בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא
בית מועד · כג
והנה ביארנו בבתי הנפש סימן י"ג דברי הגר"א בענין ג' רישין דא"א שלדעתו גלגלתא ת"ת דעתיק ואוירא חסד ומ"ס גבורה והדברים סותרין למ"ש האריז"ל כי גלגלתא חסד ואוירא ת"ת וכן כתב גם הגראז"ל בעצמו ותירצנו לפי"ד כי בחינות רישא דא"א שורש לכל הנאצל ויש שמה כל הבחינות ונוכל לומר כי דברי רבינו האריז"ל בבחינות היושר ודברי הגראז"ל בבחינות עגולים והיכלות. והנה סדר ההיכלות ת"ת למעלה על החסד כי כן היכל הרצון על היכל אהבה וכן כאן גלגלתא בחינות היכל הרצון כמ"ש הגראז"ל בעצמו במ"א והוא בחינות ת"ת ואוירא אהבה חסד עיין למעלה באריכות. והיוצא מכל זה כי נוכל לומר דרך זה שביארנו סדר המועדות בבחינות וסדר ההיכלות י"ל ג"כ שהמה מושרשים בג' רישין הנ"ל, והנה ג"ר חג"ת ביאר הגראז"ל בעצמו שהם גלגלתא ואוירא ומוחא רצון אהבה זכות אבל ג"א נה"י לא ידענו לכן אפשר לומר בדרך אפשר כי הפה בסוד יסוד כמבואר כ"פ ושערות הראש והזקן בחינות נו"ה כי הדיקנא מבואר באד"ר שהיא נקראת הדר הדר"ת פנים זקן והוא מ"ש הו"ד והד"ר לפניו והם בחינות נצח והוד כי הדר נצח כמ"ש הגראז"ל. וזה ג"כ ענין מ"ש הגראז"ל הבאתיו למעלה בסימן וא"ו כי קין והבל שערות הראש והזקן ובזה מובן היטב כי ידוע כי קין והבל בחינות נו"ה לכן הם שערות דרישא ודיקנא. [ודע כי לפי"ז נרא' כי קין בנצח והבל בהוד כי הגראז"ל כתב כי קין בדיקנא והבל בשערות הראש. אולם אם תעיין מ"ש שם בסימן הנ"ל יתורץ גם זה עי"ש. אבל עיקר הענין כי נו"ה נכללין זה בזה ונדרש של כל אחד בחבירו ועיין מ"ש הגראז"ל הבאתיו לעיל בסימן ג' בבית עולם כי דוד אחליף מדות בנצח והוד והבן:
והנה כמו כן כתב האריז"ל כי שערות הראש סודם מנו"ה שעולים למעלה באו"ח ווי העמודים [וכן תבין בזה למה בבחינות היושר ביארנו נו"ה דעתיק למטה בחו"ג דא"א וכאן בהיכלות ועיגולים ביארנו גם הנ"ה למעלה בראש כי עיגולים ויושר בחי' מ"ה ובן אור ישר ואו"ח. ועוד י"ל בזה עפ"י מ"ש באוצה"ח הרבה פעמים שאף בבחינות היושר מ"מ שורש הראש מבחינות עיגולים ונקודות לכן לדרך זה בעיגולים כל הש"ק למעלה בראש וכל דברי בדרך אפשר וההי"ב]. ונתחיל לבאר בפרטות הנה שבועות ת"ת היכל הרצון ועפ"י הנ"ל הוא בגלגלתא ת"ת דעתיק ושם זי"ן תיקונים בגלגלתא לבדה עפ"י שיטת הגראז"ל ונגדם חג השבועות שבעה שבועות תספור לך ושם בגלגלתא תרי"ג ארחין נגד תרי"ג מצות והוא סוד התרי"ג מצות שאנו אומרים בחג השבועות והמה בתרי"ג תיבות שבעשרת הדברות שקיבלו ישראל בחג השבועות ופסח חסד דעתיק באוירא סוד היכל אהבה וכן ר"ה בגבורה מ"ס כרסי' שביבין דינור הכל מבואר למעלה אין צורך לכפול הדברים ולא נשנו אלא בשביל דבר שנתחדש בחנוכה ופורים היכלות דנו"ה נוגה ועצם השמים נגדם דיקנא ושערות הראש. והנה חנוכה נגד הדיקנא מבואר הוא ומפורש בדברי האר"י הח"י כי בכל יום מימי חנוכה נמשך תיקון אחד דדיקנא מן אל עד נצ"ח וביום השמיני נכללין גם שאר ה' תיקונים הנשארים מנוצר חסד עד ונקה. ולכן כתוב בספרים הקדושים שזאת חנוכה מסוגל לבנים כי שם נוצר ונקה ב' מזלות שמשם בני חיי ומזוני וכן הקריאה בתורה בחנוכה בכל יום שבט אחד ובזאת חנוכה משלימין הד' הנשארים וזאת חנוכת המזבח ביום המשח הוא הי"ג הכולל כולם נגד ונקה. וענין פורים נגד שערות דרישא יבואר להלן אולם זאת אומר לך דהנה חוץ השערות דרישא ודדיקנא יש עוד י"ג חיוורתא ג' הויות מד' אותיות והמה ח' לפניו על הפנים בסוד ש"ע נהורין הידועים וד' לאחוריו הנמשכים על הכתף כידוע מרבינו האריז"ל ויש עוד הי"ג הכולל אותם והוא נמשך ג"כ על הראש והעורף לאחוריו והנה הד' שעל הראש ביאר רבינו האריז"ל בסוד ד' מאות שקל כסף דאברהם ארבע מאות עולמות דכסופין ושם סוד השקלים כמ"ש בלק"ת מהאריז"ל שהם מתחלקים לצדדי הראש ובאמצע ארחא דפלגותא דשערא וזה סוד מחצית השקל כדי שלא יהי' בהם נגף כי השערות והחיוורתא הנ"ל מכסין על העורף שלא ינקו החיצונים. והנה לפימ"ש כי בחינות פורים הוא ג"כ בשערות דרישא תבין מ"ש חכמז"ל שאמר הקב"ה לפי שעתיד המן לשקול עליהם יו"ד אלפים שקלים לפיכך הקדים שקליהם לשקליו והבן. והנה חכמז"ל תיקנו ה' ימים בקריאת המגילה כמ"ש מגילה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו ובחנוכה ח' ימים והמה נגד הי"ג חיוורתא הנ"ל. לכן בחנוכה שהוא בסוד הפנים ששם ה' חיוורתא על הפנים מדת ואמת תיקון זיין דדיקנא תיקנו ח' ימים [ומיושב ג"כ קושיות הב"י הידוע] ובפורים בשערות דרישא שם ד' דחיוורתא וא' הכולל תיקנו ה' ימים והוא דבר נחמד לפע"ד בעזרת השי"ת שבתי וראיתי כי הלא האריז"ל בעצמו כתב בע"ח כי המגלה בגימ' ג' הויות שבי"ג חיוורתא ותלי"ת שכוונתי לדעתו. ואולם הגם כי לפ"ד ענין פורים הוא רק בד' חיוורתא דרישא היורדים מאחוריים מ"מ אין סתירה מדברי האריז"ל שהמגילה נגד כל הי"ג דחיוורתא כי בוודאי המה כלולין זה בזה ובפרט שביארנו שפורים ג"כ נגד החיוורתא הי"ג הכולל כולם. ולכן נרמז בפורים גם ענין התגלות החיוורתא אשר בפנים שהם בסוד אל כמ"ש בכוונת אמן וז"ס מ"ש אסתר אלי אלי למה עזבתני וז"ש הפייטן זאת בבואה הלום עין נשאה לאל: