בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי
יורה דעה · סימן עב
צ"ע בדברי רש"י זבחים י"ב לענין דחוי.
זבחים די"ב ע"ב בגמרא בעי רבי ירמיה אכל חלב והפריש קרבן והורו בית דין שחלב מותר וחזרו בהן מהו, מי הוי דחוי או לא, ופי' רש"י הורו ב"ד שחלב מותר נחה הוא, דאלו עבר השתא לאו בר קרבן הוא, דאמרינן בהוראת יחיד שעשה בהוראת ב"ד פטור ע"כ.
וקשה לי דאמאי פשיטא ליה לרש"י דאם עבר השתא פטור מקרבן, משום שהורו ב"ד שחלב מותר ועשה על פי הוראתן, הא ע"כ מה שאכל החלב היה בשוגג, דסבר היה שהוא שומן דאל"כ אמאי אכל דהא אכתי לא הוה ידע שיורו ב"ד שחלב מותר, דהא אכל קודם הוראתן ובמזיד ליכא קרבן, וע"כ שאכל בחזקת שומן ונמצא חלב, וכיון שכן תקשה הא קי"ל בהוריות ד"ב כרבי יוחנן דאף דקי"ל דיחיד שעשה בהוראת ב"ד פטור, מ"מ אם נתחלף לו חלב בשומן ואכלו שהוא חייב, משום שלא ע"פ הוראתן אכל, כמבואר שם וא"כ קשה איך תפס רש"י ז"ל לסברא פשוטה דאם אכל החלב השתא היה פטור, זה שפיר אם היה אוכל חלב ע"פ הוראתן, אבל הכא אם היה אוכל חלב השתא באותו שגגה עצמו, כמו שאכל מקודם ההוראה היינו שהיה סבור שהוא שומן ואכלו, א"כ היה חייב דהא נתחלף לו חלב בשומן ואכלו קי"ל דחייב והכא ג"כ הא נתחלף לו חלב בשומן, ואמאי מקרי שנדחה מקרבן לשיטת רש"י וצריך עיון.