בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא
בית הקרבן חלק שלישי · ב
והנה אמרו חכמז"ל מקבלה ואילך מצות כהונה והענין י"ל עפימ"ש כי הקבלה תרמוז על החכמה כי משם מתחיל בחינות ימין ושמאל כי בכתר אין ימין ושמאל. והנה בחכמה בחינות ימין דא"א משם שורש הכהן כידוע. אבל השחיטה תרמוז על הכתר והכל שוין בה ישראל וכהן והענין י"ל כי השחיטה הוא בחינות העדר הבע"ח וחזרת החיות לשורשו כמ"ש רבינו הרמ"א ז"ל בתורת העולה. וכבר הבאתי למעלה בבתי הנפש כי ג"ר כח"ב ה"ס, העדר וחומר וצורה, כי בכתר בחי' העדר בפי החוקרים, ובפי המקובלים בחינות אי"ן. ובחכמה מתחיל הישות בחינות חומר קדמון. ובבינה מקבלים הצורה. והנה ענין הקרבן בחי' מסירת נפש ועליות מ"נ למעלה שצריך לבוא מקודם לבחינות אי"ן ועי"כ יכול לעלות במ"נ ושם נתהוה ברי' חדשה חומר וצורה מאו"א. וממילא תבין ענין השחיטה נגד הכתר וכשירה בכהנים וישראלים, והכל בדכורא עד ההקטרה **( א) והנה הרמב"ם ז"ל כתב כי דישון מזבח הפנימי הי' בעת השחיטה של התמיד והגם כי הוא הולך לשיטתו כרבנן דאבא שאול מ"מ גם היעב"ץ ז"ל כתב כי גם לשיטת אבא שאול הי' ביחד והגם כי הגראז"ל כתב כי השחיטה הי' קודם לדישון מ"מ עכ"פ היו סמוכין ביחד ולפמ"ש בפנים שהשחיטה בכתר ז"א הנה מזבח הפנימי בחינות בינה כמ"ש בזוהר י"ל שדישון מזבח הפנימי בחינות ת"ת דבינה שנעשה כתר דז"א ולכן הוא עבודת סילוק בבחינות כתר ועתיק שהעתיקו מבריותיו והוא בחינות העדר ואי"ן ודוק היטב:)** ועם הנ"ל תבין למה אין הזבח נפסל במחשבה רק בד' עבודות אלו שחיטה קבלה הולכה זריקה אבל לא בעבודת ההקטרה כי הד' הנ"ל בעלמא דדכורא בחינות מחשבה משא"כ ההקטרה בחינות מלכות מעשה אינו נפסל רק במעשה כמו בנותר אבל לא במחשב להותירו. וז"ס מ"ש בגמרא שאין חייבים על פיגול רק בדבר שיש לו מתירין כי המתיר ה"ס הדכורא כמו הדם שהוא מכפר ומתיר וע"י נפסל הזבח במחשבה ומ"מ אעפ"י שנפסל במחשבה ע"י המתיר שהוא בדכורא הוא רק הזבח. אבל המתיר בעצמו אינו נפסל והענין י"ל כי בדכורא אין אחיזה וכל אחיזת החיצונים הכל במלכות וכן בענין הנר"ן אין נכרתת רק הנפש בעונות, וכן בענין מחשבה ומעשה הנה מחשבה לא עביד מידי כי אין מענשין על המחשבה ומ"מ עיקר חשיבות המעשה או להיפוך הכל ע"י המחשבה, כמ"ש שנים שאכלו פסחיהן כאחד זה אכלו וכו' הרי שעיקר המעשה לפי חשיבות המחשבה כי כאשר מחשב במחשבות לא טובות חלילה מתעלמים המוחין אז ותרד פלאים ומתאחזין החיצונים וממילא תבין כי עיקר התפגלות הזבח ע"י המתיר שהוא דכורא ומחשבה והוא עצמו אינו נפסל וכמו כן הוא במעילה שאין מועלין רק בזבח ובאמורים אבל לא בדם ע"ד שכתב האריז"ל בנרות חנוכה שלכך אסור להשתמש לאורן מחמת שהאור העליון ירד למטה למלכות כאשר היא למטה במקומה אבל בנרות שבת שעלתה למעלה אין חשש ומותר להשתמש לאורן הנה כיוצא בזה בכאן המעילה במלכות מצד אור החכמה כמ"ש קדש ישראל לד' וכו' כל אוכליו יאשמו וכ"ז בזבח ובאמורים אבל הדם שהוא למעלה בז"א אין חשש והבן מאוד:
ודע כי פשט משנה זבחים פ"ב משנה ב' מוכח דאע"פ שנפסל בד' עבודות אלו הוא רק במחשב לזרוק או להקטיר או לאכול חוץ לזמנו אבל אם חשב בשחיטה לקבל או להוליך חוץ לזמנו אינו פיגול אבל הר"ן והרשב"א בפ"ב דחולין לענין השוחט לע"ז כתבו דנפסל בכך וכבר ישב על מדוכה זו הגאון רעק"א שם ועיין בתפארת ירושלים מ"ש לישב דאף הר"ן והרשב"א לא כתבו רק דנפסל אבל כרת בודאי אין בו כפשטא דמתניתין דלא גרע מחוץ למקומו שפסול ואין בו כרת יע"ש. והנה לדברינו הנ"ל יבוא כמין חומר כי לכן אינו פיגול גמור רק במחשב על עבודה שהוא במלכות שהיא אכילה והקטרה או אפילו על הזריקה כי היסוד דבוק במלכות מבועא דבירא דלא פסיק מבירא ועיין בזוהר ויקרא ע"פ מן הבקר לעולה ותבין: