בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא
בית הקרבן חלק ראשון · ג
והנה עם דברינו הנ"ל שהקרבנות בהיכל הזכות נלע"ד לפרש בזה דברי הזוה"ק פ' צו כ"ו זאת תורת העולה. ת"ח האי עולה סליקו וקשירו דכנס"י לעילא ודבוקא דילה גו עלמא דאתי וכו' עי"ש. ויתבאר עם דברינו שהקרבנות בהיכל הזכות, וכן הוא בזוהר בראשית כי בהיכל ד' של הג"ע. וכן בהיכל ד' שבמדורין שהוא בג"ע העליון [כמ"ש בקיצור היכלות להגר"א ז"ל] שהוא היכל הגבורה נגד היכל הזכות אמר כי שם קטולי מלכות שנהרגו על קידוש השם שהוא כמו קרבן כמ"ש הגראז"ל בהיכל ב' עצם השמים שהוא מקבל מהיכל הזכות כתוב שם שיש בהיכל הזה ב' פתחים להרוגי ב"ד והרוגי מלכות וכתב שם הגראז"ל שז"ס הפתחים בעזרה בצפון ודרום לחטאת ושלמים, חטאת ועולה בצפון דוגמת הרוגי ב"ד על חטא. ושלמים בדרום דוגמת הרוגי מלכות בלי חטא עי"ש. והנה ביארנו למעלה בבית עולם ענין ביהמ"ק בחינות זי"ן היכלי הבריאה והמזבח ולשכת הגזית בסוד היכל הזכות. וכן ביארנו שם באורך כי בחינות מלכות דאצילות נעשית עתיק בבריאה בכל כללות ע"ס דילה דוגמת בינה בז"א. ועיקר הארה שלה מסתיימת בטבור נקודה דעלמא דאתי נקודת הטבור עי"ש בארוכה ענין יהודה ובנימין איך עיקר המלכות בהיכל הזכות ושם אישתמודע שילטנותא דקוב"ה בארעא. והנה מכ"ז תראה איך הכל מכוון כי הבריאה עם אצילות בסוד אדם ובהמה כמ"ש למעלה, ולכן הבהמות מסוד הבריאה והמה עולין אל מלכות דאצילות ולכן נקרבין על המזבח ששם סוד המלכות והיכל הזכות. והנה האצילות היא עיקר הקודש מסוד החכמה המקננת באצילות, משא"כ הבריאה בסוד התרומה כמ"ש בבית יצחק. ולכן כל הנוגע במזבח יקדש מלכות דאצילות ששם כל הקרבנות בש"ק דמלכות כמש"ל, והם עולין מן המלכות אל הז"א בסוד קרבן לד' ועוד יותר למעלה למעלה עד רזא דא"ס כמ"ש שם בזוהר שהבאתי והנה עיין בפירש הגראז"ל בהיכל הד' בענין הזוהר כי באמצעיתא דהיכל דא הוא אחר מתקנא לקבלא רוחא דלעילא ושם נרשמין הג' אותיות יק"ו באיתדבקותא דדכורא ונוקבא כי בבטן מתדבקין גוף זו"נ וכאשר מזדווגין יחד נרשמים כאן הג' אותיות יק"ו. כי שמאלא הוא תחלת הקירוב בסוד שמאלו תחת לראשי וכו' ושם להלן פירש שאיתדבקותא דנוקבא בדכורא בסוד תפילין של יד בשמאלא ואלו הג' אותיות יק"ו הן כ"א אזכרות שבתפילין וכו'. וכן כתב שם בסוף שאין בכל היכלות התדבקות בדכורא רק כאן עי"ש. ועיין עוד בהיכלות פקודי בהיכל הזה בענין הנקודה דאמצעיתא שבהיכל הזכות בסוד נקודת הטבור בינה עלמא דאתי. ושם השלחנות של שבת עי"ש בארוכה ולדברינו י"ל שזה דוגמת המזבח כי שלחן מכפר כמו מזבח [ובזה י"ל ג"כ בענין הקרבנות של שבת שהגם שנהר דינור שובת בשבת מ"מ נעשה בשבת בבחינות פנימי יותר בסוד שלחנות של שבת שנתבאר שמה בחינות נקודה דאמצעיתא וכן נתבאר שמה בזוהר שבשבת מתכנשין כל החיילין לנקודה הנ"ל. ואפשר זה טעם למה אין חלבי שבת קריבין בחול כי בשבת הוא בחינות יותר פנימי] והנה לאשר כללות הקרבנות בהיכל הזכות והעולה הוא ראש לכל הקרבנות א"כ יהי' עיקר ההתדבקות למעלה בדכורא ע"י העולה. ובפרט לפמ"ש לקמן אי"ה בשם הקדמונים שהעולה בחינות בינה א"כ יהי' העולה בבחינות בינה נקודה דעלמא דאתי. ובזה יתפרשו דברי הזוה"ק הנ"ל ת"ח האי עולה סליקו וקשירו דכנס"י לעילא. ודבוקא דילה גו עלמא דאתי [ראה והבן מתיקות דברי הזוה"ק בענין הדביקות הנ"ל ועלמא דאתי הוא נקודת הטבור כנ"ל]. ובגין דסלקא לעילא כתיב זאת תורת רזא דכר ונוקבא וכו' כד איתער סטרא דצפון כמה דאוקימנא דכתיב שמאלו תחת לראשי [סוד היכל הזכות] כדין איהי סלקא בחביבותא [גבורה] ואיתעטרת בימינא [חסד] ואיתחברת באמצעיתא [ת"ת הרי חג"ת בסוד ג' אתוון יק"ו דדכורא שנרשמים שמה] ואיתנהר כלהו מרזא דקודש הקדשים [בסוד נקודה הנ"ל בינה עלמא דאתי] ודא מגו רזא דאדם ברעו דכהנא עי"ש והיינו כי ע"י התעלותן למלכות דאצילות נתעלין לבחי' אדם בסוד אדם ובהמה ועוד יתבאר אי"ה להלן: