בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא
בית הקרבן חלק שני · יד
ועפ"י הנ"ל לבוא לבאר מדות המנחה שהיא עשירית האיפה וכבר ביארנו בפרק הקודם בבחינות שורשה באצילות במלכות שבמלכות, שהמלכות בחינות איפה ומלכות שבמ' עשירית האיפה וכמו כן יתבאר לנו בכאן כי גם עצמות המנחות שביארנו בבחינות מלכות דבריאה ארץ החיים יהי' ג"כ מדתה עשירית האיפה בבחינות נפשה ורוחה כי בבחינות רוחא בחינות שם מ"ה שסודו מא"א הכולל ג' רישין חב"ד ג' סאין וכן בבחינות היכל קודש הקדשים שכולל ג"ר והיא פנימיות כל ההיכלות בחינות רוחא הנה בבחינה הזאת המלכות עשירית האיפה, והנה ג' סאין ע"ב לוגין ועשירית האיפה זי"ן לוגין וחומש מדבריות, ובמדה ירושלמיות נעשו ששה לוגין שהוא קב וחצי ולאשר ביארנו כי ז"א ששה קבין א"כ קב וחצי היא רביעית הת"ת והיא בבחינות הנפש. הרי בחינות הרוחא וגם בנפש בשניהם היא עשירית האיפה והטעם למה בבחינות הרוחא אני חושב מדבריות, ובבחינות הנפש אני חושב ירושלמיות שעשירית האיפה בירשלמיות היא רק קב וחצי. י"ל עם דברינו למעלה שמדה מדבריות בזעיר. וירושלמיות בנוקבא ולכן בבחינות שם מ"ה בבחינות הרוחא נמדדת בדכורא במדבריות ובבחינות הנפש שהיא בנוקבא נמדדת בירושלמיות ודו"ק [רק שבחינה הזאת עשירית האיפה שברוחא צריכין אנו לחשוב בכללות לפי ערך א"א שכולל כל עולם הבריאה בקומתו וכמ"ש האריז"ל שבערכו המלכות עשירית ודו"ק]:
וכ"ז בבחינות נפש ורוח אבל בבחינות המוחין שהיא רביעית מכל ספירה שבז"א שיש בכל ספירה שם הוי' ולאשר ביארנו כי הז"א ששה קבין תהי' המלכות בבחינה הזאת לו"ג רובע הק"ב. ולכן היין והשמן שבמנחות שביארנו בסוד מוחין מדתן בלוגין והכל מכוון מאוד. ובזה תבין ג"כ למה מדות היין והשמן במדות דקות והסולת במדה גדולה, כי כן הכלים שלה בערכה גדולים ואורה מועט כמ"ש נשים דעתן קלות וכמ"ש האריז"ל בענין הכתר שלה שכלי כתרה גדול מז"א ואור כתרה קטן ממנו הרבה. ולכן בבחינות גופה היא מחצית הז"א ובבחינות נפשה ורוחה היא עשירית ממנו ובבחינות המוחין היא עשירית מכל ספירה הפרטיות שלו [ואולם חוץ מזה יש לומר טעם אל השמן ויין בחינות מוחין במדות קטנות עפימ"ש בגלגולים פט"ו כי המוחין גדולים רק באיכות אבל בכמות קטנים כנראה בחוש בגשמי הגם כי אין אנו יודעים ברוחני מהו גדול ומהו קטן והכל לשבר את אוזן הגשמי] ויש עוד בחינה בערך הכלים שהיא חצי קומתו שהוא ששה קבין והיא שלשה קבין י"ב לוגין מדת ההין וכמו כן ביארנו למעלה באצילות בבחינות ששה סאה והיא איפה אחת ג' סאה והוא בסוד הכלים, ואולם מכל יתר הבחינות שאמרנו בכאן לא נמצא שמה כלל והטעם י"ל כי באמת אסור לתת שום מדה באצילות אבל בבחינות הכלים שיורדים לבי"ע כמ"ש האריז"ל שג' כלים דזו"נ יורדים לבי"ע, הפנימי לבריאה והאמצעי ליצירה והחיצוני לעשי' לכן נמצא מדה בבחינות הכלים וכל דברי בדרך אפשר והשי"ת יעזרינו ע"ד כ"ש שלא יאמר פינו דבר שלא כרצונו חלילה:
הרי נתבאר שהמלכות דבריאה בבחינות לוג [בבחינות הנשמה] והלוג מתחלק לששה ביצים או לד' רביעית שכל רביעית הוא ביצה ומחצה ובה נסתיים מדות הלח ובה רוב מדות שבתורה וי"ל שזה בסוד ב' רבין דקביעין תחותה בסוד מט"ט וסנד"ל יצירה ועשי'. ששה ביצים נגד וא"ו יצירה וד' רביעית בחינות עשי'. וסימן לכל המדות שביארנו הוא יו"ד ה' היינו היו"ד במלוי וה' בציורה שהיא ד"ו כידוע ותהי' היו"ד הראשונה בחינות ג' סאה איפה אחת כי היו"ד יש לה ג' קוצין רישא וגיזעא ושבילא, והוא"ו שביו"ד היא ששה קבין והדל"ת הוא ד' לוגין. ולאשר סוד שם ע"ב הוא ביו"ד לכן ביו"ד הנ"ל ע"ב לוגין כי איפה ג' סאין ובסאה ששה קבין וקב ד' לוגין הרי ע"ב והלוג מתחלק לד"ו פרצופין שבה"א:
והנה לפי דברינו הנ"ל שסוד הסאה בג"ר דבריאה ותהי' הבינה בחינות סאה יתבאר לך מדות המקוה מ"ם סאה והנה ענין המ"ם ידוע לאשר סוד המקוה ביסוד דבינה ששם ביסודה מ"ם סתומה [עיין מ"ש בח"א פ"ה דבר נחמד בזה בשם הגראז"ל] כידוע ואולם טעם מדת הסאה יתבאר עפ"י דברינו בכאן. וכן יתבאר לך למה שיעור קרקע בית סאה נו"ן אמה לאשר הסאה בבינה ושם סוד נו"ן שערי בינה. ולכן בכלאים השיעור הוא עשר אילנות לבית סאה שהוא ע"ס דז"א וכ"ז דוקא בנטיעות ילדות וגפנים בסוד ז"א אבל באילנות גדולים וזקינים בסוד ג"ר שיעורם ג' אילנות לבית סאה:
**(והנה הביהמ"ק הי' ת"ק מאות אמה על ת"ק מאות אמה. ות"ק הוא עשר בית סאה באורך. וכן ברוחב עשר, הרי הי' הביהמ"ק עשר פ' עשר שהם מאה בית סאה הי' מחזיק ההר הבית בסוד כל קומת הקדושה ע"ס שכ"א נכלל מעשר הם מאה וכן הי' גובה המקדש מאה אמה. ואולם המשכן הי' מאה על נו"ן שהם סאתים כחצר המשכן שאמרו תמיד בגמרא. שהוא תרי ממאה מן הביהמ"ק וז"ס ויקחו לי תרומ"ה תרי ממאה כמו התרומה. ולכן עשה משה המשכן ששנותיו הי' ג"כ תרי ממאה משנות העולם. שהם משיתא אלפא ק"כ שנה:)**
והנה היין והשמן נגד ב' מוחין שמן בחכמה ויין בבינה והשמן נבלל עם המנחה ונקרב על המזבח והיין יורד בשיתין למטה שביארנו מן הזוהר שהוא בחינות ירידה לעולמות בי"ע והטעם י"ל כמ"ש למעלה שאצלה הגבורות יורדים למטה והחסדים עולים בסוד הוא העולה. והנה לאשר המה מוחין כפולים הבן בחכמה וחכם בבינה לכן באו הנסכים והשמן כפולים מן העשרונים ולכן בפר בחינות חג"ת נקודת סגול ג' נקודות ג' עשרונים היו הנסכים ששה לוגין וכן השמן. ובאיל נו"ה ב' עשרונים והנסכים ד' לוגין ובכבש יסוד עשרון אחד והנסכים ג' שהם ב' לוגין עם המכריע א'. והענין כי הלא סך כל הנסכים והשמן י"ג לוגין בסוד י"ג תיקונים המוזכר בכ"מ כי הם ששה באור ישר וששה באו"ח ואחד המכריע וביאר עוד הגראז"ל שה"ח נכללים ביסוד ה"א כמ"ש ויהי שירו חמשה ואלף כי האלף ביסוד. וכן הגבורות הרי י"ב ואח"כ בעטרת היסוד נכללין כאחד עיין בבית שער מ"ש בזה ומעתה הבין בזה כי לכן ביסוד ועטרת היסוד יש ג' לוגין בחינות התכללות החסדים והתכללות הגבורות וכללותן גם יחד בעטרת היסוד וכן תבין בזה למה גם השעיר נסכיו ג' לוגין כמו הכבש לאשר השעיר נתבאר לקמן אי"ה בדברינו שהוא בעטרת היסוד והבן. ויש לומר עוד פרפרת אם נחשוב סך כל הנסכים לפר ולאיל ולכבש שהם י"ג נגד י"ג תיקונים וא"כ יהי' ששה לוגין של הפ"ר עד מדת ור"ב חס"ד בגמ' פ"ר וכן ביארנו משם חכמז"ל שהפר נגד חס"ד לאברהם. ואח"כ ד' לוגין של האיל נגד תיקון. ואמת נ"ח לאלפים נושא עון. ובזה יתבאר לנו ענין שופר של איל כי סוד התקיעות מבואר מהאריז"ל להמשיך ש"ע נהורין מפנים העליונים ממדת ואמת ראש תיקוני האיל. וכבש נגד ופשע וחטאה ונקה. וידוע מהאריז"ל שמן מדת וחטאה סוד הפה יוצאין שבע הבלים ואפשר ז"ס שבע כבשים שבכל מוסף: