בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא
בית מועד · כד
והנה תיקנו להדליק נרות בחנוכה מסוד הש"ע נהורין דחיוורתא הנ"ל הנמשכין על הפנים והדיקנא ומצותה בשמן כמ"ש כשמן הטוב על הראש היורד על הזקן זקן אהרן. ובפורים המשכת האור והחיורתא הנ"ל דרישא בבחינות קריאת המגילה וסעודת פורים כאשר נבאר אי"ה וצריכין אנו להרחיב בזה הדיבור דברי רבינו הגראז"ל המתוקים מדבש ונופת צופים. והנה הביא הרה"ג תלמוד הגר"א בספרו מנחם ציון מתורת רבו והובא גם בליקוטי הגראז"ל על מגילה. וז"ל והשתי' כדת כדת של תורה של"ת תורה חדשה מאתי תצא אלא הכל יתגלה מתורתינו הקדושה וכמ"ש עתיד משה לעמוד כבד פה וכבד לשון ואליהו יהי' המתרגם שלו. אין אונס שנענשו שע"י הכאת הסלע מוציאין טיפין בקושי ובדוחק כמ"ש בתיקונים תיקון כ"א אי לאו דמחא בה לא הוו ישראל טרחין באורייתא ונתן מימיו בלא טירחא ויגיעה ויתקיימו בהם ולא ילמדו עוד וכו'. אבל לע"ל יהי' ומלאה הארץ דעה. וז"ס עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים וכאו"א מראה באצבעו הנה א' זה קוינו לו. שיגלה הקב"ה תורתו ומלכותו לכל א' כמו שהי' רצונו בעוה"ז כמ"ש אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ. וז"ש לעשות כרצון איש ואיש וזה יהי' ע"י שר התורה ושרים דאורייתא שיפתח להם שערי תורה כמ"ש לרשב"י בריש ת"ז ורשותא איתייהיב כו' ולכל נשמתין כו'. וז"ש כאן על כל רב ביתו. ומ"ש כי כן יסד המלך כך הי' מחשבתו ויסודו של ממהקב"ה ע"ז כמ"ש ודברתם אל הסלע ונתן מימיו רק לא זכינו לזה רק לע"ל ימלא כל הארץ דעה עכ"ל. עוד שם גם ושתי המלכה עשתה משתה, זו סעודת לויתן שאמרו צינן את הזכר והרג את הנקיבה וכו' עכ"ל הזהב. ויותר לא נמצא בידינו מן המרגליות האלו ולו הי' בידינו ביאורו עד"ז על כל המגילה הי' הדבר נפלא הפלא ופלא ואין אתנו יודע עד מה ועכ"ז ארמוז איזה גרגרים עד"ז ומקודם אקדים להבין דבריו בענין הלויתן אם תעיין בס"ד עם הגראז"ל פ"א וגם בסוף תיקוני הזוהר גם ביאורו בענין הלויתן שסודו בי"ג חיוורתא והוא בד' חיוורתא של שערות הראש הנמשכין על הכתף ושם על הראש יש ג"כ חיוורתא הי"ג הכולל כולם והוא התנין והוא כולל ב' כמו דדיקנא ב' מזלות כן גם כאן בתנין הזה בסוד לויתן נחש בריח ולויתן נחש עקלתון כי האחד הולך ביושר באמצע הראש בסוד כל העובר על הפקודים כמ"ש האריז"ל בכוונת מחצית השקל והב' מסבב את הראש בעיגול והוא דוגמת תנין המזלות שהם ב' כמ"ש בס"י והנה החיוורתא הנ"ל הוא סוד החסד דבינה דרדל"א והוא אור גדול מאוד שאדם רואה בו מסוף העולם ועד סופו והחסד הזה מתפשט עד רישא דז"א ומשם מתפשט בה"ס שהוא עץ החיים מהלך ת"ק שנה ומשם ליסוד ושם נגנז והוא אור הגנוז שגנזו הקב"ה לצדיקים לצדי"ק וצד"ק ושם מתגלה בפומא דאמא כמ"ש והוא יושב פתח האוהל אולם עיקר גילוי זה אינו רק בסיום אלף הששי בימות המשיח שאז יהי' שליטת עטרת היסוד ויתגלה חסד בפומא דאמא כי מלאה הארץ דעה את ד' כמים לים מכסים וזה סוד סעודת לויתן כי לויתן סודו ביסוד לויתן זה יצרת לשחק בו וע"ז בנוי כל סוד הנרמז במדה"נ ע"פ ואלה תולדות יצחק בן אברהם שמרמז כל הפרשה על השחוק והשמחה שיהי' אז בעולם וזה יהי' כל שיעשוע ותענוג הצדיקים לע"ל שיכירו את בוראם ויהנו מזיו השכינה שהוא התגלות האור הזה וביאר עוד דבר זה בת"ז פ"ג א' ובסוף תיקונים בהשמטות בענין הלויתן שסודו בדעת מהכתר מן החיוורתי הנ"ל והוא אור צדיקים ישמח אור זרוע לצדיק שהולך עד היסוד והוא נברא זו"נ כי שורשו מב' תנינים הנ"ל נחש ברוח ונחש עקלתון והוא מ"ש וילך איש מבית לוי כמ"ש בזוהר שמות י"א שהוא סוד הלויתן בדעת ויסוד כי לוי ולויתן לשון לוי' וחיבור. וכן נקרא רעיא מהימנא אנת הוא לויתן נחש דאורייתא והוא ג"כ נברא זו"נ חו"ג שבחסדים האלו וז"ס שאמרו חכז"ל סירס את הזכר שנגנז ביסוד ואינו יוצא והרג את הנקיבה בסוד עטרת היסוד שהאור של הנקיבה נשאר למעלה בשורשו ולא נהיר מהיסוד רק דרך דופן ואף גם האור היוצא והיסוד הוא מלובש במים כידוע מדרוש אור ומים רקיע, והאור הנ"ל הוא התענוג הנרגש בזיוג ואם הי' הולד נוצר באותו האור הי' רואה מסוף העולם ועד סופו ונגנז האור ביסוד ויוצא האור מלובש במים והוא סוד אור הגנוז שראה הקב"ה שאין העולם מתקיים כי לא הי' העולם יכול לקבל רוב טובה וחסדים לכן וימנע מרשעים אורם ולע"ל יתגלה האור הזה והוא סעודת לויתן שסירס את הזכר והרג הנקיבה ומלחה לצדיקים לע"ל ברית מלח עולם. ואף בהמות בהררי אלף זו"נ נבראו סוד האור של הנקיבה מלכות סירס את הזכר הוא מ"נ דילה שאין יוצאין ממנה כמו מן הזכר וצינן את הנקיבה הוא אש והתשוקה שלה כי אצלה החו"ג מי"ם וא"ש לכן צינן אותה עיי"ש בארוכה. הנה מעתה תבין מה שרמז רבינו כאן במגילת אסתר סוד סעודת לויתן סירס את הזכר והרג את הנקיבה. ודע כי גם ענין גדולת המן וגם הדילטוריא שלו ביאר רבינו הגראז"ל בביאורו על מג"א ע"ד הרמ"ז שירמוז לעתיד כמ"ש מעמיד להם מלך קשה כהמן ואז יהי' קטרוג גדול על שונאי ישראל כמ"ש ואז יעמוד מיכאל שרכם והיתה עת צרה וכו' ואח"כ יתלו אותו ואת בניו שהם עשר כתרין דמסאבותא שיתבערו לעתיד. אך צ"ע על סדר הדברים שמעשה המן אחר הסעודה וכנראה בספרים יהי' ענין גוג ומגוג קודם תחיות המתים גם מב"י ואז יבוא משיח ב"ד ויהי' תחיות המתים ואח"כ יהי' הסעודה הנ"ל. וגם מה ענין הריגת ושתי שביאר רבינו הגראז"ל בסוד הלויתן והרג את הנקיבה דהרי בעת סעודת לויתן. אדרבה אז יתגלה חסד בפומא דאמה כי מלאה הארץ דעה את ד' והריגת הנקיבה ירמוז על גניזת האור. וגם מה ענין אסתר ומה ענין קביצת הנערות אל בית המלך לפי דרך הנ"ל:
ואפשר לרמוז ולומר כי כל הנ"ל ירמוז עוד לקודם הבריאה [וגם אחר הבריאה קודם חטא אדה"ר ששימש האור הגנוז וגם אחר החטא ל"ו שעות עד מוצאי ש"ק כידוע וזהו התענוג הגדול שהי' לאדה"ר בג"ע כמבואר במדרש] עד שנגנז האור מחמת שנסתכל במעשה הרשעים כמ"ש וימנע מרשעים אורם וז"ס הריגת ושתי על אשר לא עשתה את מאמר המלך. ודע כי סוד ענין זה אחד הוא עם ענין הז' מלכין שנשברו קודם בריאת עולם התיקון והי' זה מחמת שורש הרשעים והקליפות שהיו ג"כ מושרשים שם וידוע כי הזי"ן מלכין בחינות מלכיות נקבות וז"ס הריגת ושתי על אשר לא עשתה את מאמר המלך. ומחמת ענין זה נפלו הניצוצות לקליפות וצריך לבררן בכל יום וזה ענין כשוך חמת המלך וכו' יבקשו למלך נערות וכו' שה"ס הנצוצין קדישין ויפקד המלך פקידים ה"ס הצדיקים המבררין וע"י נעשה הזיוג מחמת המ"נ שהם מעלין כי כפי ענין הבירורין כן ערך הזיוג ובהגיע תור נערה ונערה לבוא אל המלך כמ"ש קץ שם לחושך כמ"ש האריז"ל שיש ד' חדשים בשנה שיש עליות ניצוצות מדומם, וד' חדשים מצומח, וד' מחי וכדומה וכן לנשמות הנדחות יש זמן וקץ וכן לגאולה, עד שנתברר ניצוץ אסתר מלכות ב"ד כי גם משיח מובחר הבירורין כמ"ש מצאתי דוד עבדי היכן מצאתי בסדום כידוע כי כל מציאה הוא רק על דבר הנאבד והוא נשמות אשר כפלו בעת השבירה וכן נקרא משיח בר כפלי. והנה מרדכי ואסתר ירמזו למב"י ומב"ד דכורא ונוקבא וכן כ"א בעצמו אמו מיהודה ואביו מבנימין מב"י ומב"ד כי יוסף ובנימין אחד הם צדיק עליון ותחתון והוא ממלא מקומן, וכן כל המלחמה של גוג ומגוג יהי' עם משיח ב"י וזה ענין קנאת המן במרדכי עד שהישועה באה ע"י אסתר בחינות מלכות ב"ד. והנה תחלה יהי' רק בבחינות מב"י ויהי' ענין גוג ומגוג וגדולת המן וגזירות הידועות עד שהשי"ת יעזור וינער הזדים מהארץ וכל הרשעה כעשן תכלה ואז יהי' באמת הסעודת לויתן והוא הימי משתה ושמחה אשר תקנו מרדכי ואסתר לכן ימי הפורים אינם נבטלין אף לע"ל כי כולה תרמוז לעתיד וז"ס ומרדכי יצא מלפני המלך וכו' ועטרת זהב גדולה בסוד העטרה הנ"ל כי יתגלה חסד בפומא דאמה כי מלאה הארץ דעה, וז"ס ודורש טו"ב לעמו שהוא טו"ב חסדים אשר נגנזו ביסוד כמ"ש האריז"ל בכוונת וקונה הכ"ל, ולכן ודובר שלום לכל זרעו. ודע כי גם ע"ד הפשט כן הוא במדרש ששאל אחשורוש אם יכול הוא אלקיכם לעשות לכם סעודה כזו כי רצה לעשות דוגמת לע"ל זלע"ז להבדיל באלף הבדלות והופרה עצתו וסרס את הזכר שהדילטורא שלו לא עשתה פרי כמ"ש הגר"א בס"ד בענין עשו וישמעאל, דכורא ונוקבא, והרג את הנקיבה ושתי המלכה כדי שלא יזדווגו זה לזה ויחריבו העולם חלילה וז"ס לא תחרוש בשור וחמור יחדיו עשו וישמעאל וכן סוד הכלאים צמר ופשתים ע' בהגר"א ז"ל בס"ד פ"ד. וכן אמרינן בגמ' ע"פ ואת יקר ת"ת גדולתו מלמד שלבש בגדי כהונה שרצה לדמות לעליון וכן כל ענין הסעודה ירמוז לתענוגי הצדיקים לע"ל בג"ע בחצר גינת ביתן המלך ואין זה חידוש הלא גם עתה האו"ה סוברים שכבר נתקיים הפסוק ומלאה הארץ דעה ובפרט אחשורוש שהי' שורשם בקליפה גדול מאד רצה לדמות לעליון בענין התגלות האור. ובזה תבין מה שצוה שתבוא ושתי לפניו ערומה כי זלע"ז בסט"א היו דו"נ דקליפה ובבחינות האור המתגלה ונגנז ביסוד שביאור הגר"א ז"ל סוד סרס את הזכר והרג את הנקיבה בחינות עטרת היסוד שנתלבש שם האור במים ולעתיד לבא יתגלה האור בעצמו והוא רצה לעשות כמו כן בקליפה שיתגלה בחינות העטרה מלכות בלי לבוש וזה להראות העמים והשרים את יפי' כי טובת מראה היא כי יפ"ת הוא מבחינות החסדים והאור ויפ"מ הוא בחיתוך אברים מבחינות הגבורות כמו שביאר הגראז"ל במ"א. ואולם לבאר למה הי' הענין דוקא בגלות פרס ומדי נעשה זה הענין אבאר הענין בארוכה.
והענין עיין מה שכתוב רבינו הגדול הגר"א ז"ל בהיכל ששי פקודי בענין היכל הרצון בחינות מש"ה בגימ' רצו"ן שיש שם ד' חיות ארג"מ והם הד' נהרות כמ"ש ומשם יפרד והי' לד' ראשים והם הד' שעלו לפרד"ס ונגדם ד' קליפות תוהו. ובוהו וחושך. ותהום. והם ג"כ נגד ד' עולמות אבי"ע כמ"ש האריז"ל כי מקרא בעשי' פשט והוא פישון פי שונה הלכות. ובנהר זה עאל ב"ע ונגדו בקליפה תהו קליפה ירוקה החיצונה דאגוזא שהיא משתברת בנקל בעת נעשה האגוז יבשה ומשנה ביצירה ושם הרמז כי שם ג"כ האגדות שבש"ס והרמזים והוא סוד העופא דרבב"ח שראשו מטי עד צית שמיא ורגלוי במים שהוא סוד מט"ט שראשו בבריאה ורגליו בעשי' וגופו ביצירה כמ"ש בתיקונים. ומחברי המשנה המה התנאי"ם כמ"ש אית"ן מושך ושים בסלע קנך כמ"ש בתיקונים כי איתן אותיות תני"א והענין ושים בסל"ע כי שם נגדו בקליפה בוהו שהוא אבנים מפולמות שמהם יוצאין המים וכן באגוז הקליפה הלבינה הקשה לשברה ושם הנהר גיחון ושם קבור ההוא דאתמר כל הולך על גחו"ן גבריאל גב"ר א"ל לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו ולא ידע גבר ית קבורתי' עד יומא הדין ודא איהו רמז ולחכימא ברמיזא. והענין ביאר שם רבינו הגראז"ל כי משה רבינו ע"י חטא הסלע ירד מדרגא דילי' ונגח שם בגיחון שהוא סוד הרמ"ז. והענין כי תורת משה באצילות ושם כלת משה ונגנז ברמז כמו המעשים בש"ס דרבב"ח וסנחרב שנראים כמו דברים בטלים ובהם גנת כל האורה תורת משה וז"ס שכתוב בר"מ תצא רע"ט ור"פ דהא כמה רועים פרנסי דרא אתכנשו על האי אבנא דאיהו סלע דילך לאפקא מיא מתמן דכלה דילך מעין החכמה בהאי סלע דנביעה דילה באורייתא ברזין סתימין לית סוף וכו' וכל תוקפא דילהון לאעברא קליפה דלעילא וכד מטי לקליפה תנינא דאיהו תוקפא איהו קשיא להון ומחאן בה כל יומיהון כלהו בלישנהון דאינון תקיפין כפטישין ול"ל לה רשו לאפקא מנה אלא אילן טיפין דנפקו על ידך בזמנא דאתמר ויך את הסלע במטהו פעמים ובמחאה תנינא נפקי טיפין ואילין אינון רמוזין דחכמתא רמזין דקבלה דאינון בחגיגה ושאר מתניתין עיי"ש וכ"ז מחמת כי שם נגד הרמז אבנים מפולמות שמהם יוצא המים וכן בד' שהזכיר אלי' רוח סערה והב' ענן גדול שמשם המים וכמו כן בקדושה, הנה הד' עולמות סדרם ארמ"ע כידוע ונמצא המים ביצירה וז"ס שאמר שם בר"מ תנינא דמתניתין דבה אתרבו תניני ימא ואינון מארי מתניתן תנינא התנין הגדול נחש בריח לקבל הבריח התיכון וענין כל הולך על גחון בסוד משה רבינו לכן ו' דגחון גדולה אמצע של התורה בסוד משה רבינו האיש משה גדול הבריח התיכון והרוצה לרוות צמאונו יעיין שם בדברי הגראז"ל גם בביאורו על דף נ"ב הת"ז תיקון כ"א כי האריך מאוד ברזין נפלאים ולא העתקתי רק הצריך לעניננו. כי תבין כי גניזת משה ברמז סוד המים דוגמת האור הראשון שנגנז במים וגם עיין שם בר"מ תצא רע"ט כי ד' קליפות הנ"ל נגד ד' מלכיות תוהו נגד בבל. ובוהו נגד מדי ופרס, וחושך נגד יון, ותהום נגד המלכות הידיעה וכן איתא במדרש. ותראה כי הנה במלכות אחשורוש נגד קליפה השני' בוהו אבנים מפולמות שמהם יוצא המים והוא קליפה הקשה של האגוז והוא נגד יצירה ושם גניזת האור במים שהוא גבורות שבחסדים, וחסדים שבחסדים נגנזו ותבין מ"ש האריז"ל כי מרדכי גילגול משה רק מבחינות הגבורות שבו לכן הי' הגזר דין בימיו סוד גניזת האור במים שלכן נתעורר מזה קליפות המים הזדונים. והנה דוגמת זה רצו אחשורוש והמן לעשות כיוצא בזה זלע"ז בקליפה דוגמת סעודת לויתן שהוא מן האור הנ"ל שנגנז במים ויתגלה לעתיד כי מלאה הארץ דעה את ד' כמי"ם לים מכסים ואולם אצלם נעשה כפשוטו סרס את הזכר וצינן את הנקיבה כמ"ש לקמן ונהרגה ושתי בעזרת המפיר מחשבות ערומים. ותתבונן נפלאות למה הי' הענין הנ"ל דוקא במלכות מדי ופרס שהוא נגד קליפה השני ולמה הי' הסעודה וגם למה הי' הגזר דין של כלי' חלילה כי הוא קליפה היותר קשה וגם תתבונן ענין המגילה שידוע שכולה סודות עליונים נשגבים והכל ברמז כי אין נזכר שום שם בפירוש וכבר עמדו בזה גדולי חקרי לב אבל לפמ"ש תבין כי שם סור הרמז כמו מעשים דרבב"ח וכדומה לכן נטמן הכל ברמז שהוא סוד קבורת משה בצולמא דלאו דילי' וכן מרדכי גלגול משה רבינו הבן מאוד הדברים:
היוצא מכל זה איך שבמגילה נרמז כל סוד החיוורתא והאור הגנוז המאיר מן החיוורתא דרישא דא"א עד היסוד ושם נגנז והתגלות האור הזה לעתיד בסוד סעודת לויתן. וכן תרמוז גם סעודת פורים על סעודה הנ"ל בבשר ודגים לויתן ובהמות בהררי אלף וכן מצוה לשתות נגד היין המשומר לעתיד לבוא. ומעתה תבין מ"ש שהתחלנו בפרק זה כי פורים בהוד נגד השערות והחיורתא דרישא וגם הארחא הי"ג שהוא התנין לויתן נחש בריח ועקלתון. והם י"ב תנינים י"ב ארחין. ח' בפנים וד' בראש ארבע מאות עלמין דכסיפין ב' מאות על המצות ב' על קידוש השם כמ"ש במדה"נ חיי והם האלף לך שלמה ומאתיים לנוטרים את פריו [וז"ס סימני דגים בסנפיר וקשקשת כי שם שורש הדגים תנינים. וסנפי"ר בגי' ארבע מאות הנ"ל וקשקש"ת כללות הי"ב מאות], וכן להיפוך בקליפה יוד תנינים הנזכרים בפרשת בא שהם תשע יאורים וחד תנינא רבוץ בינייהו וז"ס פרעה התנין הגדול הרובץ בתוך יאוריו עי"ש בארוכה בזוהר שמרמז לקדושה ולהיפוך בקליפה, ודע כי כן קליפות אגג ועמלק והמן כולם מדעת דקליפה התנין הגדול זלע"ז דוגמת משה בקדושה, וכן ביארנו למעלה באריכות ענין מרדכי גילגול משה רבינו מבחינות הגבורות שבו ג"כ מסוד התנין הנ"ל לויתן נחש בריח הבריח התיכון ובזה תבין מ"ש שנזכר ביוסיפין מן חלום מרדכי מן המלחמות ב' התנינים ונהר אחד הפסיק בניהם בין והתבונן, ושם שורש יסוד השקלים כמ"ש האריז"ל. ולכן זלע"ז אחשורוש והמן שרצו לעשות סעודה גדולה דוגמת האור וסעודת לויתן הזאת, רצה ליתן עשרת אלפים שקלים עבור ישראל והכל בקליפה בשערות דא"א הטמא זלע"ז והשי"ת הפיר עצתו, לפיכך הקדים שקליהם לשקליו והמשיך האור הנ"ל ועטרת זהב גדולה ואיתגלי חסד הגדול הזה ונתבטלו כל הקליפות. [ועיקר הענין תבין כאשר תגיע למ"ש בבית הקרבן ח"א פ"ט בענין דברי התיקונים שקרקפתא הוא סלע דמשה ושם י"ג תנינים י"ג גלופים דחיוורתא תבין היטב שייכות האור הזה אל מלכות פרס ומדי שהם נגד בוהו אבנים מפולמות שמהם יוצא מים סלע דמתא בה משה ולכן נגנז שם האור כמ"ש למעלה וההי"ב]. וכן לפי דרך האריז"ל בענין מרדכי שסודו על יסוד דאבא המתגלה לחוץ מיסוד המלכות ג"כ עולה לאחדים עם דרך זה כי אבא ידוע שהוא בחינות אור ואמא מים וז"א רקיע והתגלות האור הנ"ל הוא בסוד יסוד דאבא והבן: