בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא
בית הקרבן חלק שלישי · ג
הנה לאשר ביארנו בפרק הקודם ענין פיגול נבאר אי"ה יתר האיסורים שהם ד' פיגול ונותר וטמא וחייבים עליהם מעילה משום קודש והם נגד ד' עולמות ד' אותיות השם פיגול כבר ביארנו בדכורא במחשבה ודוגמת זה הנותר במעשה. וכמו בפיגול אין חייבים כרת רק בחוץ לזמנו לא בחוץ למקומו שפסול ואין בו כרת כמו כן בנותר חוץ לזמנו חייבים כרת אבל ביצא חוץ למקומו פסול ואין בו כרת והטעם י"ל עפמ"ש למעלה בבתי הנפש פרק ז' לאשר הזמן במלכות ושם עיקר אחיזתן כמ"ש בפרק הקודם לכן חייבים עליהם כרת משא"כ בחוץ למקומו בחינת בינה אין הפגם מגיע שם כ"כ לכן אין בו כרת, וכן תעיין שם בבתי הנפש פ"ו בדברי הגראז"ל שבגלגול א' יורד לבריאה שנוי מקום וב' יורד ליצירה שנוי השם ובג' עשי' שנוי מעשים הנך רואה ג"כ כנ"ל כי המקום בבינה ולכן אין חייבין עליו כרת כי שם אין העונות פוגמין כ"כ משא"כ למטה במלכות ששם הזמן. וגם אתה רואה כי שנוי השם בז"א המתלבש ביצירה ולכן כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים כי בנוקבים אפילו בבינה יש אחיזה מעט מסוד המלכים שמלכו בארץ אדום אבל בקו האמצעי ת"ת אין שום אחיזה ולכן הי' מטתו של יעקב אע"ה שלימה לא כאברהם ויצחק, ומ"מ בחטאת ואשם שהם בשמאל פסולים שלא לשמו ג"כ וכן הפסח שהוא במלכות כמ"ש בח"ב ודוק. והכלל שפיגול ונותר דו"נ נגד דו"נ שבקדושה, והטומאה נגד הבינה שמשם הטהרה כידוע ומעילה בקודש נגד אבא כי או"א טהרה וקדושה כמ"ש וטיהרו וקדשו. קדושה באבא קודש לד' ובבינה הטהרה כמ"ש וטהרת אתם כמ"ש בזוהר קרח קע"ו **(ודע שבר"מ ותיקונים כתוב כ"פ להיפוך שקדושה בבינה עיין זוהר עקב רע"ב וז"ש הגר"א ז"ל בהיכל ששי כי טהרה בחסד וקדושה בשמאל וכן בברכת המצות שכתב האריז"ל אשר קדשנו באבא והגראז"ל כתב אשר קדשנו באמא ומקורו בשני גרסאות בתיקוני הזוהר ועמ"ש בח"א פי"ב ואין כאן עת האסיף בזה, ולפי"ז אם נאמר שטהרה בימין וקדושה בשמאל צ"ל להיפוך לענין הטומאה זלע"ז בחינות החכמה ומעולה בקודש בבינה. ואפשר לומר שז"ס הפלוגתא אם טומאה דחויה או הותרה בציבור כי הציבור בבינה ואם הטומאה ג"כ בבינה נותרת לגמרי משא"כ אם היא במקום גבוה בחכמה לכן הגם כי או"א כחדא שריין אין בכחה להתיר רק לדחות. ולכן הציץ שהוא בחכמה מוחא מתיר לגמרי)** ולכן הי' הכה"ג טובל ה' פעמים נגד הבינה ה"א עילאה ומקדש יו"ד פעמים נגד אבא יו"ד שבשם. וז"ס טומאה דחוי' בציבור כי הציבור בסוד הבינה כמ"ש בח"ב לכן נדחה הטומאה מפניהם. ולכן התרומה שביארנו בבית לחם שהוא בסוד הבריאה ובינה נאסר בה הטומאה ובקודש שהוא נגד האצילות שלכן עושה רביעי בקודש כמ"ש האריז"ל ניתוסף בה המעילה. מיהו גם במעילה יש חילוק בין קדשי מזבח ובין קדשי בדק הבית שהמה יוצאין לחולין ע"י מעילה משא"כ בקדשי מזבח כי אין מועל אחר מועל אלא בבהמה וכלי שרת בלבד והטעם י"ל כמש"ל כי עצמות הקרבנות מושרשין בש"ק דמלכות דאצילות עצמה וכן הכלי שרת כמ"ש בבית עולם כי הביהמ"ק בסוד היכלות הבריאה ושבעה כלים נגד ז"ס דמלכות דאצילות שנעשית עתיק בבריאה וכן כל הכלים המה כלים פרטים של הזי"ן כלים הנ"ל לכן אין יוצאים לחולין בסוד אני ד' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן שאינה מתחללת משא"כ בקדשי בדק הבית בחינות ההיכלות כי אמא דבי"ע מתחללת ולכן גם שירי הקרבן קדושים בסוד הבריאה שהמלכות יורדת לשם והוא שירים של עולם העליון והוא ג"כ ענין שירים של סעודת צדיקים שהשכינה שורת על שלחנם אשר לפני ד' וז"ס מ"ש באוה"ח הקדוש פרשת אחרי, ואז מותריו יהיו עטרי מלכים וכסאותם בסוד הבריאה שהוא הכסא כידוע] והנה המועל בהקדש צריך ליתן חומש בחינות ה"א עילאה שמתלבשת בבריאה ששם סוד ההקדש והתרומה. אולם בקדשי מזבח י"ל שהוא נגד ה"א מלכות דאצילות המתלבשת בבריאה. וזה ג"כ ענין התמורה שכתוב לא יבקר בין טוב ובין רע ואם המר ימיר והי' הוא ותמורתו יהי' קודש עפימ"ש בת בתיקונים ובזוהר בכ"מ ע"פ אל תמר בו אל תמירינו בו שהוא במט"ט הכולל ג' בי"ע והשכינה מסתתרת בו כי שמי בקרבו וצריך לזהר שלא לחשוב כי הוא המושל בעצמו כמו שטעה אחר רק לידע שהכל בכח השכינה וכן הוא בגמרא סנהדרין ל"ח והנה הקרבנות מרמזים לאברי השכינה דאצילות. ולכן צריך שלא להמיר אותה במט"ט כי במט"ט כל התמורות והשנוים כמ"ש הגראז"ל עיין בתי הנפש פ"ז ואם המר ימיר והי' הוא ותמורתו קודש. והכל מצד השכינה דאצילות קדשי מזבח. אבל בקדשי בדק הבית בחינות ההיכלות אין בהם תמורה והבן. ועיין, בבתי הנפש באריכות ענין ירידת הנשמה דאצילות לבי"ע בסוד התמורות בגלגול א' לבריאה ושם שנוי מקום כי אין שנוי בעצם רק במקום כי או"א כחדא שריין וכן אצילות עם הבריאה. ולכן גם בבריאה יש בחינות הקדשים בחינות קדשים קלים שיורדים לשם כמש"ל ולכן התמורה הראשונה שיורד לבריאה הוא עדיין קודש משא"כ התמורה אינה עושה תמורה כי בפעם ב' יורד ליצירה שינוי השם כמש"ל בבתי הנפש פ"ו כי שם ביצירה לא נמצא בחינות קודש רק תרומה ומעשר כמ"ש בבית לחם וזה הטעם ג"כ בולדות קדשים שאינם עושים תמורה כי גם הולדות קדשים בחינות נשמות הנולדים מאצילות לבריאה כמ"ש בבתי הנפש והבן היטב: