתפין דא"א ועיין בבית הקרבן ח"ג פי"ח:)** והנה שמ"ע במלכות סמוך לסוכות כי איהו בנצח ואיהי בהוד ושם מקומה, ושבת ביסוד כתוב בתורה לדורותם ברי"ת עולם כי או"ת הוא ביני וביניכם כי הברית מחבר דו"נ כנסת ישראל לאביהן שבשמים, וידוע בכ"מ כי השלום ביסוד וכן בס"י שלום כנגד היסוד ודע כי שלום אין הפירוש רק שלום בלי מחלוקות כמו שסוברים העולם רק הפירוש של שלום הוא מנוח"ה והוא ביסוד כמ"ש ומצאן מנוחה אשה בית אישה וכן בשלמה המלך שהי' בסוד היסוד כמ"ש והמלך שלמה ברו"ך ברכות לראש צדיק כתוב עליו והוא יהי' איש מנוח"ה כמ"ש הגראז"ל:
וכן מצאתי אחר כתבי בתה"ז להגראז"ל. ועיין בזוהר פקודי רמ"ב דמקדשא דעביד שלמה אתקין לי' ברזא דנהר וכו' דאיהו שלמא דביתא, ניחא דביתא וכו' ועל דא כתיב והוא יהי' איש מכוחה עי"ש, והמנוחה הוא היסוד שהכל תלוי עליו כי אם הוא מוטרד אינו יכול לעבוד עבודת השי"ת ומה הנאה יש לו בכל הברכות כמ"ש לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום לכן שבת מקור הברכות כמ"ש בא שבת בא מנוחה כי ביו"ט הותר אוכל נפש ואין המנוחה בשלימות רק בשבת שנאסרו כל המלאכות ובו יונה מצאה מנוח וזה הפירש וישבות ביום השביעי וכו'. ולכן ויברך א' את יום השביעי כי זה תלוי בזה. וטעם ר"ה בגבורה כמ"ש לקמן כי השנה במלכות ששורשה מגבורה לכן הגבורה ראש השנה והוא דין וכן הנצח שהוא יוה"כ משא"כ סוכות שבהוד, נמתק בחסדים והטעם כמ"ש הגראז"ל כ"פ שההוד יותר ממותק מן הנצח כי דוד אחליף מדות, ועיין מ"ש בבית מדות ולכן הוא נגד אהרן הכהן איש החסד וכל החג בסוד החסדים פנימים ומקיפים כידוע:
ב
ודע כי נגד שבע מדות הקדושות הנ"ל, יש שבע ראשי עבירות ז"ס דסט"א כמ"ש הגראז"ל בליקוטים שהם התאוה והקנאה והכבוד וזנות שהוא יצר הרע, ועין הרע, ושנאת הבריות והוא ג"כ לשון הרע. והשביעית היא הבטלה בור ריק ליצני, צמאון כידוע כי חג"ת הם בקדושה במחשבה. ונה"י במעשה וכן זלע"ז התאוה והקנאה ובגדם זנות ועין הרע במעשה בנו"ה. וכן הכבוד באמצע נגד הת"ת במחשבה. ולשון הרע במעשה נגד היסוד. ברית הלשון והמעור ושם בקדושה מצות ואהבת לרעך כמוך ולכן נגדו בקליפה שנאת הבריות ולה"ר, והנה לכן צוה השי"ת במועדות לשבר את המדות אלו בפסח שהוא החסד שנגדו התאוה נאסר החמץ לשבר תאות לבבו כמ"ש המפרשים כי שורש התאוה במאכל והמצה אין בה טעם כמ"ש המפרשים ובר"ה נגד הקנאה כי אחר שיודע שהכל בדין שמים לא יקנא בחבירו. ושבועות נגד הכבוד כי התורה היא היפך הכבוד כמ"ש סימן לגסות הרוח עניות דתורה, וכן אמרו חכז"ל אם נבלת בהתנשא שצריך לנבל עצמו על התורה ולבסוף מתנשא וסוף הכבו"ד לבוא, ויוה"כ בנצח נגד הזנות לכן קורין פרשת עריות ביוה"כ, וגם נראה שאז שולט יצה"ר של זנות כמ"ש בגמרא והאידנא יומא דכפורא ואיבעל כמה בתולתא בנהרדעא ואפשר לכן צוה השי"ת להתענות כדי לשבור כחו כי יצה"ר של זנות הוא היותר גדול, ובסוכות נגד עין הרע כי הסוכה מרמזת להאדם שימיו בעוה"ז המה רק דירת ארעי וימיו כצל עובר ולמה יהי' עינו רעה בשל אחרים כמ"ש המפרשים שלכן צותה התורה לעשות חג הסוכות בעת האסיף להראות להאדם כי קניני האדם הבל עיין בעקידה ובעוללת אפרים. ושבת נגד לה"ר לכן צריך לשמור מאוד פיו ולשונו בשבת ממצוא חפציך ודבר דבר כי מן המותר יבא אל האסור ואמרו חכמז"ל שאפילו ע"ה ירא לשקר בשבת כן נראה לפע"ד מדברי הגראז"ל באיזהו מקומן אבל לפי הנראה בכ"מ הסדר בג' תחתונות באופן אחר היינו שנאת הבריות נגד הנצח ענף החסד ששם האהבה ובקליפות שם שנאת הבריות ונגדו בקדושה יוה"כ בנצח תיקנו לפייס את חבירו. ונגד ההוד הוא עין הרע שהוא ענף הקנאה שהוא נגד הגבורה ונגדו בקדושה סוכות כמ"ש למעלה ויצר הרע שהוא הזנות ביסוד ידוע ונגדו בקדושה שבת שהוא תיקון לפגם הברית כידוע ולכן בו הזיוג בקדושה ונגד השביעית בטלה בור ריק נגדו בקדושה מלכות שמים שמיני עצרת ואז הלבנה במילואה כי כבר נבנית המלכות בגבורות בר"ה ויוה"כ ובחסדים בסוכות סיהרא בשלימותה כמו בימי שלמה פב"פ שלכן שמיני עצרת נגד שלמה ע"ה:
ג
הנה כבר ביארנו ז' מועדות נגד ז"ס בשם הזוהר ונלפע"ד בדרך אפשר לומר שגם המה מרומזין בז"ס דעתיק המתלבשין בא"א. והנה כבר ביארנו למעלה בבתי הנפש ובית עולם באריכות גדול כי עיקר הנה"י דעתיק בחזה דא"א בחו"ג דא"א המלובשין באו"א וחג"ת במוחין דא"א והבאנו שם פלוגתת האר"י החי עם הגר"א ז"ל כי לדעת האריז"ל חסד דעתיק בגלגלתא ות"ת באוירא, ולדעת הגר"א ז"ל חסד באוירא ות"ת בגלגלתא וכבר כתבנו תירוץ לפ"ד למעלה בבתי הנפש אולם במוחא מסכימים לדעת אחת שמלובש שם גבורה דעתיק והנה עפי"ז י"ל עפ"י דרך האריז"ל יהיו פסח בחסד דעתיק בגלגלתא שבועות בת"ת באוירא, ר"ה בגבורה במוחא, יוה"כ בנצח דעתיק בחסד דא"א המלובש באבא, וסוכות בהוד דעתיק גבורה דא"א המלובש באמא ושבת יסוד דעתיק בחזה דא"א ושמיני עצרת מלכות דעתיק. ועד"ז יתפרש היטב למה שמיני עצרת אצל סוכות כי ידוע מרבינו האריז"ל כי בכל פרצוף המלכות הפרטיות שלו בעטרת היסוד חוץ מעתיק שהמלכות שלו בהודו לכן שמ"ע מלכות אצל סוכות הוד והוא כפתור ופרח:
והנה נבאר מעט הדברים בפרטן הנה לפ"ד יהי' פסח בחסד בגלגלתא דא"א ושם בגלגלתא דא"א באחורי העורף יניקת פרעה מלך מצרים כמ"ש האריז"ל בכוונת הגדה. והנה לדעת הגראז"ל בס"ד כל הז' תיקונים המוזכרים בס"ד ג"ט קר"ע פ"ח כולם בגלגלתא לבדה עי"ש. ועיין למעלה בבתי הנפש פ' י"ג ולפי"ז י"ל שהמה נגד זי"ן ימי פסח (וכן הוא ג"כ לדרך הגראז"ל בסוף ס"ד אביאנו אי"ה לקמן שזי"ן ימי פסח נגד זי"ן דגלגלתא אלא שלא פירש רבינו ענינם בפרטות] והנה סדר הז' תיקונים לדעת הגראז"ל ראשון גלגלתא בעצמה דעת ובינה דעתיק והיא מיסוד דבינה דרדל"א, קרומא חסד, ועמר נקי גבורה, ומצחא ת"ת, ועינים נו"ה, וחוטם ב' תיקונים יסוד ומלכות ב' נקבים שבחוטם והנה כמו כן בזי"ן ימי הפסח הראשון בסוד הדעת שהוא בחינות זי"ן תחתונות דבינה דרדל"א לכן בו יצאו ממצרים בנון תרעי דחירותא של הבינה שלכן נזכר נו"ן פעמים יציאת מצרים בתורה כמ"ש בתיקונים כידוע בכ"מ שיציאת מצרים בבינה ולכן גומרים את ההלל משא"כ בכל הששה ימים, ועפי"ז יאירו עינינו ג"כ בכמה דברים האחד למה מברכין הטל ביום ראשון כי לדעת הגראז"ל הפירש בחד גלגלתא מליא טלא דבדולחא שהיא תיקון אחד כי בגלגלתא בינה שורש הגבורות בוצינא דקרדינותא טלא דבדולחא ואח"כ מתגלה יותר במוחא גבורה דש"ק דע"י והוא ענין נפלא תלי"ת והשני להבין למה מתחילים ימי הספירה מיום שני של פסח וכבר ידוע מ"ש האריז"ל שלכן פסח הוא יו"ט שבוע הראשון של הספירה חסד הכללי וא"כ צ"ע למה לא יתחילו מן יום הראשון אבל עם דברינו ניחא כי יום הראשון בבינה ודעת שורש כולם ומיום השני מתחיל חסד דע"י וביום ב' גבורה. וכן כולם לכן מתחילים למנות ספירה מיום ב'. וכ"א מאלו זי"ן נכלל מזי"ן עד מ"ט ימים. וזה ג"כ מ"ש בתורה וספרתם לכם ממחרת השבת כי יום ראשון של פסח בחינות דעת שורש הששה קצוות בחינות שבת, וזה אפשר כוונת הפייטן ביום א' דפסח בברכת הטל בדעת"ו אביעה חידות בעם זו בזו בטל להחדות, והנה ביום וא"ו של פסח נגד נקב ימין שבחוטם יסוד בו הי' קריעת ים סוף בזכות יוסף כמ"ש הים ראה וינוס ארונו של יוסף ראה ואפשר זה שכתוב בתורה וברוח אפיך נערמו מים וכן נשפת ברוחך כסמו ים וכן בתהילים י"ח ויראו אפיקי מים וכו' מנשמת רוח אפך **(הנה לפמ"ש בפנים ענין שביעי של פסח שסודו בחוטמא יסוד דרדל"א שגגת בחוטמא נוכל להבין בזה ענין קי"ס שנעשה בשביעי ש"פ ויש לי בכאן ענינים עמוקים ואין רצוני להאריך וארמוז בקיצור נמרץ לחכם ומבין מדעתו הנה בהגדה לרבינו הקדוש מקאזניץ ע"פ בצאת ישראל ממצרים הביא בשם רבינו המגיד מהד"ב)**:
ד
והנה שבועות הוא בת"ת ולדברינו בת"ת דע"י ברישא תנינא באוירא ובו גנוז יסוד דחכמה דרדל"א לדעת הגראז"ל בס"ד עי"ש כי הדברים שם עמוקים מאוד לכן בו ניתנה התורה אורייתא מחכמה נפקת וכן לפמ"ש בבתי הנפש סימן י"ג ע"ד ההיכלות מרמז אוירא להיכל אהבה וגלגלתא לרצון משם הגראז"ל ובהיכל אהבה גנוז יסוד העליון שומר הברית עיין בביאורו להיכלות כמ"ש כ"פ בחיבורי זה לכן כתב הגראז"ל בסוף ס"ד כי שבועות נגד יסוד והכל הולך למקום אחד. ושם אור דנפיק מאויר, תורה אור, אור הגנוז לצדיקים שגנזו בתורה כידוע לכן בו ניתנה התורה, ומשם מאוירא שורש הכלי והרוחא דבגוי' כלי מחזיק ברכה כמ"ש בכוונת ק"ש שע"ה וכן נעשו בקבלת התורה כלי מחזיק ברכה כי בועליך עושיך ד' צבאות כי התורה ידוע שהיא ברוח וירידת התורה לארץ, בסוד המשכת הרוחא משורש השרשים מאוירא עילאה עד ארץ, מלכות והבן. ועיין בדברינו בבית הקרבן ח"ב פ"כ וי"ט בענין זה כי שלמים ירמזו לסוד האי רוחא ועפי"ז יש ליתן טעם למה לא הקריבו בציבור שלמים בשום פעם רק בשבועות, וכן בעת מ"ת כתוב ויזבחו זבחים שלמים ועיין בבית הקרבן מ"ש בזה. ואח"כ הוא ר"ה רישא תליתאה מ"ס דא"א גבורה דעתיק לכן ראש השנה אחר שבועות וכאן במוחא שורש זו"נ כי למעלה נאמר ואין אלקים עמדי וכאן ראשית ההשגה כי על המוח קרום להפסיק בין העליונים לתחתונים עיין בבית עולם ח"א סימן יו"ד ועיין בביאורי הגראז"ל בתז"ח ע"ט באריכות בענין רעו דמחשבה עילאה מ"ס למרדף אבתרי' לאוירא ולרדל"א רק שהפריסא מעכב עי"ש איך כי שירותא מחכמה סתימאה כי למעלה **(זצל"ה כי יציאת מצרים שהי' אות על בריאת עולם הי' צריך להיות בדוגמת בריאת עולם, והנה כמו בכאן מסרו נפשם לקפץ לים והתעוררו האין לעשות הים לחרבה, זה עלה במחשבת הקדמון מסירת נפשם ואז הים שאין לו סוף נס ונעשה באפס מה לגבול לברוא עולם עי"ש ודפח"ח וכבר ידעת כי הצימצום נעשה מבחינות גבורות ובבחינות מלכות בריש הרמנותא דמלכא גליף גלופי [ולדברי הגראז"ל בסוד היכל הזכות למטה מהטיבור עיין לקמן סוף פי"ט ובסוף חלק זה ותבין סיום המזמור ההופכי הצור אגם מים כי סוד הצור בהיכל הזכות עיין בית הקרבן ח"א בארוכה] בטהירי עילאה ולפמ"ש בשג"ע הוא בסוד יסוד דמלכות בסוד הרחיבי מקום אהלך ותבין בזה ענין הלידה להאילה רחמה צר שביאר רבינו האריז"ל בשביעי ש"פ שיהי' מכוון עם דברי רבינו מהרד"ב ז"ל. וזה הי' ענין הצער הגדול שהי' לישראל על הים מבחינות הגבורות אילה רחמה צ"ר עד שנמשך האור דעתיק כמו למעלה שהאיר לעולמות כחודה של מחט, וכבר ידעת ג"כ דברי הזה"ק קוטרא בגולמא נעיץ בעיזקא שנדרש על כדור הטהירי כנ"ל, והנה ביהל אור ליקט המסדר מדברי הגראז"ל והוא בתז"ח דף פ' ע"ב כי אוירא ובוצינא נגנזו אוירא בקרומא דאוירא, ובוצינא גבורות בגלגלתא וזה קוטרא הוא אוירא, בגולמא קרומא דאוירא, נעיץ הוא שביל היוד, בעיזקא בינה גלגלתא, והוא בחוטמא ששם סיום הגלגלת בתיקונים ושם יסוד דבינה דרדל"א ושם נעיץ השבילא יסוד דחכמה דרדל"א עי"ש [וכן לפימ"ש במק"מ נעיץ בעיזקא הוא מ"ס אלף עלמין דחתימין בעיזקא דכיא הנה החוטם מקבל אורות דמ"ס כמ"ש האריז"ל] ומכל הנ"ל תוכל להתבונן אם עיני שכל לך ענין קי"ס שהי' בשביעי של פסח ועיין עוד בדברינו בבית הקרבן ח"א בארוכה ודו"ק וההי"ב:)** א"א להשיג, ובזה נוכל להבין למה ר"ה היא ראשית השנה וגם ענין פלוגתת ר"א ור"י אם בניסן נברא או בתשרי כי באמת התחלת השנה מפסח גלגלתא רק כי שם אפס ההשגה ומתחיל ממ"ס ראש השנה ועל דרך שכתב האריז"ל כי ניסן במחשבה ותשרי במעשה כי חכמה סתימאה בחינות מעשה לגבי א"ס ורדל"א שלכן נאמר כולם בחכמה עשית כמ"ש בלקוטי אמרים מהרש"ז ז"ל והנה הדיקנא ידוע שורשה במ"ס וגם ידוע מכוונת התקיעות שכוונתה בדיקנא דא"א כי תיקון העליון מן המצר קראתי וכו', ותיקון הששי ורב חסד עננ' במרחב וגם הב' מזלות סוד השופר לכן תוקעין בר"ה סוד מ"ס. וכן סוד התאדמות פני התוקע בש"ע נהורין שכתוב בכוונות ג"כ שורשן ממ"ס כידוע, וענין בבתי הנפש סימן י"ג שביארנו בשם הגראז"ל כי סוד מ"ס דוגמת היכל הזכות למטה והוא מ"ש כרסי' שביבין דינור ומ"ש ועתיק יומין יתיב על כרסי' היא בחינות אוירא אדם על הכסא ותבין בזה ענין המשפט בר"ה וכסא דין וברחמי עתיק עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים כי שם חסדים גדולים שאין שיעור וערך:
ה
ודע כי כתב הגראז"ל בליקוטים כי טל וגשם שורשן משערות הראש והזקן כי הטל בגלגלתא טלא דבדולחא כמ"ש שראשי נמלא טל, וגשם בדיקנא מקולות מים רבים אדירים שהוא בדיקנא ושורשו ממ"ס בחינות מים, והנה תתבונן בזה דברים נפלאים כי הנה הטל שורשו בגלגלתא חסד ולכן טל לא מיעצר ועכ"ז הוא בחינות אחורים כי שערות הראש יורדים על העורף והכתף ולכן הכל שוין בו ישראל ואו"ה אבל הגשם שורשו בדיקנא ובמ"ס בחינות גבורות ולכן אינו יורד רק במדה כאשר עושין רצונו של מקום ואם לאו אז ועצר את השמים **(ותתבונן בזה כי בברכת יצחק אשר חשב כי הוא עשו ברך אותו בטל, ולמה לא ברך בגשם כמ"ש בתורה כ"פ ונתתי גשמיכם בעתם וכן למטר השמים תשתה מים, אבל עם הנ"ל יובן כי זה מגיע רק לישראל עושי רצונו לכן זכו לחלקם א"י אשר היא שותית ממי גשמים ולכן באמת לא רצה לברך את יעקב כי מעשיו יקרבוהו ומעשיו ירחקוהו כי הגשם יורד במדה לפי המעשים משא"כ עשו לא יכול לברכהו רק בטל אשר לא מיעצר וברכו שיהי' לברכה, ואולם זכה יעקב וקבל גם את ברכת הטל כמ"ש בגמרא כי אורך ימים בימינה ומכ"ש עושר וכבוד וגם יצחק הודה לזה גם ברוך יהי'. ומשם זכה גם לברכת הוה גביר לאחיך, כי הטל שורשו בגלגלתא שהיא כתר מלכות:)** אבל אעפי"כ הוא בפנים בדיקנא כי אדרבה זה רצונו של הקב"ה לעבוד אותו ובזה ניכר כחן של ישראל כמ"ש היש בהבלי הגוים מגשימים ואמרו חכמז"ל ומעשי ידיהם של צדיקים מגיד הרקיע במה שמתפללין על הגשם והשי"ת מקבל תפלתן ולכן הוא בפנים, ואמרו במדרש שהי' צריך לשאול הגשם בתחילת סוכות כמו בפסח רק בשביל עולי רגלים המתינו בשאלת הגשם עד שמ"ע, וגם אמרינן כי בחג נידונין על המים בירידת הגשם וכן כתוב ביחזקאל שלע"ל האומה אשר לא תעלה לחוג את חג הסוכות ולא עליהם תהי' הגשם ואם משפחת מצרים לא תעלה ולא עליהם יהי' הגשם, והענין כי ביארנו כי סוכות בחינות אמא שהיא מכוסה בדיקנא ושורשה מתיקון התחתון ונקה ששם עיקר ושורש המים כמ"ש הגר"א בס"ד שתיבות המים נגד ונקה עי"ש, היינו כמ"ש שם בס"ד כי בבראשית מתיבות והארץ היתה עד המים י"ג תיבות נגד י"ג דדיקנא ותיבת המים נגד ונקה וה"ס וזרקתי עליכם מים טהורים וה"ס המים שקדמו לעולם עי"ש ונמצא כי עיקר שורש הגשם מתחיל מראש השנה. והוא ב' הנהגות טל וגשם פסח ור"ה ימות החמה וימות הגשמים **([ועוד טעמא רבא איכא למה שואלין המטר במועדים שבתשרי עפימ"ש לקמן פרק כ"ו ובהג"ה שם כי פסח למעלה בגלגלתא דא"א ור"ה וסוכות בגלגלתא דז"א ושם עיקר הנהגת מדה במדה לכן המה ימי דין ולא כן בניסן שהוא למעלה בא"א הי' הכל בלי איתערותא דלתתא כידוע והנה אף כי שם הוא לדרך אחר מ"מ בעיקר הדברים ישתוו עם דרכינו זה שפסח בגלגלתא דא"א וסוכות בבינה וידוע כי עיקר ראש ז"א ומוחותיו מבינה כי מאשא דכיא ואוירא דכיא שביסודה חו"ג נפיק גלגלתא תקיפא והוא גלגלת דז"א וכן לדרך שהבאתי בפרק י"א בשם הגראז"ל שפסח בנוקבא בנפש. שבועות ברוח. וסוכות בנשמה בינה. עולה ג"כ לדרך אחד עם האמור כאן כי סוכות בבינה מוחין דז"א ושם הנהגת מדה במדה משא"כ בפסח למטה בנוקבא שעמה מתנהגין בחסד לפי שהיא בין הקליפות כמ"ש דוד בשתים ולא עלתה לו משא"כ שאול שהוא בבינה עלתה לו באחת כי שם מדקדקין הרבה כמ"ש חכז"ל ע"פ הגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם אלו ת"ח ששגגות נעשין להם כזדונות כי שגגת תלמוד וכו':
והנה מכל הנ"ל תראה שנעוץ סופן בתחילתן כי פסח הוא ראשון למקראי קודש זכר ליציאת מצרים והוא האחרון וכן הוא במזלות שטלה הוא הראש ושם ראש התלי תנין המזלות והוא בעגול זנבו בראש נעוץ סופו בתחלתו כמ"ש רבינו הגראז"ל בס"י ובס"ד בענין הגלגלתא סודות גדולות. והוא ג"כ בקומת א"א הכולל כל האצילות ויהי' פסח בראשו וגם למטה בעקביים ששם המלכות דז"א ור"ה בטבור כמ"ש למטה פרק כ"ו. ואולם כ"ז בענין החצוניות אבל בפנימיות שהיא התורה להיפוך כי שם הראש והסוף בתשרי כי כן מסיימין התורה בש"ת ומתחילין תיכף כי נעוץ סופן בתחילתן והענין י"ל עפימ"ש האריז"ל שברוחא להיפוך שבא חסד שברוחא בכלי הגבורה וגבורה בחסד ודו"ק היטב וההי"ב].)** הא' מרוב חסדי השי"ת ניזונין הכל צדיקים ורשעים בחי' ט"ל והשני היא מה שהצדיקים ניזונין בזרוע בגבורה ובאים בכח מעשיהם והוא בסוד הגשם ולכן ר"ה יום המשפט כי מפסח עד ר"ה ניזונין בחסד בחי' ט"ל. ובר"ה מתעוררין הגבורות גשמים שאינם יורדים רק במדה לעושי רצונו בחינות פנים י"ג תיקוני דדיקנא וכן מתעוררין אז באלול ובעשי"ת י"ג מדות הרחמים כידוע:
ו
והנה לבאר מעט הדברים יען המה מקור לכמה דברים דע כי הנה בע"ח מבואר כי הג' רישין דא"א נכללין רק בשנים כתרא ומ"ס. ואוירא נכלל בכתרא, ונמצא המה ב' לבד כתרא ומ"ס. חו"ג דעתיק. ומהם ב' בחינות טל וגשם שערות הראש ודיקנא. ולדעת הגראז"ל שחסר דעתיק באוירא. וגלגלתא בחינות בינה ודעת הנה הוא ס"ל ששערות הראש שורשן מאוירא כמ"ש בליקוט הנדפס בסוף יהל אור וכן כתוב גם בע"ח שעולים דרך האוירא בסוד בני ישראל עי"ש. ועכ"פ תראה כי לדעת כולם שערות הראש מסוד החסד דעתיק ודדיקנא ממ"ס מגבורות דעתיק והנה כתב הגראז"ל כי כתרא ומ"ס סוד אוירא ובוצינא חו"ג בחינות דכר ונוקבא כי מ"ס בחינות נוקבא אל כתרא ואוירא עי"ש בס"ד וגם בפ' כח ובמאמר הטעמים בתז"ח ע"ט כי הנוקבא תמיד גבורות וזכר חסדים. והנה כתב הגראז"ל בס"ד וביהל אור כי קין סודו בדיקנא לבושי' כתלג חיור שהוא סוד לבוש בדים פשתן שהוא יותר לבן מן הצמר כמ"ש בגמרא, והבל שורשו משערות הראש עמר נקי סוד הצמר והוא סוד קרבנו של קין והבל צמר ופשתים כי קין הביא פשתים כמ"ש חכמז"ל והבל הביא מבכורות צאנו צמר ומהם נולדו ב' קליפות ב' מראות נגעים בהרת עזה כשלג בחי' קין. ושאת כצמר לבן הבל. ועי"ש בס"ד בליקוט אם יהי' חטאיכם כשנים וז"ל שלג וצמר הן ב' התיקונים שכתוב ועתיק יומין יתיב וכו'. וי"ג הויו"ת שבי"ג תיקונים בגימ' לבו"ש ופנים ואחור ידוע שהן שורש זו"נ בסוד חושן ואפוד [היינו שדיקנא בפנים סודה דכורא ושערות הראש באחור נוקבא] והן שנים. שנים קדמוניות והן חסדים נגד תולע לכן אמר כאן יהי' לשון הוי' [היינו בחינות ז"א שם הוי'] ואם יאדימו כתולע יאדי"ם בגימ' שם אדנ"י [היינו בחינות נוקבא אחוריים] ומ"ש לשון רבים נגד ו"ק שלה ותולע הוא ראשית הגבורה שם ראשון של מ"ב וכו'. וכתב האריז"ל כי של"ג ג' אלפין דג' אקי"ק כי המיתוק הוא באלף כידוע בסוד נער נערה אבל בנוקבא אינו רק מלוי של האלפין כי הנוקבא אינה רק מילוי של זכר כידוע בסוד אד"ם וחו"ה [כי מילוי מ"ה י"ט] לכן רק כצמ"ר שאינו לבן כמו שלג והוא שערות האחוריים שהפנים הוא אלפין עצמן עכ"ל הזהב והיינו כי דדיקנא זכר כתוב כשל"ג ג' אלפין ובנוקבא כצמ"ר עמר נקי בגימ' ג' מילוי אל"ף כמ"ש האריז"ל. ולפי מה שהבאתי למעלה בשמו כי קין והבל שלג וצמר. פשתים וצמר נמצא כי קין בחי' דכורא מדיקנא פנים. והבל בחינות נוקבא משערות הראש אחוריים. וכיוצא בזה כתב בפ"ד בס"ד כי קין והבל סוד ב' השעירים כי הבל סוד שעיר הנשחט ונמתק לד' וקין סוד שעיר השני לארץ גזרה וכן קין נע ונד תהי' בארץ וזה סוד סרס את הזכר והרג את הנקבה הנאמר בלויתן עי"ש בארוכה ועכ"פ אתה רואה כי קין זכר והבל בחינות נקבה. והנה לכאורה הדבר מוקשה מאוד עם דברי רבינו האריז"ל בגלגולים כי קין והבל סודם בחסדים וגבורות והבל בחינות חסדים דכורא וקין גבורות נוקבא ולכן א"ל השי"ת אם תיטב שאת בסוד אשת חיל עטרת בעלה עי"ש בארוכה וצ"ע מאוד ועוד קשה דהרי סותר דברי עצמו כי אחר שהבאתיו בשמו כי כתרא ואוירא בחינות דכר ומ"ס נוקבא אליהם וא"כ שערות הראש שסודם מכתרא ואוירא צריכים להיות בחי' דכורא אל הדיקנא שהוא ממ"ס. אפס מצאתי ביהל אור יתרו שכתב בעצמו בענין הדכורא מאורי אור פנים ונוקבא מאורי אש אחוריים וכן הוא ברישין וכו'. אלא דשם להיפוך בסוד בהרת עזה כשלג כתלג חיור ושאת כצמר לבן דחיוורא דגלגלתא נחית בקודלא כמ"ש בסוד התנין ותיקונא דמו"ס בדיקנא שהן ראשית ושורש דו"נ עכ"ל. הרי שכתב בעצמו כי נתהפכו תיקוני הראש וזקן כי תיקוני הגלגלתא מחסד דעתיק הולכים באחורים נוקבא ודיקנא ממ"ס גבורה בפנים דכורא [ועיין עוד טעם ע"ז בבית הקרבן ח"א פ"ט] והטעם נ"ל דרך אפשר כי ידוע כי השערות הם סוד אור חוזר סוד מקיף החוזר והם ג' בחינות מקיף הישר ואור פנימי ואור חוזר המאיר מבפנים לחוץ. מקיף הישר בחינות בינה וג"ר. ואור פנימי בחינות ז"א. וא"ח בחינות נוקבא היוצאת מן הדכורא, וידוע כי בנוקבא הכל להיפוך מן הדכורא כי בה תתהפך כחומר חותם כמ"ש הגר"א עיין אדרת אלי', ונמצא לפי"ז כי שורש קין והבל בפנימות אוירא ובוצינא חסד וגבורה הבל דכורא וקין נוקבא כמ"ש בגלגולים ובבחינות תיקוני השערות מבחוץ להיפוך קין גבורות זכרים בדיקנא והבל חסדים נקבות בתיקוני דרישא באחוריים. **(ודע כי לפי"ז כראה שז"ס השעטנ"ז שאסרה התורה כי הם שני שרשים מתחלפים)** ובזה נפתח לנו שערי אורה להבין מה שכתוב בגלגולים פרק כ"ה שכתב הרח"ו ששמע מהאריז"ל שלכן נתגבר קין על הבל והרגו כי קין הי' רובו מגבורות הזכר והבל רובו מחסדי הנקבה אך שלא הי' יכול להשלימו כי סותר כל האמור שם למעלה, ועתה הנה בא רעהו וחקרו זה רבינו הגראז"ל שלפי דבריו הדברים מבוארים באר היטב. אפשר לפרש בזה הפסוק הנה מה טו"ב בסוד החסדים ומה נעי"ם בסוד הגבורות אוירא ובוצינא שבת אחים גם יחד הוא שני אחים הנ"ל קין והבל בעת שיתוקנו להיות יחד כמו במשה ויתרו שהיו גלגול קין והבל כשמן הטוב על הראש, בחינות הבל, היורד על הזקן בחינות קין שיורד על פי מדותיו. כמ"ש בפנים כי הדיקנא בסוד ז"א דכורא ששה מדות הנהגת מדה במדה כמ"ש מד"ו ב"ד מדו כמדתו. ואחר שביאר היטב ענין קין חוזר לבאר בחינות הבל בסוד הטל הנוטף משערות הראש באחור בחינות נוקבא ויורד מרישא דא"א עד רישא דז"א ומשם לרישא דנוקבא והענין כמ"ש ששערות הראש בחינות נוקבא לכן יורדים עד הנוקבא משא"כ דיקנא שהיא בחי' דכורא לכן אינה מתפשטת רק עד הז"א ולא אל הנוקבא דז"א שאין לה זקן והבן. ולכן אמר כטל חרמון שיורד על הררי ציו"ן כי שם צוה ד' את הברכה חיים עד העולם בסוד מב"ד מלכות חיים שאל ממך נתת לו. והנה הסיום המזמור בבחינות השערות היוצאות לחוץ קין בדכורא והבל בנוקבא אבל ההתחלה בפנימיות הבל באוירא חסדים וקין בוצינא דקדרוניתא גבורות וע"ז אמר מה טוב ומה נעים שבת אחים חו"ג והוא דבר נחמד לדעתי:
ז
ומעתה הבא נבוא לענין שאנו עסוקין לענין כללות השנה ימות החמה וימות הגשמים שראשיתם ניסן ותשרי שידוע סודן בחו"ג כמ"ש בזוהר ותיקונים כ"פ כי ניסן בחסד ותשר"י בגבורה לכן האותיות למפרע תשר"ק לכן הוכן לדין עמים ובזה פירש הגראז"ל מחלוקת ר"י ור"א אם בניסן נברא או בתשרי כי ר"י מתלמידי ב"ה חסד לכן אמר בניסן ור"א מתלמידי ב"ש לכן אמר בתשרי נברא וע"ז הקשה בעצמו על דבריו מדברי האריז"ל בשער ר"ה פ"ו כי ניסן סוד נוקבא ותשרי דכורא וכן לפ"מ שכתב בתוספות ר"ה כ"ז כי ניסן במעשה ור"ה במחשבה היום הרת עולם במחשבה וידוע כי דכורא ונוקבא סוד מעשה ומחשבה. ודכורא חסד ונוקבא גבורה וא"כ הי' צריך להיות בהיפך אולם עם דברינו הכל עולה על נכון בבחינות תיקוני דרישא ודדיקנא כי ניסן בשערי דרישא טל הנוטף מגלגלתא שסודה חסדים והמה באחורים נוקבא ותשרי ימות הגשמים בדיקנא ששורשה ממ"ס גבורות והיא בפנים דכורא. [וכן לדרך מ"ש בפרק י"א יהי' פסח בחינות נוקבא ועיין למעלה פרק ה"א בהג"ה שם והבן] ודע כי ב' אלו נגד מב"ד ומב"י כמ"ש בתיקונים כי מב"י יתגלה בתשרי ואז יפקון בדינא ולכן חלילה ימות מב"י אבל מב"ד נגד ניסן ואז יפקון ברחמי. ונ"ל שלכן מפטירין בפסח בחוהמ"ש העצמות היבשות ובחוה"מ סוכות במלחמות גוג ומגוג כי משיח בן יוסף ילחום עם עשו ועם גוג ומגוג ואח"כ יבא מב"ד ויהי' תחיית המתים לכן מפטירין בפסח בתחיית המתים. וגם ידוע כי תחיית המתים ע"י הטל הנוטף מגלגלתא כמ"ש באד"ר לכן בפסח שביארנו בסוד **(כי הצמר בחסדים נוקבים באחורים. ופשתים בדיקנא גבורות זכרים. ובזה י"ל ג"כ שז"ס בשר בחלב כי הבשר בחינות גבורות והוא בפנים, והחלב בחינות חסדים כמ"ש רוחצות בחלב (והוא לבן משא"כ הבשר אדום) ואעפי"כ היא באחורים כי החלב מביא את השינה שהיא בחי' אחורים וכן מצאתי בליקוטי מהר"ן שחלב בחינות אחורים ואסרה התורה שלא יתערבו יחד דוגמת השעטנ"ז והכל בדרך אפשר ואשאתמ"ש:)** הטל מפטירין בתחיית המתים. ובזה יתבאר לך היטב מה שדקדקנו בבית עולם ח"ב (בענין עמודי האולם) בענין ב' משיחין לפמ"ש בשם הגראז"ל בס"ד כי מב"ד מיהודה מלכות ומב"י מאפרים עטרת היסוד וידוע שהם חו"ג וא"כ צריך להיות מב"י מעיטרא דחסדים ולא כן אמרינן בכל מקום כי מב"י משורש קין גבורות ומב"ד מהבל חסדים כמ"ש בסוף גלגולים וכבר כתבנו למעלה ואולם לפמ"ש כאן יבוא על נכון כי מב"י מקין גבורות זכרים בכור שורו הדר לו ומב"ד מיהודה ארי' חסדים נקיבות בסוד שערות דגלגלתא בחינות אחורים ולכן יש חריץ לכל בית דוד בראשם כמ"ש בגמרא שלכן כתר מלכות הולמתם בסוד ארחא דפלוגתא דשערי הידוע ושם כתר מלכות גלגלתא ובזה נתבונן ענין נפלא בשמואל כאשר ישראל שאלו עליהם מלך כאשר הוכיח אותם שלא טוב עשו נתן להם סימן הלא קציר חטים היום אקרא אל ד' ויתן קולות ומטר ודעו וראו כי רעתכם רבה אשר עשיתם וכו' לשאול לכם מלך וכל העובר משתומם על המראה למה דוקא בחר בסימן זה. וגם מתחלה אמר אם תיראו את ד' וכו' והייתם גם אתם גם המלך אשר מלך עליכם אחר. ד' א' מהו הלשון אחר השם וכן להלן אמר אך אל תסירו מאחרי ד' ועבדתם את ד'. ולא תסירו כי אחרי התהו אשר לא יועילו וכו'. אבל לפי דרכינו יתבאר כמין חומר כי הנה סוד המלכות שורשה בבחינות אחורים דקדושה בחינות שערי דרישא שיורדין באחורים עד הנוקבא כמ"ש בפנים והוא סוד הטל ובבחינה זו שוים הכל כי טל לא מיעצר ואולם מדריגת ישראל מיוחדת במעלה יתרה שמושרשים גם בבחינות הפנים בדיקנא קדישא ששם בחינות גשם והוא הנוהגת מדה במדה וכאשר ישראל בקשו עליהם מלך ככל הגוים אשר סביבותי פגמו במדה זו ונפלו לבחינות אחורים ששם שורש המלכות וזהו ככל הגוים שגם הם ניזונים משם לכן הראה להם טעותם אקרא אל ד' ויתן קולות ומטר ותיראו שיש כח ביד ישראל על הגשם מעלה יתרה על או"ה כמ"ש היש בהבלי הגוים מגשימים לאשר הם מבחינות פנים שהוא בסוד הגשם. ואולם לאשר שגם עכ"פ באחורים יש חילוק בין ישראל לאו"ה שישראל עכ"פ אחורים דקדושה אבל המה בחינות הקליפות לכן אמר עכ"פ אם תיראו את ד' והייתם גם אתם גם המלך אחרי ד' שתהי' עכ"פ אחורים דקדושה כי המה אחרי התהו אשר לא יועילו אחורים דכללות העולמות שהוא בחינות הקליפות אך אתם תהי' אחרי ד' אף אם נפלתם לאחורים ובזה אפשר ג"כ לישב קושיות המפורשים הלא התורה צותה לנו שום תשים עליך מלך ולמה כעס עליהם אך י"ל דעיקר זמן המלוכה הי' בזמן דוד ושלמה שאז היתה סיהרא באשלמותא והמלכות היתה פב"פ עם דודה וה"ס מ"ש שמואל וד' אלקיכם מלככם בחיבור ב' השמות ביחד שבזמן ההוא המלכות לפנים ולא לאחור אז היתר לשאול מלך והם שאלו שלא בזמנו והבן היטב כי הדברים נחמדים לדעתי. וכ"ז בבחינות תיקוני דרישא אולם בפנים להיפך כי שורש מב"ד מהבל מגלגלתא ואוירא חסדים ולכן כתב האריז"ל כי שורש הבל מאוירא רוחא דשבק בה ובחינות קין ברוחא המעלה מ"נ ושורשו במ"ס שביבין דינור אלף עלמין בהמה דרביעא על אלף טורין והבן כנ"ל וא"ש ההי"ב] דכורא ומב"י מקין במ"ס בחי' נוקבא אל האוירא ולכן בא יהודה מלאה ויוסף מרחל וידוע מ"ש הגראז"ל שלאה ורחל דו"נ שבמלכות לאה דכורא שבה ורחל נוקבא ויש עוד לאלקי מילין אפס כי יראתי לדבר בלי הקדמות מיוסדות והשי"ת יצילנו משגיאות ויוריני מה שאומר:
ח
ונחזור לענין ראשון בענין הטל וגשם עיין מ"ש רבינו מקאזניץ בהגדה ובעבודת ישראל כמה פעמים על ענין פרעה שאמר כל הבן הילוד היאורה תשליכהו וכל הבת תחיון כי עיקר ושורש קיטרוג כל הקליפות והרשעים על בחינות ז"א שלא יתנהג העולם מדה במדה שהיא בחינות ז"א ש"ק היינו כמ"ש הבעש"ט ד' צלך כשאדם מתנהג במדת החסד אזי מעורר החסד בעולם וכן בגבורה ובת"ת וכן כולם אולם הרשעים שאינם רוצים לעבוד אינם חפיצים במדה זו אולם במדת המלכות בע"כ הם מודים כי היא הנותנת טרף לביתה לכולם לצדיקים ורשעים. והנה לפי עבודת התחתונים כך במדה זו נשפע מז"א למלכות, ולכן כל רצון הרשעים שיתבטל חלילה בחינות ז"א בחינות ישראל אשר בך אתפאר ושילך השפע למלכות שלא ע"י ז"א חלילה כדי שלא יצטרכו לעבור את הבורא וזה כל הבן הילוד וכו' בחינות ז"א **(וזה מ"ש ג"כ להתיצב על ד' הנאמר בשטן בר"ה והבן. ודע שיש בכאן קושיא חמורה כי מדבריו הקדושים נראה שרצון האומות ויניקתם ממלכות אבל בהנהגת הז"א אינם חפיצים כי היא הנהגת מדה במדה לפי עבודת בני אדם. ובאמת אמרינן בכ"מ להיפוך כי ישראל מונין ללבנה ואו"ה לחמה שהם בסוד זו"נ כידוע כי עשו בן הגדול יונק מן המאור הגדול. ויש לישב עם דברי הגראז"ל בליקוטים הבאתיו בבית עולם י"ט שיש תרי"ג אברים בגוף. ותרי"ג איכיות בנפש והמה שוין לכל לישראל ולאו"ה. ויש תרי"ג שנשפעין בנפש מן הרוח. והוא לישראל ע"י התורה ומצות. ונראה שזה בסוד רוחא דשבק בה והבן. ועפי"ז יש לומר כי בחיצוניות המלכות כולם מושרשין ישראל ואו"ה אבל בפנימיות המלכות שהיא בחינות רוחא דשבק בה ששורשו מדכורא והוא בא מן המצות הוא מיוחד רק לישראל והוא חיצוניות הזעיר אבל פנימיות הזעיר מבינה וזה שכתב המגיד מקאזניטץ זל"ה שרצונם רק בהנהגת המלכות לא בז"א וקאי על החיצוניות אבל מה שכתוב בכ"מ שישראל אחוזים בלבנה מלכות הכוונה בפנימיות המלכות שהיא בא מתורה ומצות שישראל עושים ויניקת עשו מפנימית הזעיר שהוא מבינה כי שם אחיזת מלכי אדום כידוע וכן כתוב בספרים שאין יכולים לינק רק מעלמא דאיתכסיא באורח סתום והדברים עתיקין כי שם בשורש לא ניכר בין עשו ויעקב כי שם כתוב הלא את עשו ליעקב כי אין העונות פוגמין שם והבן:)** וכל הבת בחינות מלכות תחיון עי"ש דברים מתוקים. ובזה תבין היטב מה שהתחלנו בענין הטל בחינות אחוריים מלכות דאינו מיעצר ונהנין ממנו צדיקים ורשעים אולם הגשם בחינות פנים ודכורא הנהגת מדה במדה רק לעובדי השי"ת כמ"ש היש בהבלי הגוים מגשימים ובזה ניכר גדולתן של עובדי השי"ת כמ"ש ומעש' ידיו מגיד הרקיע כשצועקין ונענין אודות הגשם. ולכן בניסן בחינות טל נגאלו ישראל בחסד בלי זכות כמ"ש ואת ערום ועריה אבל בתשרי בחינות גשם הם ימי דין ומשפט והנהגת מדה במדה ולכן בחג נידונים על המים אם יטיבו מעשיהם ירד. והבן:
ט
הנה כבר ביארנו בחינות חג"ת דעתיק פסח שבועות ר"ה ונבאר בחינות ג' אחרונות כה"י הנה הנצח דעתיק מתלבש בחסד דא"א והוא מלובש באבא וכבר הבאנו למעלה בשם הזוהר כי יוה"כ בנצח ונמצא שורשו כאן בנצח דעתיק באבא ושם לובן העליון המלבין עוונותיהם של ישראל. וכבר ידוע מ"ש בזוהר כי כהן הדיוט בנצח דזעיר וסגן בחסד וכהן גדול באבא חכמה לכן כאן ביוה"כ בחינות חכמה אינה כשירה העבודה רק בכה"ג. והנה בחינות אבא יו"ד שבשם שורשו באוירא עילאה יו"ד דנפיק מאוי"ר ונשאר או"ר כמ"ש הגראז"ל בס"ד כי שורש אבא באוירא ושורש אמא במ"ס אוירא ובוצינא חו"ג. והנה למעלה בבית עולם ח"א ביארנו בחינות בית המקדש בש"ק דא"א ובחינות קה"ק על בחינות רדל"א ג"ר דעתיק וגם על בחינות אוירא עילאה כי כללות רדל"א אחזי נהורא בהאי אוירא כמ"ש בע"ח. ולפי"ז אפשר לומר כי זה ענין כניסת הכה"ג ביוה"כ לקה"ק בסוד עליית אבא לאוירא עילאה והוא אפשר סוד עליות קיטו"ר ענן הקטור"ת בקה"ק בסוד האוירא כמ"ש קיטר"א בגולמא נעוץ בעיזקא שפירשו על יוד דאוירא שנעוץ בעיזקא במ"ס ולכן אינה כשירה העבודה רק בכה"ג:
והנה ידעתי כי תשאלני דא"כ אם בבחינות חכמה ששורשה מאוירא נתקן כל עבודת יוה"כ על סוד האוירא, א"כ מכ"ש בשבועות בחינות אוירא בעצמו למה אין אנו עושין שום רמז לזה ואין נכנסין לקה"ק. אולם התירוץ פשוט חוץ ממה שנבאר לקמן אי"ה עיקר ענין עבודת יוה"כ בקה"ק. אבל גם לדרכינו ניחא עפימ"ש למעלה בסימן ד' שלכן השנה מתחלת מר"ה ממ"ס ולא מפסח ושבועות כי שם למעלה מן הקרום והפרסא א"א להשיג עי"ש. וכבר אמרו כי כל ספירה וכל עולם מתגלה ע"י התחתון ממנו וכן פירשו הנסתרות לד"א והנגלות לנו ולבנינו היינו כי הנסתרות נתגלו ע"י הבנים ומדריגות התחתונות מגלות העליונות. וכתוב בזאת יבא אהרן אל הקודש ופירשו בזוהר ותיקונים כי בזאת היא מדת המלכות שא"א לכנוס בלעדה והיא יוד זעירא קטנה והכה"ג מעלה אותה לשורשו חכמה יוד שבשם ואח"כ מעלה אותה ליוד עילאה לאוירא עילאה קה"ק. והנה עיין בע"ח בענין כללות רדל"א אחזי נהורי' בהאי אוירא שהוא סוד דעת דעתיק הוא באוירא [אפשר לומר כי כל אחד אזיל לשיטתו כי ידוע כי הדעת פנימיות הת"ת וכן בז"א הדעת ביסוד דבינה בחזה ת"ת לכן לפי שיטת האריז"ל כי ת"ת דעתיק באוירא לכן שם הדעת ג"כ ולפי דברי הגר"א כי חסד באוירא ות"ת בגלגלתא לכן פירש הגר"א כי הדעת בגלגלתא וכבר כתבנו לענ"ד בבתי הנפש בזה כי שיטת הגר"א היא ע"ד ההיכלות עי"ש וא"ש ההי"ב] וכבר ידוע כי הדעת שורש הז"ת ואפשר זה ענין ההזאות של יוה"כ בקה"ק אחת למעלה בסוד הדעת ושבע למטה ז"ת:
וכן כל ענין ההגרלה על ב' השעירים ביוה"כ שכתוב בסה"ק הענין כי אנו צריכין לתת לו חלק ביוה"כ שלא יקטרג. והנה למטה הבדל רב ועצום בין הקדושה ולהבדיל בין הקליפה ואנו צריכין להעלותן אל שורש השרשים כי שם בשורש לא:
**(ועפי"ז
תבין ג"כ דברי הגראז"ל בשה"ש בד' פסוקים הראשונים שהן נגד ד' חושים וג' נר"ן עם הגוף ונגד ג' רגלים עם שמ"ע. שיר השירים נגד הכלים והגוף ונגד פסח. ישקיני מנשיקות נגד הנפש ונגד שבועות ששם במ"ת הי' הנשיקים. לריח שמניך נגד הרוח וז"א ונגד סוכות שמקריבין עין פרים עבור או"ה כי משם יניקתם מן המאור הגדול וזה על כן עלמות אהבוך. ומשכיני נגד הנשמה ושמיני עצרת עי"ש בארוכה. והנה לכאורה קשה דסותר דברי עצמו באד"א סדר המועדים יתבאר אי"ה לקמן בארוכה שפסח במלכות ושבועות בז"א וסוכות בבינה ושמ"ע בחכמה אבל לפמ"ש עכצ"ל ששם נאמר על הפנימיות שבכ"א לכן פסח בפנימיות הגוף הנשפע מהנפש. ושבועות בפנימיות הנפש הנשפע מהרוח. וסוכות פנימיות הרוח הנשפע מבינה לכן שם יניקתם על כן עלמות אהבוך. ושמ"ע פנימיות הבינה הנשפע מהחכמה והבן היטב:)** ניכר הקליפה ושם כתיב הלא אח עשו ליעקב וכן בפורים שצריך לתת לו חלק כמ"ש האריז"ל צריך לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי והוא בשורש הדעת עיין באוהב ישראל וזה ענין ב' השעירים שצריך שיהי' שניהם שוים ואח"כ מתפרשין זה לד' וזה. והנה כל התחלקות בדעת התחתון שמתפשט לעלילות משונות בחו"ג כידוע וצריך לעלות לשורש הדעת אל האוירא דעת עליון דעתיק ושם בשורש נמתקין הכל. אך זאת קשה לי לפמ"ש יהי' יוה"כ בבחינות חכמה וגם חוץ מדרכינו עכצ"ל כן מדחזינן שכל עבודת יוה"כ אינה כשירה אלא בכה"ג בחינות חכמה. אך בכ"מ אמרינן כי יוה"כ בחינות בינה ואדרבנן אמרינן בזוהר שלכן נאסר הזיוג משום שאינה מקבלת מאבא רק מאמא וסימן וגם אמנם אחותי בת אבי אך לא בת אמי ותהי לי לאשה. ואפשר לומר בדרך אפשר אחרי שידוע שיש עולם שנה ונפש א"כ אפשר בבחינות נפש יוה"כ בבינה ובבחינות שנה יוה"כ בחכמה ואין אתנו יודע עד מה עד יערה עלינו רוח ממרום:
י
ונבאר ענין סוכות בהוד ולדרכינו בהוד דעתיק המלובש בגבורה דא"א המלובש בבינה ושמ"ע במלכות דעתיק שהוא בעקב השמאלי בהוד דעתיק כמבואר למעלה שכן הוא סמוך לסוכות והנה סוכות בבינה מבואר בכמה מקומות שהיא האם הרובצת ומסככת על הבנים סכת שלם וידוע מרבינו האריז"ל כי סוד הסוכה ביסוד דאמא והוא זי"ן ימים זי"ן חסדים דאמא וכל מצות סוכה ומצות ארבעה מינים כולם מרמזים על המשכת אור מקיף ואור פנימי מהבינה כידוע. ונרמז בתורה והיית א"ך שמח א"ך בגימ' אקי"ק עולם הבינה. וכן בפרשת אמור א"ך בחמשה עשר יום לחודש השביעי באספכם את תבואת הארץ. והוא סוד אסיפת הנצוצות לבטן אמא להתתקן שם ושבת ביסוד כמש"ל ודע כי גם בעתיק יש בחינות דכורא ונוקבא כמ"ש האריז"ל כי יסוד דדכורא דעתיק יוצא להלן מיסוד נוקבא דעתיק ונמצא כי השבת שורשו ג"כ היסוד ההוא המגילה בחינות חכמה דעתיק קודש עליון. וכבר אמרנו כי כל דברינו זה היא בעולם הבריאה ועתיק זה היא מלכות דאצילות חכמה תתאה בחינות שבת כידוע. ועיין למעלה בבית עולם סימן וא"ו ענין המלכות שנעשית עתיק בבריאה היכל הקודש ארון הברית פנימיות הבריאה ובתוכה נקודה עילאה אות ברית קודש מבועא דבירא דלא פסיק מבירא ותבין ענין השבת שכתוב בכל מקום שהוא בחינות יסוד צדיק אות ברית קודש. ועי"ש איך נקודה האמצעית רוחא ונשמתא דבה חכמה וביאר בהרבה מקומות כי עטרת הברית דדכורא הוא חכמה דבה נקודה בחלל דילה כמ"ש בהקדמת הזוהר וממקדשי תיראו עי"ש מאן דאעל לגו חלל דעגולא ורבועא לאתר דהאי נקודה שריא ועי"ש ותבין ענין שבת שהוא בסוד החכמה אבא כידוע מהאריז"ל וגם בחינות יסוד ובחינות מלכות והכל הולך למ"א התבונן בדברים ותבין:
יא
הנה כבר נתבאר בעזרת השי"ת דרך אחד הנזכר בזוהר הקדוש ונתחלק לב' בחינה אחת בסוד ש"ק דז"א והב' ש"ק דעתיק שמסתיימים במקום שמתחיל ז"א. ומעתה נבאר דרך אחד שמצאתי באדרת אליו להגראז"ל בפרשת אמור. כי פסח נגד הה' אחרונה מלכות. ושבועות נגד הוא"ו ז"א. וסוכות נגד בינה הה' ראשונה. ושמ"ע נגד יו"ד ולכן הי' מקריבין בפסח שעורים מאכל בהמ"ה ב"ן ובשבועות שתי הלחם חטים מאכל אד"ם מ"ה. וסוכות כולל שניהם כי סוכ"ה כ"ו ה"ס הוי' ואדנ"י בסוד הבינה שמקפת שניהם. והנה ב' הנקיבות מזי"ן ימים בת שבע וכן הבינה ודכורין רק יום א' שבועות ושמ"ע. ולכן סוכות ושמ"ע זה אצל זה כי או"א הם תרין ריעין דלא מתפרשין עכתד"ק. והנה עפ"י דבריו יתבאר לנו כמה דברים למה באה הציווי בפסח בענין אכילה לא יאכל חמץ ובסוכות בענין הדירה כי פסח בחינות נפש שהיא מתקיימת באכילה ושבועות ברוח שקיומו בתורה וסוכות בנשמה שהיא מקומו של אדם. ויתבאר הדבר ביתר ביאור עפ"י מ"ש הגר"א בליקוטים כי עולם שנה ונפש היא סוד בינה וזו"נ כי ז"א סוד נפש אדם ומלכות בסוד השנה והוא סוד אד"ם ובהמ"ה רוח ונפש כי הרוח בא לתקן הנפש וכן האדם צריך לתקן את ימיו ושנותיו והעולם היא הבינה המקפת לשניהם בסוד האם המולדת שניהם מקומו של זו"נ עי"ש. ובזה נבין היטב כי לכן נאסר בפסח החמץ שהוא נולד בזמן כי החימוץ צריך לזמן משא"כ המצה כמ"ש בספרים וצוה לנו השי"ת לאכול מצה להראות לנו שאנו למעלה מהזמן ובאה המצוה דוקא בפסח מלכות שורש הזמן. ובשבועות התורה שהיא מזון לנפש האדם ובסוכות נשמה בסיד המקום שהיא בחינות מקיף כמ"ש החוקרים כי גדר המקום שהיא מקיף המתקומם צוה לנו השי"ת לעשות סוכות בחינות מקום ואור מקיף:
והנה עיין בהגדה להגאון הקדוש מקאזניץ בשם רבי ר' שמעלקע שבמצה יש ג' אותיות יק"ק כי מ"צ באתב"ש י"ק כידוע. ועוד ו"ק שבמצוה הרי כל שם הוי' אבל במצה חסר הוא"ו והטעם כי יש במצה מים ועפר שהוא מים וקמח ואש באפי' והרוח החיוני אין בה שהוא מורה על חימוץ ולכן נחסר הוא"ו עי"ש והוא מתוק מדבש. והנה כאשר תתבונן היטב תבין כי כ"ז ממטה למעלה כי כתוב בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן ובית הוא המלכות שאו"א בנו אותה והביאו אותה לגבי בעלה ובדעת ימלאו חדרים כל הון וכו'. שהוא סוד הזיוג עם ז"א שנעשית כלי מסוד הדעת אוירא דכיא ונתתוסף בה הוא"ו רוחא דבה וכ"ז בגדלות כמו בשבועות סוד הרוחא תיקון המדות אבל בפסח בחינות נוקבא והמדות עוד לא נתקנו נאסר החמץ לכן אין במצה רוח החיוני וזהו שכתוב האריז"ל כי מצה ע"ב ס"ג מוחי או"א שאין בהם אחיזה והחמץ חו"ג דדעת לכן בפסח זמן הקטנות נאסר החמץ ששם עץ הדעת טו"ר ואי"ה נאריך בזה במ"א כי אין כאן עת האסף רק הצריך לעניננו להבין ענין פסח שבועות סוכות נגד כר"ן (ודע אעפ"י שבליל פסח זמן הגדלות עכ"ז נאסר החמץ בכללות החג כי הגדלות ההוא הוא שלא עפ"י מעשינו. ועוד כי בליל פסח מרמזת המצה על ענין אחר גבוה בסוד מוחין דאבא כידוע) וכן הוא בזוהר בא דף מ"ם בארוכה כי במצרים מלו אבל לא פרעו חסרו להאי כל וקיימא סיהרא בפגימותא ואקרי לחם עני אבל בביאת הארץ שמלו ופרעו לכן כתוב ארץ אשר לא במסכנו"ת [ה"ס לחם עני] תאכל בה לחם לא תחסר כ"ל בה שהוא הארת היסוד הרי מפורש כל הדברים. והנה המצה יש בה ב' בחינות האחד היותר קטנה לחם עוני והשני בחינה היותר גדולה בסוד מוחין דגדלות ב' דאבא והוא באה ע"י סיפור יצ"מ והוא לחם עוני שעונין עליו דברים הרי ב' דרשות חכמז"ל עולים בקנה אחד. ודוגמא זה החג בעצמו כמ"ש למעלה פ"ה בהג"ה כי פסח ראשון למקראי קודש בגלגלתא חסד דעתיק וגם חג היותר קטן בסוד המלכות כמ"ש בכאן כי נעוץ סופן בתחלתן והבן ועכ"פ תבין בדברים אלה מתוק מדבש ענין פסח בנוקבא ולכן אין במצה רוח דקדושה ואם חלילה יכנוס בה הרוח יהי' מס"א עץ הדעת טו"ר וכל אוכליו יכרת משא"כ אח"כ שמתחילין המדות להתתקן ומקבלים רוח דקדושה עד שבועות והבן:
יב
והנה ידוע כי ג' אלו נר"ן בינה ת"ת מלכות מתפשטים בג' עולמות בי"ע נשמה בבריאה ושם בחינות מקום בסוד ההיכלות של הבריאה הנזכרים בכל מקום וז"א ביצירה בחינות נפש ומלכות בעשי' ושם הזמן כי שם בעשי' הגלגלים ושמש וירח שמשם הזמן שלנו כמ"ש והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים. [דע כי כ"ז לערך עולמות בי"ע הנה הזמן בחינה אחרונה שבהם בעשי' אבל לערך אצילות הנה הבריאה בחינות הנפש וזמן לנגדו ותבין שלא יהי' הדברים סותרים למ"ש בארוכה בריש בתי הנפש עי"ש] הנה כמו כן ג' מועדים אלו נגד ג' בי"ע פסח נגד עשי' ששם א"ל אדנ"י צ"ו אין צו אלא ע"ז כי שם בעשי' קליפות עבודה זרה אלהים אחרים ושם עשרה כתרין דמסאבותא מלכות דקליפה כי כמו שבקדושה עולם היותר עליון הוא היותר גדול וקדוש כן אצלם להיפוך כל אחיזתם וגודלם למטה בעשי' ושם נתקן כל הפרצופים שלהם כמ"ש בע"ח אפילו א"א הטמא אמלאה החרבה לא ניתקן צור וכו'. ולכן נאסר בפסח החמץ שמרמז על אלהים אחרים וע"ז וצוה לנו לבדוק מקודם החמץ ולבער עשרה כתרין דמסאבותא ולכן מניחין בעת הבדיקה עשרה חתיכות חמץ כידוע. וכן שחיטת הפסח מרמז על ביטול ע"ז כידוע שהי' המצרים עובדים לטלה ולכן צוה השי"ת לעקדו בכרעי המטה ד' ימים ולשוחטו ושלא לאכול העצמות רק לזורקם בחוץ דרך בזיון להראות בהם קלנא כמ"ש בזוהר כי כאשר המצרים ראו זה נשבר לבם בקרבם. ובעת ההיא בפסח קיבלו ישראל עול מלכות שמים וכן בכל דור ודור ולכן ניסן ר"ה למלכי ישראל [וכן בו העבודה ועבדת את העבודה הזאת, מה העבודה הזאת ובא' בניסן הי' ראשון לקרבנות הנשיאים וכן בכל שנה בניסן מתחילין להקריב הקרבנות מתרומת הלשכה, ובו מתחיל תרומת שנה החדשה שהוא שורש כל קרבנות הציבור והכל מחמת ששם שורש העבודה ובשבועות סוד התורה ידוע ובתשרי גמ"ח שצריך להאכיל רעבים בסוכה וכן לפייס את חבירו ביוה"כ. וכן הוא ביסודות כי הדם מתגבר בניסן והרוח בסיון והאש בסוף הקיץ בתשרי שהוא שורש השכל והנשמה כידוע למבינים והבן]. ואחרי כן שבועות בחינות ז"א שכולל ז"ס עם עטרת היסוד ולכן מונים ספירה זי"ן שבועות ונקרא חג השבועות בתורה והוא ג"כ נגד יצירה כי ז"א מקנן ביצירה עולם המלאכים ובו ניתנה התורה ואתא מרבבות קודש ונגלה עליהם בד' כתות מלאכים ד' דגלים כי משם נתאוו ישראל ג"כ שיהי' להם דגלים כמ"ש חכמז"ל ונגלה עליהם בכ"ב אלפים מלאכים רכב אלקים רבותים אלפי שנאן. ואח"כ סוכות נגד הבינה ולכן הם ימי תשובה והוא נגד הבריאה ושם צלם הנשמות כמ"ש בבתי הנפש בארוכה לכן אנו יושבין בצל סוכה ושם סוד ההיכלות בחינות מקום. והנה צל הסוכה מרמז לפ"ד על בחינות צלם הנשמה ולכן בהושענא רבה יוכל להסתכל בצל האיך נידון כי אם נידון למוטב נוטלין הצלם שלו בלילה ההוא כמ"ש בזוהר עיין בהשמטות הזוהר בסוף חלק בראשית. ועיין למעלה פרק ח' בהג"ה בענין הד' מועדים אלו:
יג
והנה לבאר הענין וגם לבאר למה לע"ל ינסה הקב"ה את או"ה במצות סוכה מיד הקב"ה מקדיר עליהם חמה וכ"א מבעט בסוכתו והולך לו והענין אינו מובן למה דוקא במצות סוכה. ועוד תמי' עצומה הלא הצור תמים פעלו ולמה יקדיר עליהם חמה. אולם י"ל לפע"ד כי הצל סוכה מרמז על צל הצלם והנה כתוב כי שמש ומגן ד' והענין כי אורו יתברך מכונה בשם אור השמש כי אור השמש הוא אור היותר גדול בזה העולם מה שאנו משיגים בחוש הגשמי לכן אנו ממשילים לשמש את אורו יתברך. אולם אור השי"ת א"א להשיג כ"א ע"י לבושים כי הוא א"ס וראשית הבריאה היתה ע"י צימצום כידוע מסוד עולם המלבוש והטהירא. כי הטהירא בחינות צימצום בחינות יראה וחוט הא"ס הנמשך אח"כ בחינות התפשטות בחינות אהבה בסוד חוט של חסד כידוע. וכן בספירות כי אין האורות יכולים להאיר בז"א רק ע"י צלם נה"י דתבונה כידוע וידוע בספרים הקדושים כי הנשמה בגוף דוגמת אור א"ס בספירות כמ"ש בגמרא ברכות מה הקב"ה יושב בחדרי חדרים אף הנשמה וכו'. ואין הנשמה יכולה להאיר בגוף אלא ע"י הצלם הנוצר מן המצות אשר עושה והם סוד חסדים וגבורות התפשטות וצימצום ולפי ערך הצימצום והצלם כן ערך האור המתפשט ומאיר בו והעיקר הוא הצימצום כי האור ממילא נמשך כמ"ש רבינו הקדוש מהרד"ב כי העיקר הוא היראה והאהבה ממילא בא כי דרכו של איש לחזור אחר אשה. והנה כמו כן בסוכה בסכך ב' בחינות האחד הצל והשני צריך שיהי' נראה מתוכה כוכבי חמה בסוד ניצוצי החסדים שביסוד אמא סוד הסכך כמ"ש האריז"ל וצריך שיהי' צלתה מרובה מחמתה כמ"ש שהעיקר הוא הצימצום והיראה. וכן בתורה ומצות בחינות מוחין וצלם צריך שיהי' מעשיו מרובין מחכמתו. והנה לכתחלה צריך שיהי' נראין מתוכה כוכבי חמה בסוד שמש ומגן חמה וצל ובדיעבד די שיהי' הגשמים יורדין לתוכה והענין י"ל עפ"י מ"ש הגר"א ז"ל בתיקון מ' כי בדכורא החו"ג בסוד אור ומים. אור חסדים ומים גבורות גשמים. ובנוקבא החו"ג בסוד מים ואש להיפוך מדכורא כי אצלה מים חסדים ואש גבורות עי"ש לכן לכתחלה צריך שיהי' נראין מתוכה כוכבי חמה בחינות אור חסדים דדכורא ובדיעבד די בגשמים יורדים לתוכה חסדים דנוקבא והנה ידוע מ"ש בגו"א נגד הפילוסופים שהקשו איך ע"י עסק האדם בשור וחמור וכדומה ידביק נפשו למעלה ודעתם כי אך בעסוק האדם במושכלות במה שלמעלה מהרקיע ידביק נפשו למעלה והוא ז"ל הכה על קדקדם כי שקר נחלו ואין בהם מועיל כי אדרבה זה רצון הבורא ובעסוק האדם בתורה ומצות ידביק נפשו לרצון הבורא ובמ"ש תבין היטב שורש טעותם כי באמת אדרבה ע"י התורה ומצות שאדם עושה ע"י הגבול וצימצום וצלם יוכל להשיג אורו יתברך וכן אפילו התורה שהיא בחינות מוחין שכל העיוני נקשרת בשכל המעשי ורובה ככולה איך לעשות המצות ואולם המה האו"ה רצונם להשיג האור בלי גבול והוא דבר שא"א ועיין מ"ש בסימן ח' בשם המגיד מקאזניץ ג"כ כעין זה כי הרשעים רוצים שילך ההשפעה בלי מדות וגבול והכל הולך למ"א. והנה בזה נבין כי כמו כן ב' העולמות העוה"ז ולעתיד לבוא. הנה העוה"ז עולם המעשה ולע"ל בחינות האור א"ס אשר יתפשט בעולם כי מלאה הארץ דעה את ד' כמים לים מכסים וכמ"ש היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם ולכן יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב כמש"ל כי העיקר הוא הצימצום ודרכו של איש לחזור אחר אשה והנה ישראל עשו גבול וצימצום בעוה"ז בתורה ומצות ויוכלו לקבל האור לע"ל אבל האו"ה א"א לקבל האור שהוא שכר המצות ולכן כאשר ירצו לקבל שכר, יראה אותם הקב"ה את מצות סוכה כמ"ש כי צל הסוכה מרמזת על הצלם ממעשה המצות ולכן מצות סוכה שקולה ככל המצות, מיד הקב"ה מקדיר עליהם חמה הוא סוד האור אשר יתפשט אז בעולם וכ"א מבעט בסוכתו ויוצא והולך לו כי א"א להם לקבל האור בלי גבול וצימצום.
אפשר לומר עוד כי לע"ל עולם הבינה למעלה ממעשי המצות ואין עוד מעשה. ולכן יאמרו או"ה תנה לנו מרא"ש ונעשנה הכוונה שיתנו להם מצות שהמה בסוד רא"ש כמו הסוכה שמרמזת על הבינה. ויאמרו כי מצות שהמה בחינות בינה לע"ל. יוכלו לקיים אף לע"ל. ולכן כ"א הולך ועושה סכתו ברא"ש גג"ו הכונה כי הבית ד' מחיצות וקרקע הבית וגג הבית בסוד ש"ק וראש הגג בסוד הבינה אולם גם זה שקר נחלו כי ישראל ע"י המצות שעשו בעוה"ז והפכו חשוכא לנהורא ועשו מיצה"ר יצ"ט ולכן אף שיתבטל יצה"ר מעולם מ"מ הטוב לא יתבטל כמ"ש בספרים הקדושים ויוכלו גם אז לעבוד הבורא באותו הטוב של היצה"ר שהפכו אותו לטוב משא"כ האו"ה שלא הכינו כלום מבערב שבת מה יעשו בשבת ולכן כ"א מבעט בסוכתו כי א"א להם לקבל כמ"ש מקודם. והבן כי הם דברים מתוקים לענ"ד בעזרת השי"ת:
יד
ונחזור לענין ראשון הנה סוכות בינה ה"א ראשונה ושמ"ע חכמה יו"ד דשם הוי' ולדרכינו הנה סוכות בחינות בריאה כי אמא עילאה מקננת בכורסי' ושמ"ע חכמה אצילות ועיקרן בסוד מלכות דאצילות ובזה נבין מ"ש בכ"מ כי שמ"ע בסוד מלכות בחינות שלמה המלך ולדרכינו א"ל שסוד שמ"ע בחי' מלכות דאצילות חכמת שלמה יו"ד דאדנ"י ועמ"ש בבית עולם ח"א סי' ו' ז' ענין ירידת המלכות דאצילות לבריאה בסוד הנקודה וכי נקודה זאת יוד קטנה בסוד יסו"ד דמלכות דאצילות כוללת כל ע"ס שלה והיא שם בבריאה נקודה בהיכלה בהיכלות הבריאה ותבין ג"כ מ"ש הגראז"ל במ"א כי שמ"ע בחינות יסוד והבן כי היא מתלבשת במאני דכורא ואמרו במדרש תן חלק לשבעה וגם לשמונה כי לשבעה אלו ימי החג וגם לשמונה זה שמיני עצרת וכן פירשו על מילה בשמיני והענין לפע"ד הכל אחד עם הידוע כי ז' מלכים מלכו בארץ אדום שהיא הבינה ונשברו ונתקנו בסוד החכמה ביסוד דאבא ש"ם מ"ה כולם בחכמ"ה איתברירו והוא מרמז ג"כ על מלך הד"ר יסוד דאד"ק המתקן הנשברים ודוגמת זה למטה יסוד דאבא כ"ח מ"ה כי המ"ה מתקן הב"ן והוא סוד מילה בשמיני מלך הדר מלך השמיני שלא כתוב בו מיתה. והוא רק בשמיני אבל מקודם והי' שבעת ימים תחת אמו זין מלכין שמלכו בארץ אדום והכל ידוע מרבינו האריז"ל. ודוגמת זה בסוכות בחינות בינה זי"ן ימים והי' שבעת ימים תחת אמו ונרמזו הזי"ן מלכים ולכן מקבלים או"ה חלק מן הע' פרים וכן מניסוך המים בבו"ז כידוע. אבל שמ"ע חכמה מ"ה מלך הדר מילה בשמיני לכן בו סעודה קטנה ישראל לבדם. ובזה נוכל לומר גם ענין של תיבות וג"ם לשמונה עם הידוע מרבינו האריז"ל בענין הש"ע נהורין ששורשם משם מ"ב שאבא לוקח אחד יותר לכן א"ם באימא וג"ם באבא עי"ש לכן בשמ"ע חכמה כתוב וג"ם לשמונה ואולם עיקר הענין י"ל עפימש"ל בחלק בית עולם דברי הגרא"ז שהמלכות עם כל היכלוהי' בסוד ש"ק ובפנימיותה סוד היכל קה"ק בינה ונקודה פנימיות של היכל קה"ק הוא חכמה שלה ושורשה מעטרת יסוד דדכורא והענין כי ביסוד חו"ג החסדים ביסוד והגבורות בעטרת היסוד והמה ניתנין בה בביאה ראשונה רוחא דשבק בה ולכן עטרת היסוד נקרא מבועא דבירא דלא פסק מבירא עי"ש דבריו הנעימים ובזה תבין סוד שמ"ע בחכמה שלה נקודה פנימות חכמת שלמה ושורשה מעטרת היסוד והוא ענין מזמור של שמ"ע. למנצח על השמינית יכרת ד' כל שפתי חלקות שהוא מרמז על המילה ועל הקליפות הסובבים העטרה כמ"ש שם סביב רשעים יתהלכון והוא ג' קליפות שעליהם אמר דוד ג"פ כי אמילם כי שורשו ג"כ שם כמ"ש הגראז"ל. עיין בבית עולם פ"ב ושם ה"ג והוא הה"ג שמקבלת בשמ"ע בבחינות זיוג והבן. ובזה תבין כל ענין המזמורים שתקן הגראז"ל לאומרם בליל שמ"ע כי כולם מרמזים על תיקון הברית [ודע כי מקודם ביארנו דרך זה ע"ד ז"א ולפי הנראה כאן צ"ל שהם בנוקבא ג' נר"ן דילה ושמ"ע חכמה דילה]:
טו
והנה אפשר לומר ג"כ הג' מועדים בג' נר"ן דז"א ששורשם מג' כח"ב שהם מתפשטין בראש בטן גוי' כמ"ש הגראז"ל בריש היכלות בראשית ובס"י כי הכתר מתפשט בראש וחכמה בגוי' ובינה בבטן והם נר"ן ועמ"ש בבתי הנפש סימן י"ג ונמצא כי למעלה כתבנו בשם הזוהר שהששה מועדים בחינות ש"ק דז"א ויהי' הג' רגלים חוץ מקומם בש"ק המה ג"כ בג"ר המתפשטים למטה ברב"ג והכל ע"ד רבינו הגראז"ל. ונמצא פסח בנפש בבטן לכן עיקר מצות פסח במאכל שלא יאכל חמץ והוא בבטן ושם הבינה מתלבשת וכן יציאת מצרים בבינה עלמא דחירות שלכן נזכר נו"ן פעמים יציאת מצרים בתורה כמ"ש בתיקונים. ושבועות ברוח נגד התורה שהיא בדיבור ברוח והוא בגוי' ששם הריאה והלב שמשם הקול כידוע ועמ"ש בבתי הנפש בברכת השיבה שופטינו בשם התיקונים כי הריאה נגד התורה לכן יש לה ה' אונות בסוד ה' חומשי תורה והוורדא נגד זה ספר עי"ש. והנה שם בגוי' מתפשטת החכמה כמ"ש הגראז"ל וכן אורייתא מחכמה נפקת. וסוכות בראש ששם מתפשט הכתר וכן סכך הסוכה בסוד כתר ודעת של זו"נ ולכן למעלה מעשרים פסולה כי עשרי"ם בגימ' כת"ר ודע כי אפשר לומר בדרך זה כי הג' רגלים שבתשרי כולם בחינות ראש של ז"א בג' מוחין ויוכל להתפרש בב' אופנים האחד בבחינות ג' מוחין ויהי' ר"ה בחינות בינה ולכן הוא יום הדין ויוה"כ חכמה לכן בו עבודת הכה"ג כמ"ש למעלה בארוכה וסוכות כתר ג"כ כמש"ל. **([והנה ביארנו ענין ג' מועדים בז"א ונלע"ד עור שעיקר ג' מועדים אלו מתפשטים למטה ביצירה כי ז"א מקנן ביצירה וכלפי מ"ש בבית הקרבן ח"א שמשנה תורה סודה בעולם היצירה משנה למלך ולכן נשנו שם בפ' ראה הג' מועדים אלו והם עד"ז ממטה למעלה כמ"ש שמור את חודש האביב כי שמור בנוקבא. וכן הוציאך ד' ממצרים לילה. וחג הקציר ביכורי מעשיך ברוחא וחג האסיף באספך את מעשיך בבינה זמן שמחתינו עי"ש היטב ותראה מכוון ולכן מקודם לזה כתוב ענין בכור ומעשר שביארנו בבית הקרבן שהם ביסוד היורד ליצירה וכן דיני מתנות עניים ודיני עבד עברי שהוא ביצירה כידוע ולאשר היצירה הוא בחינות ארץ ישראל כמ"ש האריז"ל לכן מיוסדים ג' מצות מועדים אלו בפירות הארץ בפסח עומר ובשבועות ב' הלחם ובסוכות השמחה בד' מינים וכן הסכך בפסולת גרן ויקב. וכן השמחה הוא מחמת אסיפת הפירות. מיהו כבר ידעת מ"ש האריז"ל שבא"י מתנהג בימות החול ע"י היצירה ובמועדים מסוד הבריאה א"כ קדושה הנ"ל שבמועדים מבחינות היצירה אינה נצרכת בא"י ונכללת בקדושתן שבבריאה ולא נצרכה אלא להעדפה ותוספות קדושה אבל בח"ל ששם בימות החול שולט העשי' י"ל עם האמור שיו"ט ב' שבח"ל נגד היצירה כי יו"ט ראשון בבריאה והשני ביצירה ועפי"ז יבוא כמין חומר מה שאנו בני ח"ל קורין ביו"ט ב' של פסח ועצרת כל הבכור כי מועדים אלו שבמ"ת לפ"ד ביצירה ומיושב ג"כ למה אנו אין עושים ב' יו"ט רק בג' רגלים ולא בר"ה ויוה"כ [כי ר"ה גם בני א"י עושין מטעם אחר] כי הם ג' גווני הקשת שבמט"ט עיין בזוהר פנחס בר"מ רי"ז כי קש"ת דגלותא הוא מט"ט וי"ל שע"ז רמזו בגמרא מפני מה מועדים שבבל שמחים מפני שהם עניים וי"ל כוונתם על יו"ט שני שבבל נגד מט"ט ששם בחינות מתנות עניים והענקת העבד ושם נרגש השמחה יותר מבבריאה כמ"ש האריז"ל יוצר אור ביצירה ובורא חשך בבריאה כי שם מכוסה ויש להאריך עוד בזה רק כי קצר המצע]:)** ובאופן ב' י"ל ע"ד א"א כי ז"א בעת שעולה למעלה נעשה דוגמת א"א ונוכל לדרש בו כל האמור בא"א וי"ל כי ר"ה בחינות מוחא [כי בא"א כל הג' מוחין נכללין כאחד] דוגמת מ"ס כרסי' שביבין די נור לכן בו הדין ויוה"כ בחינות אוירא חכמה והוא בחינות קה"ק כמ"ש בבית עולם בח"ב סימן ב' לכן בו נכנסין לקה"ק ודע כי הרוח שבחוטם עולה עד האוירא וכתב הגראז"ל בס"ד אביאנו אי"ה לקמן כי יוה"כ בסוד החוטם ונמשך מחוטם דא"א לז"א נייחא דרוחא לכן מוחלין בו העונות עי"ש ותבין בזה ג"כ ענין הקטורת ביוה"כ ש שמכניסין לקה"ק והוא ענין עליות הריח בחוטם עד האוירא. וסוכות בחינות גלגלתא וכתר ואם תתבונן מ"ש הגראז"ל בס"ד בענין החיוורתא דגלגלתא דא"א ובסודות הלויתן דברים נפלאים הפלא ופלא וכתב שם שז"ס הסוכה וסכך וז"ס מ"ש שעתיד הקב"ה לעשות סוכה מעורו של לויתן עי"ש ותבין בזה לכאן ג"כ ותוכל להבין עפ"י דבריו ענינים רבים ונפלאים גם ענין שמחת בית השואבה והשעשועים והשמחה שהי' שם והוא המשכת האור ורוה"ק מגלגלתא מהאור הגנוז אשר שם עי"ש היטב ותבין:
והנה כללות כל הג' מועדים ר"ה ויוה"כ וסוכות כולם בראש ושם א"ש בראש כמ"ש בס"י לכן כולם ימי משפט. והנה הם בכללות בחינות נשמה. ושמ"ע בחינות חי' נשמה לנשמה והיא אינה מתפשט בגופא כי אין לה כלי [ואעפ"י כן מראית כחה באוירא כמ"ש הגראז"ל] **([ואפשר לומר עוד באימה עפימ"ש למעלה בסדר הג' מועדים בג' עולמות בי"ע פסח בעשי' ושבועות ביצירה וסוכות בבריאה הנה אם נצרף לזה האמור כאן בחילוק ג' מועדים שבתשרי עצמו יהי' ר"ה בבריאה ושם הדין מבינה וגם שם היכל הזכות ושם מדור הנשמות הנדונים בר"ה כידוע שבר"ה נידונים הנשמות ג"כ ויוה"כ נגד אצילות חכמה לכן בו עבודת כה"ג שהוא בחינות חכמה והוא נכנס לקה"ק רק ברוחא כמ"ש וכל אד"ם לא יהי' באוהל מועד כי ארם כולל ג' עולמות בי"ע כמ"ש בקומתו של אדה"ר ומט"ט. וסוכות נגד א"ק ועולם הצימצום בסוד הסכך ואור מקיף עמ"ש למעלה פרק י"ג בענין הסכך כי שמש ומגן בסוד הצימצום והאור הנמשך אח"כ בסוד הקו והוא ענין נינועי הלולב בסוד השעשועים שעלו לפניו בבריאת העולם עיין בדברי תלמידי הבעש"ט זצל"ה והוא ענין התגלות האותיות בעולם המלבוש וכן הכלים בעולם הנקודים במטי ולא מטי והוא ענין הניענועים בהולכה והובאה ואם תתבונן מה שרמז רבינו הגראז"ל בס"ד פ"ג בענין הצימצום תוכל להבין ג"כ ענין שמיני עצרת וההקפות ובכאן יפה השתיקה והקיצור וההי"ב]:)** הרי כבר נתבאר בחינות המועדים בבחינות ש"ק דעתיק גם בבחינות ש"ק דז"א ובבחינות ג"ר דז"א רב"ג וכ"ז בעולם הבריאה כמש"ל:
טז
עוד דרך אחד מצאתי בריש תז"ח והוא זה כי הג' מועדים בחג"ת כמ"ש למעלה היינו פסח בחסד ר"ה בגבורה ושבועות בת"ת ונה"י הם חנוכה בנצח ופורים בהוד וסוכות ביסוד ושמ"ע מלכות ויוה"כ בבינה. ודרך זה נלפע"ד לפרשו על סדר היכלות הבריאה כאשר נבאר בעהשי"ת ונבאר ממעלה למטה הנה סדר ההיכלות ידוע שהם ששה נגד ש"ק והיכל השביעי בינה בכללות ג"ר שנכללין בבינה והששה היכלות בחינות גופא והיכל קה"ק בחינות רוחא ונשמתא דלגאו. והנה בחלק ראשון בבית עולם ביארנו בארוכה דעת הגראז"ל בענין בית המקדש שרומז לששה היכלות. וקה"ק נגד היכל קה"ק עי"ש בארוכה. והנה לפי"ז תבין בכאן יוה"כ בבינה של ההיכלות שהוא סוד היכל קה"ק לכן הי' כל עבודת יוה"כ בקודש הקדשים ותראה כי הוא כמעט קרוב לאמת כי אין שום יום בשנה שיכנסו לקה"ק זולת יוה"כ ולכל הדרכים הראשונים שכתבנו אין בהם טעם מספיק אפס לדרך זה הוא מבואר ופשוט כי דוקא יוה"כ נגד היכל קה"ק בינה. והנה טעמי עבודת יוה"כ אבאר אי"ה בחלק מעשה הקרבנות בארוכה כל פרטי העבודה והודוים. אפס בכאן להוציאך חלק ג"כ א"א לכן אומר בקיצור לפי דרכינו זה הנה ג' דברים הכניסו לקה"ק ביוה"כ. קטורת. ופרו של כה"ג. ושעיר העם. וי"ל שהם נגד ג"ר הנכללין בהיכל קה"ק שעיר נגד הבינה וידוע כי מינה דינים מתערין ומשם יפרדו יעקב ועשו שורש הקדושה והחסדים ולהיפוך שורש הקליפות והגבורות וכן הי' ב' שעירים האחד לד' והשני לעזאזל. ופרו של כה"ג בסוד החכמה כה"ג לכן היה מכפר רק על הכהנים שהם מימין והשעיר מכפר על ישראל. והקטורת בחינות כתר לכן גדלה מעלת הקטורת מאוד ומאוד כמ"ש בזוהר דקשיר כל הקשרין ומיחד הכל כמו בכתר ששם נאמר אתה אחד ושמך אחד כי שם שורש האחדות כי אין שם דכר ונוקבא. ועכ"ז גם שם יש שורש לזו"נ כי שם עלו במחשבה במ"ס כמ"ש הגר"א בס"ד שבמ"ס שורש דו"נ והוא סוד הכף ומחתה של הקטורת כמ"ש רבינו הקדוש מהד"ב שהכף והמחתה רומז על זו"נ ומיחדם שם בהעלם במחשבה בקה"ק. וכבר ידעת כי המ"ס ראשית הבירורין. כולם בחכמה איתבררו וכן הקטורת מבחר הבירור בפרט ביוה"כ דקה מן הדקה. ומחתת האש בסוד המ"ס כרסי' שביבין די נור. והנה הכנסתן לקה"ק הי' כסדר הספירות תחלה קטורת כתר ואח"כ פר חכמה ואח"כ שעיר בינה וג' אלו שאמרנו נגד כח"ב או חב"ד ונגד ג' אותיות יק"ו שבשם והוצאות כף ומחתה נגד ה"א תתאה מלכות תורה שבע"פ ולכן לא נכתבה בפירוש בתורה שבכתב רק נמסרה בתורה שבע"פ מפסוק ובא אהרן אל אוהל מועד כמ"ש בגמ' ועיין מ"ש בבית עולם ח"א פ"ב בהג"ה הרבה כיוצא בזה והנה לאשר הנוקבא היא רק טפילה לדכורא אינה עבודה גמורה וזר אין חייב עלי' שאין חייבין רק על עבודת מתנה לא עבודת סילוק ודי בזה בכאן וכאשר יגזור הגוזר **([אולם לפמ"ש לקמן כי יוה"כ אינו בחינות היכל קה"ק למעלה רק בבחינות הבינה קה"ק המתגלה בטבור בהיכל הזכות עי"ש י"ל כי שבת בבחינות היכל קה"ק למעלה כמ"ש הגראז"ל כמה פעמים כי שבת בחינות בינה וג"ר והם ג"פ יום השביעי נגד ג"ר והם ג"כ ג' סעודות של שבת. והם סעודת הבוקר נגד החכמה ולילה נגד הבינה וסעודת שלישית נגד הכתר כי לשם עולה הז"א במנחה לדיקנא. ובזה תבין ההתדמות יוה"כ לשבת שבשניהם נאמר שבת שבתון ושניהם נאסרו בעשיות מלאכה כי שניהם בהיכל קה"ק בינה רק השבת למעלה. ויוה"כ היכל קה"כ המתגלה בהיכל הזכות כמש"ל דברי הגראז"ל כי היכל קה"ק פנימיות רב"ג עי"ש והבן. ובזה תבין ע"כ ענין נפלא למה דוקא ביוה"כ נעשה ענין העבודה ביתר שאת לפני ולפנים ולא כן בשבת שהוא ג"כ בחינות בינה אפס לפמ"ש לקמן בבית הקרבן בארוכה ענין הקרבן סודו בהיכל הזכות ששם ענין מלאכים הנשרפין ולכן ביוה"כ שהוא פנימיות היכל הזכות נעשה עבודת פנים ודוק היטב משא"כ בשבת שהוא בחינה עליונה למעלה מהקרבנות]:)** נבאר באופן אחר בארוכה:
יז
ושבועות בת"ת שהוא בהיכלות היכל הרצון שהוא העליון מכל הששה וכן הוא כולל כל הששה היכלות לכן בו בעצמו ששה היכלות כמ"ש בזוהר בהיכלות. ודע כי בהיכלות נחשב היכל לבנת הספיר יסוד ועטרה לא' לכן הם ששה ואם נחשוב אותם לב' כמו בספירות בז"א יהי' שבעה והם השבעה שבועות שמונין קודם שבועות וכן נקרא חג השבועות בתורה. ואמרינן בזוהר כי שם בהיכל הרצון סוד הפה ונשיקין ועל האי היכלא כתיב ישקיני מנשיקות פיהו וז"ס קבלת התורה שהנשקו מפיו עשרת הדברות. והיכל זה היכלא דמשה רבינו ועל האי היכלא כתיב משה ידבר והאלקים יעננו בקול והכל על ענין קבלת התורה ושם ד' חיות המרכבה נרג"מ ולכן נתאוו ישראל ג"כ לדגלים בשעת מתן תורה כאשר ראו המלאכים בד' דגלים. ועיין מ"ש הגראז"ל בהיכל זה ששם סוד כחוט השני שפתותיך שהוא הפה וסביב הפה י"ב תיקוני דיקנא שה"ס לבושי כתלג חיור לכן אם יהי' חטאיכם כשני"ם נגד היכל זה כשל"ג ילבינו ולכן בסט"א נגד היכל זה צלמות ושם נידונים בשל"ג תשל"ג בצלמון אבל בקדושה לא תירא לביתה משל"ג כי כל ביתה לבוש שני"ם שה"ס היכל זה עי"ש. ובזה תבין ענין מה שראו הקב"ה בשעת מ"ת כזקן לבושי' כתלג חיור. וכן הז"א עולה בשבועות לדיקנא קדישא כידוע מרבינו האריז"ל. ועיין שם בהגראז"ל על ענין ישקיני מנשיקות פיהו כי הר סיני סוד הפה של הארץ והקב"ה הרכין השמים על הר סיני והי' שם נשיקין פומא בפומא:
יח
ונבאר בעזרת השי"ת חג הפסח נגד היכל אהבה חסד ונבאר למה באה המצוה דוקא בפת ומה ענין החמץ. הנה כתוב בספרים כי ענין החמץ בסוד עץ הדעת טו"ר ומצה בסוד עץ החיים. והנה אמרינן בזוהר בראשית בהיכל אהבה ב' רוחין האחד רוחא דברקא והשני נהיר מרוחא הראשון רוחא אחרא שמתחלק לב' שהן ד'. ונציץ מני' תרין ניצוצין דמתהפכין תדיר זימנין גברי זימנין נוקבי וזימנין רוחין וזימנין עירין בסוד להט החרב המתהפכת ועבדין שליחתא בעלמא ועד לא מסיימי מתדעכי כי המה מסוד רוחא שמאלא שבהיכל אהבה וההיא ניצוצא שמרוחא קדמאה בטש בהו ונהיר לון ואתחדשן כמלקדמין והיינו כי הרוחא קדמאה בסוד החסד שבהיכל אהבה ועי"ש. אינון נהורין דמתהפכין שננא דחרבא אילין קיימא על היכלא דלתתא (הוא היכל הזכות ששם ע' סנהדרין] ואילין קיימא על אינון ע' נהורין דבי דינא מהכא כל אינון דדיינין דינא חרבא תליא על רישיהו מלעילא (כמ"ש חכז"ל לעולם יראה עצמו הדיין כאלו חרב ואולם בגמרא אמרו כאילו חרב מונחת לו בין ירכותיו ויש לישב וכו') והענין כי שורש היכל הזכות ברוחא שמאלא שבהיכל אהבה ועיין בביאר הגראז"ל שם באריכות ענין אתדעכותא של הנצוצין לפי שהן מסטרא דשמאלא דל"ל קיומא תדיר וכן עלמין קדמאין מתו לפי שהי' משורש הגבורות ושם שורש ענבים שאכל אדה"ר וגרם מותא לעלמא. ואינון שייפין דמקרבין לאשא ומתין ומתהדרין כמלקדמין ודא בגין דאינון איתקריבא לגבי ההיא חויא ואנהו אדם דאיתפתא גו משננא עי"ש. והן החיילין שבהיכל השני כמ"ש שם תחות היכלא תנינא נפקי חיילין ואיתוקדין עי"ש. ועיין עוד מ"ש בהיכל הב' על ענין החיילין דשם דאותקדין ומתחדשין כמ"ש חכמז"ל בכל יום נבראין מלאכים מנהר דינור ובטלין שנאמר חדשים לבקרים ואמרו בגמרא אלף אלפין משמשין לנהר דינור ושם סוד בהמה דרביעא על אלף טורין מצמיח חציר לבהמה שהן המלאכים שנבראו בשני דל"ל קיומא. ועיין מש"ש שאעפ"י שנהר דינור בהיכל הד' מ"מ שם התחלתו ונמשך עד כאן בהיכל הב' הוד כי ההוד מקבל מגבורה. ולפמ"ש למעלה תראה כי שורשו ועיקרו בהיכל אהבה ברוחא שמאלא כמש"ל. ועי"ש עוד בהגר"א ענין ההתחדשות מסוד החסדים שברוחא הראשון וזה ענין מ"ש המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית כאמור לעושה אורים גדולים כי לעולם חסדו ולכן טבעין בנהר דינור עד דאתא צפרא וכד אתא צפרא כולם מתחדשין הבוקר או"ר כמ"ש וישכם אברה"ם בבוק"ר כידוע. ועי"ש עוד כי אלו רוחין שבהיכל אהבה בסוד עץ הדעת טו"ר ובסוד יצ"ט ויצה"ר ושם סוד חטא אדה"ר בסוד הברית (כי שם מתלבש יסוד דאצילות ולכן נקרא היכל זה שומר הברית כמש"ל) וסוד ואיבה [שהיא היכל ה' דקליפה נגד היכל אהבה דקדושה) ולכן הושם לפני ג"ע את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים כי עץ החיים. בדכורא והוא שבק דכורא ונאחז בנוקבא בהיכלות אלו ונאחז ביצ"ט ויצה"ר ונמשכה ערלה כאן בסט"א והענין כי היכל זה בסוד הצואר והלב ובלב ב' חללים יצ"ט ויצה"ר בסוד ב' רוחין אלו ויציבא מילתא דנא לפי קבלת רבינו האריז"ל בסוד עה"ד שסודו מהחזה ולמטה ששם בחזה מתגלה יסוד דאמא ונתגלין החו"ג ונאחזין החיצונים בסוד יוסף דעת יוסף מכאוב. וזה ג"כ ענין החמץ שכתב האריז"ל שהוא מחו"ג דדעת בסוד עץ הדעת טו"ר ואפשר ז"ס עץ שאכל אדה"ר חטה היה בסוד החסדים המתגלים שם כמש"ל כי שם סוד חטא אדה"ר. ואמרינן שם בזוהר כי שם בהיכל הזה ממונים על המזון ועל השובע בחינות שדים. ועי"ש בהגר"א שז"ס לחם הפנים שעל השלחן עי"ש אף ששלחן בצפון מ"מ מימין בא לשמאל וז"ס פותח את ידי"ך ב' הידים חו"ג זכו"ת ואהב"ה ואז משביע לכל חי רצון עי"ש. ואחרי כל הבא יתבאר לנו ענין פסח בהיכל אהבה שמשם המזונות לכן בפסח דנים על התבואה ולכן באה ג"כ מצות החג בענין מאכל לא יאכל חמץ **[כאשר תתבונן מ"ש למעלה בבית עולם בענין כללות ההיכלות בבחינות קומת ז"א הכולל כל האצילות יהי' היכל אהבה שהוא בחינות מקום החזה בקומת א"א שם בחינות או"א המלבישים חו"ג דאו"א והיכל הזכות בחינות הטיבור בחינות ישסו"ת בחינות בינה בכללות עי"ש תבין בכאן הדברים מתוק מדבש למה בפסח מקבלין מוחין מחג"ת דאו"א הכללים שהם או"א עילאין כידוע מרבינו האריז"ל וה"ס שדים נכונו ששם מקום השדים כמ"ש האריז"ל והנה הוא כדברינו בכאן בסוד היכל אהבה מקום השדים והבן היטב וא"ש אתמ"ש].)** ושם סוד חטא אדה"ר עץ שאכל אדה"ר חטה הי' עה"ד טו"ר והוא החמץ חו"ג. ותבין בזה ג"כ למה כל השמירה של החימוץ הוא רק עד התנור אבל בתנור אין חשש כי הוא סוד האש בסוד נהר דינור ששם מתבטלין בסוד המיתה להתעכל הרע וכן נתלבן הזוהמא בנהר דינור כידוע ולכן נאסר החמץ בפסח לתקן חטא אדה"ר וכן אפשר לומר כי גם הד' כוסות שבליל פסח לתקן חטא אדה"ר כמ"ש ענבים סחטה לו. והוא ג"כ ענין קרבן פסח דם פסח ודם מילה כי שם בהיכל אהבה מתלבש יסוד דאצילות ולכן נקרא היכל זה שומר הברית ולהיפוך בסט"א נקרא ערלה עי"ש בביאור הגראז"ל ובזה תבין ענין אמת למה בפסח כל ערל לא יאכל בו וזה ג"כ ענין חטא אדה"ר שמשוך בערלתו ובפסח מתקנים בג' מצות ג' טיפין דקשת ג"פ לחם כידוע, והעולה מזה כי חמץ ומצה בסוד ב' רוחין דהיכל אהבה, החמץ מרוח השמאלי שמתחלק לד' שהן ב' והן חמץ ושאור, והוא להט החרב המתהפכת שמשתנה לכמה גוונים וכן הסימן של החמץ שהכסיפו פניו ומהם יוצאין הניצוצין דמתדעכין ומתבטלין בסוד המלכין קדמאין שיצאו בבחינות גבורות. והמצה בחינות חסדים מרוחא ימינא דהיכל אהבה שמשם מתחדשין כבראשונה כמ"ש לעושה אורים גדולים וכן הוא בע"ח שהמצה בחינות חסדים וחמץ גבורות בסוד מ"ה החדש מלך הדר לכן המצה בגימ' ג"פ מ"ה וכן שם מתגלה יסוד עליון כמ"ש הגראז"ל ואיתגליא חרך בפומא דאמה לכן נקרא היכל אהבה שומר הברית והחסד והוא דוגמת יסוד דאד"ק מלך הדר המחי' את המתים מלכין קדמאין כידוע. והנה ז"ס בריאת עולם התיקון משבירת מלכין קדמאין שחזרו ונתקנו ע"י מלך הדר. ודוגמת זה בהיכל הזכות בנהר דינור שמתוקדין וחוזרין ומתחדשין בסוד החסד חדשים לבקרים ועל היכל הזכות נאמר המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית וכו' ודוגמת בהיכל אהבה בסוד רוחא שמאלא וימינא כמש"ל: