אור ברסלב
בנין של שמחה אורח חיים › סימן ה

בנין של שמחה· רבי אברהם שמחה מסטיסלאוו

אורח חיים · סימן ה

סימן ד

נשאלתי מאלופי מנויי החברא משניות דפ"ק וז"ל בהתאספנו יחד הפקחנו עינינו נדון התקנה ל"א שבפנקס חבורתנו הלז הנעשה בהסכמת הרב המאוה"ג החסיד מ' יעקב ז"ל מ"ץ דקהלתנו. שמחוייבים כל אנשי חבורתנו להתפלל בבית הנעדר רח"ל מאנשי חבורתנו ד' שבועות והנה כמה אנשים מתרעמים. שמבטלים עי"ז קריאת התורה בב' וה' ואין ביד החברה ס"ת מוחזקת לקבוע לה מקום עם אה"ק כפסק הרמ"א בא"ח ס"ס קל"ה סי"ד ובמג"א בשם מהר"ם פאדווה ז"ל לזאת עלה בדעתנו לכתוב ס"ת חדשה ע"ש החברה ולעשות לה ארון הקודש מיוחד ואם ח"ו יעדר א' רח"ל ויהי' נצרך לתקנה הנ"ל יקבעו הס"ת עם האה"ק על משך ארבעה שבועות כתקנת הפנקס דחבורתנו. ע"כ באנו לשאול את פי מעכ"ת להראות לנו בדין זה פנים מאירות ומסבירות להלכה ולמעשה:

תשובה הנה מלבד מה שהביא המג"א בשם מהר"ם פאדווה בת' לענין שריותא ע"י קביעות ארון או תיבה להס"ת. הנה הט"ז שם נראה כמגמגם קצת ע"ז אמנם עוד יש מקום אתי לדון בהלכה בזה בס"ד דהנה בירושלמי פ"ז דיומא ה"א ופ"ז דסוטה ה"ו אמרו וז"ל בכל אתר את אמר הולכין אחר תורה והכא את אמר מוליכין תורה אצלו [ור"ל והאיך אמר במתני' שם ושם חזן הכנסת נוטל ס"ת ונותנו לראש הכנסת וראש הכנסת וכו' והסגן נותנו לכה"ג ולמה לא ילך הכה"ג למקום שהס"ת שם] אלא ע"י שהן ב"א גדולים התורה מתעלה בהן והא תמן מובילין אוריי' לגבי ריש גלותא אר"י בר בון תמן ע"י שזרעו של דוד משוקע שם אינון עבדין לו [צ"ל לון לפענ"ד] כמנהג אבהתהון עכ"ל הירושלמי וכנראה פשטי' דהירושלמי דר"ל דמשום שהם גדולים בתורה התורה מתעלה בהן ולהכי פריך מדמובילין לר"ג אע"ג דלפעמים שלא הי' גדול בתורה רק היה לו שבט מושל מהמלך וכן פי' גם הק"ע שם ביומא [ופי' הפ"מ בסוטה שם מופרך מאליו] ושני ר"י ב"ב דמשום שהם מזרעו של דוד וראשי גליות הראשונים היו גדולים בתורה עושים כמנהג אבותיהם גם אם לפעמים אינו גדול בתורה כך נראה פירושו לכאורה אמנם בעניותי קשיא לי טובא על פי' זה חדא דמהיכא פסיקא ליה דחזן הכנסת וראש הכנסת והסגן היו גדולים בתורה ולא עוד אלא דע"כ לומר דפשיטא ליה שהם היו גדולים בתורה תמיד מדפריך הש"ס מהר"ג. אע"ג שגם הראשי גליות לפעמים היו גדולים בתורה כדמוכח בתלמודין בכמה דוכתי וע"כ דהקושיא היא משום דלפעמים לא היה הר"ג גדול בתורה וא"כ כ"ש דקשיא טובא דמהיכא פשיטא ליה דחזן הכנסת וראש הכנסת היו גדולים בתורה תמיד. ותו דאדרבה אשכחן בברייתא פסחים ס"פ אלו עוברין לעולם כו' וישא בת ת"ח לא מצא כו' ישא בת גדולי הדור [פירוש רש"י אנשי מעשה וצדיקים] לא מצא כו' ישא בת ראשי כנסיות הרי דרשי כנסיות אינם לא ת"ח ולא אנשי מעשה וכן בגיטין פ' הנזקין (ס' ע"א) אמרו שאחר כהן ולוי קוראין ת"ח הממונים פרנסים על הצבור ואחריהן ת"ח הראוין למנותן כו' ואחריהן בני ת"ח שאבותיהן ממונים כו' ואחריהן ראשי כנסיות. הרי ג"כ דראשי כנסיות הן הרבה למטה ממדרגת ת"ח. וא"כ כ"ש שחזן הכנסת לא הי' גדול בתורה שראש הכנסת גדול מחזן הכנסת כי היותר קרוב להכה"ג הי' יותר גדול משלפניו וכדמוכח גם במאי דפריך שם ושם ש"מ חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב וערש"י שם וליכא למימר דהא דקאמר ע"י שהן גדולים לא קאי אחזן הכנסת וראש הכנסת וסגן אלא אכה"ג לחוד וכהנים גדולים דעלמא קאמר דהא בכל דור ליכא אלא כה"ג א' ולא דמי לשאר דוכתי כלהו דהש"ס דא' דאדעלמא קאי ותו דגם אי נימא דאכה"ג לחוד קאי ג"כ קשה טובא מהיכי פשיטא ליה שכה"ג היה תמיד גדול בתורה אדרבה אשכחן ביומא ט' א' דיותר משלש מאות כה"ג שמשו בבית שני צא מהם ד' דחשיב התם כולם לא הוציאו שנתם ושם י"ח ע"א במשנה וא"ל אישי כה"ג. שמא לא למדת ואמרי' שם בגמ' דהיינו במקדש שני. ותו דאמאי פריך מר"ג ולא פריך אכה"ג גופי' שאמר במשנה מן כל דין עלה בענ"ד לפרש ד' הירושלמי הנ"ל דמ"ש אלא ע"י שהן ב"א גדולים לאו גדולים בתורה קאמר אלא בשררות וממשלה קאמר ומ"ש והא תמן מובילין אורייתא לגבי ר"ג בניחותא קאמר ולסייע קאתי וכדאשכחן כה"ג בדוכתי טובא בבבלי וירושלמי. ור"י ב"ב לדחויי קאתי דמהא לא תסתייע דא"ל דמשום דזרעו של דוד משוקע שם אינון עבדין הכי [ולפי"ז ניחא טפי לגרוס ולא כמנהג אבהתהון וע' במרדכי ספ"ק דר"ה] ומעתה לדינא ודאי דלא שבקי' פשטותי' דסתמא דהירוש' משום ספיקא דריב"ב ודרך דיחוי בעלמא ועוד דע"כ דלא ליפלוגי אעיקר דינא קאתי ריב"ב דמעיקר דינא הא ע"כ מוכח ממתני' גופי' לפמ"ש:

ומעתה לפי מה שזכינו לדין לפי פירושנו בס"ד דגם לאדם חשוב בעלמא אפי' אינו גדול בתורה שרי אית אתר ברווחא לדון דגם לבית האבל שרי דהא אמרי' להדיא בשלהי מ"ק ובכתובות ס"ט ב' דאבל מיסב בראש ומפיק לה מקרא דאיוב ואשב בראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם השוו קרא למלך וא"כ ברור ופשוט לדעתי דודאי לא גרע חשיבותא דאבל בשבעת ימי אבלו משאר אדם חשוב דשרי להביא ס"ת אצלו ועדיפא מינה אמינא דאפי' אם נפרש הירושלמי כפי' הראשון הנ"ל דדוקא לאדם גדול בתורה שריא לפענ"ד מוכח התם דחשיבותי' דאבל עדיף בשעתי' גם מת"ח וקודם לו דאמר התם מר זוטרא מפיק לה מהכא וסר מרזח סרוחים וכו' נעשה שר לסרוחים וע' רש"י בכתובות שם בהא סלקינן ונחתינן בס"ד דלבית האבל שרי לגמרי להוליך הס"ת וכ"ש במייחד לה מקום בארון או תיבה נצרף לזה גם דעת הגאון מהר"ם פאדווה שהביא המג"א שכ' מסברת עצמו דשרי בכל גווני וצור ישראל יצילנו משגיאות ואל יצל מפי דבר אמת עד מאד לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא ד' הכותב וחותם לכבוד תורת ה' תמימה יום ה' ער"ח מרחשוון שנת תקצ"ו לפ"ק פה ק"ק מסטיסלאוו יצ"ו:

תוכן העניינים

בנין של שמחה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה