בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא
בית מועד · כב
ונבאר ענין סוכות ביסוד כמ"ש בזוהר שם ולדברינו ביסוד ההיכלות שהוא היכל לבנת הספיר. והנה הוא מחולק לב' לבנת וספיר. יסוד ועטרת היסוד. ואפשר לומר שהם בסוד סוכות ושמ"ע כי שמ"ע ידוע בסוד המלכות וכן נגד שלמה המלך כידוע בספרים וכתיב והמלך שלמה ברוך בסוד ברכות לראש צדיק בחינות עטרת היסוד. וזה ענין ניענוע הלולב שהוא המשכת השפע משורש היסוד בדעת כמ"ש בע"ח מדרוש הר' יוסף מערבי. ולהבין הענין ביתר ביאור אביא מ"ש בזוהר בהיכל א' שם נהורא חד סליק ונחית וכו' נציץ לכל סטר עילא ותתא ולארבע סטרי עלמא וכו'. וכן לקמן שם רוחא אחרא תניינא סלקא ונחתא נהורא דלא שכיך לעלמין כנהורא דשמשא גו מיא. וכן בפרשת פקודי דהחי' של ההיכל זה שמה בזק והוא סוד והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק. והענין עיין שם ביהל אור כי ההיכל זה בסוד היסוד דכתיש כתישין והוא יוצא ונכנס תמיד בסוד אבר חי כי רצו"א בג' נוריא"ל ושו"ב בגימ' שד"י כי כשהוא נכלל בה הוא בחינות נוקבא והוא רצו"א ובחזרה ושו"ב נכלל בדכורא ושם בהיכל ההיא בחינות מים כמ"ש שם לכן החיות רצוא ושוב כנהורא דשמשא שרץ במים ותבין ביותר הענין עפ"מ שהבאתי דברי הגראז"ל במ"א ענין האור המתגלה ביסוד ושם חו"ג אור ומים לכן כנהורא דשמשא גו מיא והנה דוגמא זה הוא נענוע הלולב בהולכה והובאה והחיות רצוא ושוב כתיש כתישין כמ"ש בזוהר הקדוש שמן זית זך כתי"ת למאור ואמר כאן בזוהר נציץ לכל סטר עילא ותתא ולארבע סטרי עלמא וכן הוא נענוע הלולב לששה קצוות כידוע. וכן י"ל שלכן בחג נידונים על המים כי שם בהיכל הזה סוד המים כמ"ש הגראז"ל וכן הד' מינים באים לרצות על המים. וכן י"ל ענין שמחת בית השואבה שהי' שמחין בניסוך המים ואמרינן שם שלא היתה חצר בירושלים שלא היתה מאירה מאור בית השואבה והוא ג"כ בסוד האור ורוה"ק שהי' ממשיכין. והי' שם או"ר ומי"ם. ניסוך המים. ואור הנ"ל. כנהורא דשמש"א גו מי"א הבן הדברים ואם תתבונן מ"ש הגראז"ל בענין הלויתן שסרס את הזכר בסוד האור הנ"ל שנגנז היסוד תראה נפלאות ותבין ג"כ ענין הסוכה כמ"ש כאילו ישבתי בסוכת עורו של לויתן עיין בס"ד להגראז"ל וכתב שם כי סוכה בסוד היסוד עי"ש ותבין. והנה אמרינן שם בזוהר פקודי דהיכל זה שירותא דכל דרגין לסלקא לעילא וסופא דכל דרגין לנחתא לתתא בגין דהושע חמא מגו שירותא דא סופא דכל דרגין [היינו הקליפה קץ כל בשר] אצטריך לנטלא האי אשת זנונים והוא סוד היכלות הקליפות כמ"ש. והנה אשה לקראתו שהוא היכל הרצון דסט"א כי נופת תטופנה שפתי זרה. ואמר שם בזוהר בראשית כלהו נהורין כחיזו דנחשא והענין י"ל עפ"י המבואר מרבינו האריז"ל כי כאשר המלכות רוצית לזון הקליפות אצטבעת בגוון נחשת כי המלכות בחינות נו"ן והקליפות תח"ש ונעשה נחוש"ת. והנה היכל זה סוף הקדושה ואחיזת הקליפות שנאחזין למטה בעקב כמ"ש ואתה תשופנו עקב כמ"ש הגראז"ל כי היכל זה בחינות יסוד ומלכות שבה וכן בחינות עקביים וז"ס כל המסתכל בעקבה של אשה כאילו מסתכל וכמ"ש הגראז"ל לכן שם גוון נחוש"ת. ובזה נוכל לומר שז"ס השבעים פרים שהי' מקריבים בסוכות שהי' זה חלק הקליפות ושבעים אומות מן הקדושה כידוע. והנה כתבנו כי סוכות בחינות ספיר ושמ"ע לבנת יסוד ועטרה ואמר שם בזוהר כי נשמתין דדכורין המה ברוחא ימינא ספיר. ונשמות הנקיבות ברוחא דשמאלא לבנת וכאשר מתקשרין רוחא ברוחא נכללין הנשמות מדכר ונוקבא ומזדווגין יחד וכן הוא ג"כ בכללות נשמות ישראל שמזדווגין במלך הכבוד בשמ"ע: