בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא
בית הקרבן חלק שלישי · ח
הנה נתבאר מעט ענין הדם שהוא המתיר את הקרבן וסודו בבחינות דכורא והוא ענין הסמיכה וגם וידוי דברים ואולם כ"ז בחינות הקרבן שביארנו ששה קרבנות בש"ק דמלכות יהי' המתיר בחינה יותר עליונה בז"א. אולם המנחות שביארנו שהם במלכות שבמלכות יהי' בחינות המתיר שלהם שהיא בחינות הקטרת הקומץ בדכורא שבמלכות שהיא בחינות דכורא נגד מלכות שבמלכות לכן מפגלין את המנחות בהקטרת הקומץ שהוא בחינות מחשבה אל המנחה. וכן המנחות שאין להם מתיר שהוא הקומץ רק כולה כלול אין בהם פיגול, כי הפיגול הוא רק במחשבה והמנחה הזאת שכלה כליל היא בחינות מלכות שבמלכות ובחינות מעשה. והנה עיין מ"ש בח"ב פי"ב שיש י"ג שהם ד' מנחות שכולם כליל בימין דוגמת העולה וד' מנחות נקמצות בשמאל כמו חטאת. וד' מנחות שכולם נאכלים רק שיש להם מתיר דוגמת השלמים ולכן הם בקו האמצעי כמו שלמים [ובזה תבין למה לא נתפרש ענין הפיגול בתורה רק בשלמים כי הפיגול הוא רק במתיר כמש"ל ודו"ק] ועוד יש מנחה הי"ג לה"פ שיש לה ג"כ מתיר והוא הבזיכין. וכן בלחמי תודה ונזיר הכבשים מתירים אותם משא"כ במנחת נסכים לדידן דפסקינין כרבנן דר"מ אין הקרבן מתיר אותה הרי יש כאן טי"ת מנחות נקמצות ושיש להם מתיר שביארנו שהוא בסוד דכורא כמ"ש והיתה ללחם לאזכר"ה וכן את אזכרת"ה ממנה בחינות זכו"ר. וד' מנחות שכולם כליל ואין להם מתיר לכן אין בהם פיגול בחינות בנוקבא כמ"ש למעלה. והנה גם זה דוגמת מש"ל בקרבן שהזריקה בחי' דכורא בשמאל והקטרה מלכות בימין:
והנה אמרינן בס"ד פ"ב בענין י"ג תיקונים ארבע בלחודוי אסתמכו תשעה אשקיין לגינתא. ופירש שם הגראז"ל כי ט' תיקונים יורדים לז"א לכן יש בו ט' תקוני דדיקנא וד' הנשארים יורדים לנוקבא והוא בסוד אח"ד א"ח וד' ועוד פירש שם שהד' דנוקבא הם תיקון ג' ה' ז' י"ב שהן בלי שערות עי"ש, הנה מעתה תבין דברינו כמין חומר כי לכן יש כאן במנחות ט' שיש להם מתיר בחינות דכורא וד' נוקבים שכולם כליל. ואם כנים דברינו בזה אפשר לומר כי הג' מנחות שאינם נקמצות הוא בתיקון גה"ז ומנחת נסכים נגד תיקון י"ב בחינות הפה ובזה תבין למה מנחת נסכים משלמת אל הקרבנות כי הקרבנות ז' נגד ז' תיקוני גלגלתא שהם בחינות דכורא ופה מלכות כמ"ש הגראז"ל בס"ד. והנה הפה כולל כל הי"ג תיקונים שסביב הפה וכן הי' במנחת נסכים הנסכים לפר ולאיל ולכבש י"ג לוגין שמן כמ"ש למעלה בח"ב וכן שם בדיקנא שם סוד שירי הלוים שהי' בניסוך היין שבנסכים כמ"ש האריז"ל ע"פ מקולות מים רבים אדירים שה"ס הדיקנא שהשערות נימי הכנור. וכן שם בפה ובדיקנא בחינות חסד דעתיק וי"ל שז"ס השמן שבמנחות ושם בפנים בפה בחינות חיך וגרון יסוד ומלכות דמו"ס ששם במוחא בחינות היין כחמרא דשקיט על דורדיא גבורה דעתיק ואפשר ז"ס ניסוך היין אשר במנחות והנה הוא יורד מן החיך אל הגרון [ואפשר ז"ס מ"ש חכמז"ל הרוצה לנסך יין ע"ג המזבח ימלא גרונם של ת"ת יין] וכן מן הגרון עולה כנגדו בחינות הקול ואפשר ז"ס ניסוך של הלוים שהי' בניסוך היין. וכבר ביארנו למעלה בח"א פרק ו' כי פרשת שלח נגד היכל הרצון והיכל זה בסוד הפה כמ"ש הגראז"ל בהיכלות שעל היכל זה נאמר כחוט השני שפתותיך לכן נזכר בסדרה הזאת מצות מנחת נסכים ועיין עוד מ"ש הגראז"ל בהיכל ששי בראשית שהוא נגד הפה וסוד הנשיקין בסוד ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיי"ן בסוד וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים בבוצינא דקרדניתא ה' מוצאות הפה ה"ג מנצפ"ך שהן במילוי י"ב אותיות וכו' ואח"כ בסוד הרעותא שנכלל בבוצינא בחינות הרצון ורעותא, וז"ס לריח שמני"ך טובים שמ"ן תורק שמך וז"ס שמן ויין רעותא ובוצינא עיי"ש היטב ותבין ענין היין והשמן שבמנחת נסכים והם י"ג לוגין לפר ולאיל וכבש נגד י"ב חיות אשר שם נגד י"ב אותיות שבמלוי מנצפ"ך. ועוד י"ל שזה ענין ניסוך המים שבסוכות שהיה בעת מנחת נסכים שבבוקר בסוד החסד דעתיק שבפה ודיקנא והוא דוקא בסוכות שאז זמן המשכת החסדים למלכות ולכן היו שואבים רוה"ק בשמחת בית השואבה כי משם מפה דא"א באה הנבואה ורוה"ק כי בהבל היוצא מן הפה מתלבשין נביאי מהימנא. וכתב הרב הקדוש מקמארנא זצ"ל אף הוא ראה גלגולת אחת (בחינות גלגלתא דא"א) שצפה ע"פ המים [חסד דעתיק שבגלגלתא ומתלבשת בפה ודיקנא] על דאטפת ברוה"ק אטפיך וסוף מטיפיך יטופון לע"ל ונבאו בניכם ובנותיכם כי יתגלה בחינות רישא עלאה. ונחזור לענינינו בענין הי"ג מנחות ט' דכורין וד' נוקבין בסוד אח"ד א"ח דכורא ודל"ת נוקבא. והנה עם הנ"ל תבין למה בקרבן אין מפגלין רק בעבודת הדם ולא בהקטרה. ובמנחה מפגלין גם בהקטרת הקומץ אבל להנ"ל יובן כי הקטרת הקרבן בחינות מעשה אל עבודות הדם. משא"כ הקטרת הקומץ בחינות מחשבה לערך המנחה והוא בסוד רוחא שבמלכות בחינות בנימן שהוא בחינות דכורא אל המלכות. ובזה תבין ג"כ מ"ש בתמורה י"ד דאברים ופדרים מותר להקריבן על המזבח להקטירן אפילו אחר שקיעת החמה אבל הקומץ והלבונה אינם נקטרים רק ביום והוא לדברינו כמין חומר תלי"ת כי הקטרת הקומץ בחינות דכורא שבנוקבא שהוא בחינות יום. וידוע מע"ח בכוונת ק"ש שע"ה, כי כאשר המלכות שבמלכות יורדת לבריאה יורד בחינות דכורא שבמלכות למטה ונעשה בחינות דכורא אלי' ומזדווג עמה כמ"ש בזוהר ה' גנים אית וכו' עד וההיא גנתא אתהפיך למעינא לכן גם בחינות ההקטרה שהיא בחינות המ"נ שביסוד הנשרפין שם ע"י הרוח אש שעל המזבח הרבוץ כארי"ה בחינות רי"ו כלי ורוחא כידוע הוא נעשה בחינות זכר מתיר את המנחה וכבר ביארנו למעלה בח"ב פ"ה ענין העולה בסוד בנימן רוחא דבה היא העולה חסדים שבמלכות ודוגמת זה מנחת כהן איש החסד שכולה כליל כמו העולה וכן בפרטות בכל מנחה הקומץ הנקטר על המזבח בחינות בנימן דכורא שבנוקבא ותראה איך הדברים מכוונים. [ודע כי כ"ז בבחינות העבודה מקום הקרבנות מחשבתם עבודתן ומקום כפרתן. אבל עיקר עצמותן מבריאה בהמות בדכורא שבבריאה והלחם של המנחות במלכות דבריאה כאשר נתבאר בע"ה.] והנה בקומץ ד' עבודות שמפגלין בהם המנחה דוגמת ד' שבקרבן שחיטה בכתר וקבלה בחכמה והולכה בבינה המתפשטת עד היסוד ושם הזריקה וכן כאן בקומץ. קמיצה בכתר כי שם נקודת קמ"ץ. [ונרמזו בכאן הנקודות כי המנחות בחינות פנימות ומוחין שהם בסוד הנקודות כמ"ש למעלה בח"א פכ"ג אבל הקרבנות הגם שהם למעלה מהמנחות בדכורא אינם אלא בחינות חיצוניות שבדכורא ועמ"ש בבתי הנפש פרק י"ג שיש ב' בחינות בענין זי"ן וי"ב האחד שזי"ן בדכורא וי"ב במלכות כמ"ש בכאן שהמנחות במלכות. והב' שזי"ן אברים חיצונים וי"ב אברים פנימים.] ומשם מתחיל מצות כהונה כמ"ש וקמץ הכהן כי כתרה נגד חסד שביסוד אמא המלובש בת"ת דז"א. משא"כ בכתר דז"א שהוא למעלה מבחינות כהונה ונתינה בכלי שרת דוגמת הקבלה והולכת הקומץ דוגמת הולכת הדם והקטרת הקומץ דוגמת הזריקה כי ענינם אחד שאצלה הקטרת הקומץ כמו זריקת הדם שבדכורא והבן, ואם נחשוב ג"כ בחינות הקטרת הלבונה שהיא ג"כ מתרת המנחה וגם מליחת הקומץ שהוא מעכב [משא"כ מליחת המנחה שאינה מעכבת בדיעבד] הרי הם ששה עבודות במתיר שסודו בחינות דכורא שבה בחינות וא"ו הנשאר באצילות ומלכות שבמלכות דל"ת והם ד"ו כמ"ש האריז"ל. והנה הד' של המנחה י"ל שזה בחינות ג' מתנות שמן יציקה, ובלילה, ומתן שמן בכלי קודם לעשייתן, ובאותן שאין בהם רק ב' מתנות שמן כמו החלות ורקיקין אפשר יש לחשוב נתינת הסולת לכלי שרת. והרביעי הוא ההגשה למזבח בחינות מלכות כמ"ש תנופה במזרח והגש"ה במערב. ובפרט לפמ"ש בסוף בית עולם כי ד' קרנות המזבח נגד ד' פרצופין שלה וקרן מערבית דרומית נגד מלכות שבמלכות יבואו הדברים כמין חומר שלכן ההגשה שהוא נגד מלכות שבמלכות צריכה להיות דוקא בקרן הזה והבן. ויהי' לפי"ז ג' מתנות שמן בחינות כח"ב ומלכות רביעית להם איומה כנדגלות וה"ס ד"ו פרצופין הנדרש בכ"מ שהם ע"ס דכורא ו"ק והנוקבא עם ג"ר בחינות דל"ת וכבר בארנו למעלה בשם הגר"א ז"ל טעם לזה כי אין ג"ר שריין על הז"א רק בשביל המלכות לכן הם ככללין בה ובזה תבין ג"כ למה לא באו היין והשמן רק במנחות סוד המלכות ולא בששה קרבנות סוד הזעיר כמ"ש למעלה. והנה הג' מתנות שמן יש לחשוב גם בקומץ כמ"ש וקמץ הכהן מסולת המנחה ומשמנ"ה הרי הם טי"ת בקומץ שהוא הדכורא וד' במנחה עצמה מלכות וכ"ז בפרטיות בכל מנחה וכן בכללות י"ג מנחות טי"ת אשקיין לגיגתא. ז"א דכורא וד' בלחודוי אסתמכו כמש"ל שהם נגד טי"ת מנחות הנקמצות ויש ד' מנחות שאין בהם קומץ וכולם כליל. והנה הד' מנחות שכולם כליל ביארנו שמנחת נסכים אחד מהם והיא הרביעית וכן בד' עבודות בעצם המנחה ההגשה היא הרביעית ויהי' לפי"ז מנחת נסכים נגד הגשה לכן אפשר מטעם זה מנחת נסכים אינה צריכה הגשה כי כל עצם המנחה מרמזת לזה:
והנה לבאר ענין התנופה שהי' בחזה ושוק של שלמים ובשלמי ציבור עם שתי הלחם ובמנחת העומר ומנחת קנאות, הכה אמרו חכמז"ל תנופה במזר"ח והגשה במער"ב נראה שתנופה בחינות ת"ת מזרח והגשה נגד המלכות וכן אמרו חכמז"ל שבתנופה מוליך ומביא מעלה ומוריד, דוגמת ניענועי הלולב לששה קצוות נגד ש"ק דז"א שהת"ת כוללם ולכן כל ניענועי הלולב עד כנגד החזה ת"ת כידוע מהאריז"ל והוא כדי לעצור רוחו"ת רעות נגד בחינות רוחא ת"ת. והנה תנופה הזאת תרמוז לבחינות ז"א גם לבחינות דכורא ורוחא שבמלכות וביארנו בזה למעלה שז"ס התנופה במנחת קנאות לבדוק אם לא פגמה ברוח הזה שהוא הקשר בין איש לאשתו. וכן במנחת העומר שהוא בדיקת כללות ישראל, והנה מטעם הנ"ל הי' החזה ושוק של שלמים טעונים תנופה כי השלמים בחינות ת"ת כמש"ל לכן טעונים תנופה כמ"ש תנופה במזרח ת"ת ומטעם זה היו מניפים החזה כי החזה בחינות ת"ת כידוע ושם כל ניענועי הלולב בחזה, ומפני זה אף שהיו מניפים גם השוק מ"מ עיקר בענין הזה הוא החזה כמ"ש בתורה חז"ה התנופ"ה ושוק התרומה וגם שתי הלחם עם ב' כבשים שלמים שביארנו למעלה פ"ט שהם ביסוד דבינה בחזה דז"א טעונים תנופה הלחם עם הכבשים: