אור ברסלב
בנין שמואל בית מועד › כא

בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא

בית מועד · כא

כ

והנה פורים נגד היכל ב' עצם השמים הוד ושם הכוס חיין ונגדו עשו זלע"ז בסעודות אחשורוש והשתי' כדת ואמרו חכמז"ל כדת של תורה היינו כמו בקדושה זלע"ז שם כוסי רוי' כן רצו לעשות הם וכאשר ניצולו השי"ת תקנו ג"כ לשתות עד דלא ידע וכו'. ועוד מצאתי בדברי הגראז"ל ב' ענינים מראים כי פורים בהיכל זה האחד עיין בהיכל ב' בראשית בענין ב' רוחין שבהיכל הב' שאנו עוסקין בו האחד, חיור והשני השמאלי חיור ותכלא והתכלא הנ"ל מתקשר בסומך שבהיכל הראשון והביא שם הגר"א ז"ל מזוהר תרומה קל"ט כי התכלא כאשר מהקשר בחיורא נעשה ירוק כמ"ש שם כד אתי צפרא ואתער ימינא נפיק האי נהורא ומטי עד האי תכלא ואשתנו מכמה דהוה והוא זמן ק"ש ותפלה שאז מתקשרין הנהורין וז"ש משיכיר בין תכלת לכרתי עי"ש. ועיין מ"ש בהיכל ב' פקודי בענין הב' גוונים הנ"ל תכלת ולבן כסא דין וכסא רחמים וז"ש אסתר ירקרקת היתה אלא שחוט של חסד משוך עלי' היינו הגוון חיוור הנ"ל (ולכן נעשה התכלא ירוק כנ"ל) ולכן בימי' נגזר כלי' על ישראל וניצולו בסוד כסא תכלא וכסא רחמים חיור עי"ש **([וזה ענין חור כרפס ותכלת ג' גוונים הנ"ל כמ"ש בתרגום כי חור גוון חיוור וכרפס ירוק ככרתי. וי"ל עוד כי מרומזין בזה כל הג' היכלות נה"י כי התכלא מתקשר בהיכל התחתון והחיוורא בהיכל נוגה. אחוז בחבלי בוץ וארגמן המה היכלי אהבה וזכות כמ"ש הגראז"ל בהיכלות כי בד בהיכל הזכות וארגמן בהיכל אהבה וכן גלילי כסף ועמודי שש בהיכל הרצון שכולל ששה היכלין מטות זהב וכסף בהיכל קה"ק ששם המטה כידוע מהאריז"ל כי שם השכיבנו אבינו לשלום והוא כולל ד' כחב"ד ד' רגלי הכסא והוא בהט ושש ודר וסוחרת עיין לקמן פכ"ד כי אחשורוש רצה לדמות לקדושה, וכן נרמז שם כל עולמות הקדושים ברמז ושם הזיוג בהיכל קה"ק כי המלכות מתלבשת שם תה והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים בסוד כלי מ"נ כי בכל יום מקבלת כלי חדש ומלכא טעם בתולה טעים כידוע והכלי הוא מבינה כלי זהב, ושם היין מונח בחותם תוך חותם ויין מלכות רב פי"ד המלך בסוד היד דבינה שירדה שם ונעשה כלי לקבל המ"נ כמ"ש בידך אפקיד רוחי כידוע]:)** והענין עפ"י המבואר בזוהר בראשית נ"א בענין הנהורא תכלא שבנר שהוא מתאחז בפתילה ודא אכלא תדיר ושיצי לההיא מלה דתחותי' כמ"ש כי ה"א אש אכלה הוא ושם סוד המיתה רגלי' יורדת מות. אבל ישראל מתדבקין תחותה ואינה מכלה אותם מחמת שהם מחברים הנהורא תכלא בחיורא כמ"ש ואתם הדביקים בד"א חיים כלכם היום אתה הרואה למה דוקא בימי מלכות מדי ופרס שאחיזתם מהיכל הב' נגזר כלי' על ישראל מגוון תכלא הנ"ל וניצולו מחוט של חסד מגוון חיור ולכן בעת הגאולה ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור תכלא וחיוורא. וגם ענין הגזר דין הי' בשביל שנהנו מסעודתו של אותו רשע כוס התרעלה ג' טיפין דמה"מ כמ"ש והשתי' כדת אין אונס כי כן יסד המלך מלכו של עולם שיהי' אין אונס ויהי' הבחירה ביד האדם לטוב ולמוטב. ואח"כ בעת גאולתם תיקנו לשתות יין כוסי רוי' ובזה כבין ענין למנצח על אילת השחר שדרשו חכמז"ל על אסתר למה נמשלה אסתר לאילת השחר לומר לך מה שחר סוף הלילה אף אסתר סוף הניסים. ולפי דברינו י"ל ג"כ טעם אחד מני אלף לפמ"ש בשם הגראז"ל ענין אסתר ירקרקת היתה שהיתה מגוון תכלא ולכן נגזר כלי' ונהפך לחיור וירוק בחוט של חסד המשוך עלי'. והוא דוגמת עלות השחר משיכיר בין תכלת לכרתי כי אז הרחמים גוברים בעולם ונהפך התכלת לכרתי כמ"ש בזוהר והבן. ועוד שנית ביאר שם הגראז"ל בהיכל ב' ששם לבושי הנשמות אחר שנטהרין בנהר דינור השופך בהיכל ב' כי הוד מקבל מגבורה וביאר שם ענין הלבושים שנעשו מתורה ומצות והרשעים אין להם לבוש וז"ס ותלבש אסתר מלכות שהוא הלבוש מג"ע כידוע בקדמונים וז"ס ושתי שהיתה מפשטת בנות ישראל ערומות והוא לשמתין דאזלין ערטלאין עי"ש. ותראה ג"כ שייכות מגילת אסתר להיכל הב' שאנו עוסקין בו. ואי"ה לקמן בסימן כ"ג אתן את דודי לך:

תוכן העניינים

בנין שמואל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה