בנין של שמחה· רבי אברהם שמחה מסטיסלאוו
אורח חיים · סימן טו
שאלה מה שאנו נוהגין שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין מר"ח אב עד התענית אם יש לזה סמך מן הש"ס:
תשובה בטור וב"י סי' תנ"א הביא ד' המרדכי בריש מ"ק בשם הרשב"ט [ובדפוסים שלנו הוא במס' תענית ריש ה' ת"ב] בשם הירושלמי בפ' מקום שנהגו [וכ"ה גם בירושלמי תענית פ"א ריש ה"ו] א"ר זעירא נשיא דנהיגין דלא למישתי מן דאב עליל מנהגא וכ' שיש גורסין דלא למשתי חמרא ולמיכל בשרא וכ' הטור שמחמת גירסא זו נתפשט מנהג זה שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין מר"ח עד התענית אבל ר"כ גאון לא גריס חמרא אלא עמרא ופי' מלשון בשתי או בערב ונוראות נפלאתי ע"ז דהא בירושלמי שם ושם אמר הטעם ע"ז שבו פסקה אבן שתי' מ"ט כי השתות יהרסון ומה שייך זה לאכילת בשר ושתיית יין והב"י גופי' הביא שם אח"ז בסמוך דברי הירושלמי אלו וטעמו [ואולי הי"ג לא היו גורסין דברים אלו בירושלמי] ולגירסתינו הרי מוכח מזה בבירור פירושו דהר"נ גאון. ותו דלגירסת חמרא ובשרא מ"ש דנקט נשי ואדרבה מצינו בש"ס דאפי' ביו"ט דזמן שמחה אין דרכן של נשים ביין כדאי' בפ' ערבי פסחים (ק"ט א') ת"ר חייב אדם לשמח בניו וב"ב ברגל וכו' במה משמחן ביין רי"א אנשים בראוי להם ונשים בראוי להן אנשים בראוי להם ביין ונשים במאי תני רב יוסף בבבל בבגדי צבעונין ובא"י בכלי פשתן המגוהצין וכ"כ הרמב"ם בפ"י מה' יו"ט הי"ח ונראה ודאי מד' הרמב"ם דר"י הכא לפרושי ד' ת"ק אתא דמיירי רק באנשים וכן ריב"ב בברייתא שם דאמר עכשיו שאין בהמ"ק קיים אין שמחה אלא ביין קאי ודאי אאנשים אבל לגירסת עמרא ניחא שפיר מה דנקט נשים שזה חיוב מלאכתן לבעליהן כדא' בכתובות פ' אע"פ (נ"ט ב') שאפי' הכניסה לו מאה שפחות כופה לעשות בצמר והלכה בזה כר"א כמש"ש (ס"א ב') אלא נראה שרש המנהג ממה שאמר במתני' משנכנס אב ממעטין בשמחה ואשכחן בקרא ויין ישמח וגו' ובזמן שבהמ"ק הי' קיים אין שמחה אלא בבשר וגם עכשיו עכ"פ קצת שמחה איתא גם בבשר ובסעודה המפסקת אסרה מתני' בשר ויין לכן הוסיפו על עצמם להחמיר בזה מר"ח אב שממעטין מאז בשמחה וכבר קבלו אבותינו כך בכל מדינות אלו ופורץ גדר וגו' ובביאורי הגר"א ז"ל ס"ק ל"ט כתב שעיקר הטעם הוא ממ"ש בספ"ג דב"ב תניא אר"י בן אלישע מיום שחרב וכו' ע"ש: