אור ברסלב
בנין שמואל בית הקרבן חלק שלישי › ז

בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא

בית הקרבן חלק שלישי · ז

ו

הנה נתבאר למעלה כי זריקת הדם הוא בחינות דכורא וגם בחינות המשכת מוחין לזיווג או"א וזו"נ דוגמת ק"ש וכן אמרינן בזוהר ותיקונים כי ק"ש בחינות ת"ת ותפלה מלכות, וכן אמרינן בתיקונים כי ציצית ותפילין או"א, וק"ש ת"ת ותפלה מלכות, ובזה יובן ג"כ למה ק"ש דאורייתא ותפלה דרבנן [ואפילו לדברי הרמב"ם ז"ל שתפלה מדאורייתא עכ"פ מדאורייתא סגי בתפלה קצרה ונוסח התפלה מדרבנן משא"כ הק"ש] וטעמו של דבר כי ק"ש בז"א סוד תורה שבכתב ותפלה במלכות סוד תשבע"פ, והנה עפי"ז יאירו עינינו למה עיקר הכפרה בזריקת הדם, אבל הקטרת אמורים הוא רק למצוה ולא לעכב כי הזריקה דוגמת ק"ש שהוא מדאורייתא. וההקטרה במלכות דוגמת התפלה מדרבנן. וגם תבין למה הי' אומרים בביהמ"ק ק"ש בין זריקת הדם להקטרה וגם ג' ברכות על המקדש, ואחר גמר התמיד היו מתפללין תפלת י"ח כי אחר גמר כל עבודה במעשה היו מיחדין בבחינות הדיבור אותה עבודה בעצמה כמו שידוע מכוונת האריז"ל בכוונת התפלה שמצות המעשיות קודמין לתפלה כמו יפנה ויטול ידיו תפילין וציצית ואח"כ בדיבור ע"ש. לכן אחר הזריקה אמרו ק"ש. ואחר ההקטרה אמרו תפלת י"ח. והנה עפ"י הדברים האלה מה מתוק שיטת היעב"ץ ז"ל שגם בתמיד של בין הערבים אמרו ק"ש בין זריקה להקטרה הגם שאין אנו אומרים ק"ש במנחה עכ"ז לא לגמרי דמי להדדי עבודה לתפלה כמ"ש כ"פ בחיבורי זה. אולם אף אם תאמר כשיטות האיטלקים שלא אמרו ק"ש כמנהגינו בתפלה מ"מ לא תיקשו דהרי לפי דברינו הזריקה דוגמת הק"ש. דבאמת בתירוצו של רבינו האריז"ל שלכן אין אנו צריכין לומר ק"ש במנחה משום דיש עדיין רושם המוחין מן הבוקר ויספיק לזיוג אב"א יתורץ גם עלינו. ואולם לקמן אי"ה אכתוב דרך אחר ושם אתן את דודי לך בביאור עוד כמה דברים שבין תמיד השחר לשל ערב עי"ש:

ובזה תבין ג"כ ביותר ביאור ענין נחמד בענין זריקת הדם שביארנו בחינות דכורא והמשכת מוחין. והרי הדם בחינות גבורות ומוחין דקטנות כמבואר בשער חג המצות כי מוחין דקטנות לבושים החיצונים דאמא בחינות עשר דמים, אחורים דאקי"ק בגמט' ד"ם וכן מבואר בהרבה מקומות. וכן בתורה כי הדם הוא הנפש וה"ס מוחין דקטנות ולדברינו הדם ירמוז לרוחא ומוחין דגדלות, אבל כאשר תתבונן עם דברינו הנ"ל שהזריקה דוגמת יחוד דק"ש, כאשר תעיין בפע"ח שער ק"ש בארוכה ענין ד' בחינות ק"ש ובכ"א צריך שיהיו לז"א בחינות מוחין דקטנות תחלה דאל"ה אינו יכול לעלות במ"נ וכפי ערך מוחין דקטנות אשר הז"א מעלה כן ערך מוחין דגדלות אשר יקבל, כי כאשר יש לו מוחין דאמא בשלימות פנימיים ומקיפים וגם פנימיים דאבא ואינו חסר לו רק מקיפי אבא דקטנות כמו בשחרית, אז מקבל מוחין דגדלות גבוהים מאוד מחיצוניות עתיק וממילא תבין הדברים מתוק מדבש כי כללות הזריקה ביארנו בחינות עליות מ"נ בסוד הזרקא דאזדריקת למעלה וכו'. וכן הז"א מעלה את בחינות נפש"ו בסוד מסירת נפ"ש על קידוש השם לאמא עילאה והוא הדם עצמו מבחינות נפש ומוחין דקטנות וע"י העלתן במ"נ מקבל מוחין דגדלות ומיחד או"א וזו"נ כמו בק"ש הבן הדברים ולקמן אי"ה נבאר איך שיש לבחינות הקטרה עילוי מצד אחד על הזריקה כמו התפלה על ק"ש, כי הק"ש אעפ"י שממשיך לזו"נ דאצילות מוחין דגדלות אבל היא עצמה עודה בעולם הבריאה משא"כ התפלה במלכות דאצילות, ועוד כי הק"ש היא רק מוחין דששה קצוות דגדלות אבל התפלה היא מוחין דג"ר דגדלות. ואולם בזה בעצמו נוכל להבין למה דוקא הזריקה מכפרת לא ההקטרה הגם כי לפי"ז שהקטרה בחינות תפלת י"ח היא גדולה מן הזריקה שהיא נגד הק"ש עפימ"ש האריז"ל בליקוטי תורה שופטים בדרוש י"ח נשים שמותר למלך כתב שם כי כאשר המוחין המה מש"ק דגדלות אז המוחין דגדלות וקטנות מעורבין רק בבוא ג"ר דגדלות אז המוחין מתפשטין עד סיום בחינות ז"א ודוחין המוחין דקטנות למטה לבריאה עי"ש בארוכה. והנה ידוע כי כל החטאים בפרט השגגות שמביאין עליהם קרבן כולם מצד מוחין דקטנות כמ"ש ונעלם ממנו ולא ידע ואשם וגם ידוע מ"ש הבעש"ט זל"ה על כל שאינו מחיוב בדבר אינו מוציא הרבים ידי חובתן דעל כרחך צריך להיות גם בצדיק איזו פגם קטן ועי"ז יכול לתקן את בנו דורו דאל"ה אין לו שום שייכות עמהם ואינו יכול לתקנם והדברים עתיקים. הנה כמו כן בכאן באדם עיקר התיקון בבוא מוחין דש"ק דגדלות שאז המוחין דגלות וקטנות מעורבין ויכולים המוחין דגדלות לתקן את הקטנות והוא לדברינו בעת הזריקה דוגמת ק"ש. משא"כ בבוא ג"ר דגדלות ונדחין הקטנות למטה אין למוחין דגדלות שום שייכות עם הקטנות לתקן אותם והבן:

תוכן העניינים

בנין שמואל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה