אור ברסלב
בני ציון יורה דעה › סימן עא

בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי

יורה דעה · סימן עא

סימן ע

תירוץ לקושית הגרע"א בשו"ת סי' כ"ז על הש"ך ביו"ד סי' ק"ב ועל הרשב"א בדין דבר שיל"מ:

בשו"ת הגאון רע"א סי' כ"ז הביא דברי הש"ך בסי' ק"ב שכתב דבכלי איסור שנתערב דיש להשהות הכלים עד אחר מעל"ע דאז יהיה מותר מן התורה, והקשה ע"ז הגאון הנ"ל הא קי"ל בסי' ק"ג דנטל"פ בעי ג"כ רוב, אלא דמבשל בכלי שאינו ב"י סמכינן דאיכא רוב נגד פליטה, וא"כ ההיתר דאינו ב"י יהיה ג"כ משום ביטול, וא"כ למה לא יהיה מותר מיד מטעם ביטול, דהא לא ירויח כלום במה שימתין עד אחר מעל"ע דסוף כל סוף מוכרחין אנו לדין ביטול. ותמה בזה גם על הרשב"א דנקט הטעם משום שצריך להוציא הוצאות להגעילו, לכן לא הוי יש לו מתירין, הא בלא"ה גם אם יגעיל הא יחזור ויבלע המים עם הבליעה בכלי, ומה"ט צריך שיהי' במים ס' נגד בכלי וא"כ אף בהגעלה צריכין לדין ביטול הבליעה במים, ולא מקרי ישל"מ כיון דסוף סוף ההיתר רק מכח ביטול, ואין זה ישל"מ ולומר דימתין עד אחר מעל"ע ויגעיל הא לרשב"א לשיטתיה גם בפגם ההיתר מטעם ביטול והניח בצ"ע, וכן הקשה גם בחידושים על השו"ע יעו"ש:

ולענ"ד נראה לתרץ כ"ז דהא זה פשוט דאם אנו יכולים לעשות מאיסור חמור איסור קל, אף דאח"כ ג"כ אנו מוכרחין לבוא מדין ביטול מ"מ כיון דאנו יכולין להקל האיסור מקרי שיש לו מתירין, ואסור לאכול כך באיסור חמור דמקרי עד שתאכלנו באיסור תאכלנו בהיתר, דכל מה שאנו יכולים למעט באיסור טפי עדיף, ועפי"ז נוכל לומר דזה הוא ג"כ כונת הרשב"א שרצה לומר דמחמת הגעלה הוי יש ל"מ, והש"ך שכתב דמחמת שיכול להמתין מעל"ע הוי ישל"מ, דהא חזינן אף דקי"ל אין מבטלין איסור לכתחילה וקי"ל דנטל"פ בעי רוב, ובכלי שאינו ב"י סמכינן דאיכא רוב נגד הפליטה, ואפי"ה אי לאו משום גזירה דאינו ב"י אטו ב"י היה מותר לבשל בו לכתחילה, ואף דהוא מבטל איסור לכתחילה מ"מ מותר יהיה מאיזה סיבה שיהיה, אבל עכ"פ מותר לבשל בו לכתחילה ולבטל הפליטה ברוב, וזה פשוט דאפילו אם נימא דכלי שנתערב בטיל ברוב ואין צריך להמתין מעל"ע מ"מ לכתחילה אסור לערב כלי איסור באחרים ולבטלה כדי שיהיה מותר אח"כ, ובכלי שאינו ב"י מותר לבטל הפליטה לכתחילה ורק משום גזירה אטו ב"י אסור, נמצא דפליטת הכלי דב"י ע"י תערובות חמור יותר מפליטת הכלי דאב"י, דהא לערב כלי ב"י אסור לכתחילה ולבשל בכלי שאב"י מותר לכתחילה, וא"כ שפיר כתב הש"ך דזה הוי דשיל"מ דהא יוכל להמתין עד אחר מעל"ע ולהקל האיסור, דנוכל לומר עד שתאכלנו באיסור היינו ע"י תערובות הכלי שאסור לכתחילה לערב תאכלנו בהיתר אחר מל"ע דמותר לבשל בו לכתחילה, ואף דמוכרחים אנו לבוא ג"כ מטעם ביטול אבל עכ"פ מותר לבטל לכתחילה ולכן הוי ישל"מ ושפיר כתב הש"ך דצריך להמתין עד אחר מעל"ע, ומיושב נמי דברי הרשב"א הנ"ל שכתב דמחמת הגעלה לא הוי דשיל"מ משום דצריך להוציא הוצאות, אבל בלא"ה מקרי דשיל"מ משום שיכול להגעיל אף דגם בהגעלה צריכין לבוא לדין ביטול, מ"מ הא חזינן דמותר להגעיל כלים לכתחילה ולבשל בהם ואין אנו חוששין כלל מה שמבטל הבלוע משום דאין מבטלין איסור לכתחילה אבל כלי איסור אסור לבטל בכלים של היתר לכתחילה, א"כ שפיר הוי מחמת זה דבשיל"מ דהא יכול להגעיל כל הכלים דזה מותר לכתחילה, ועד שתאכלנו באיסור ע"י ביטול הכלים דזה אסור לו לכתחילה, יותר טוב להגעיל כדי שיהי' מותר לכתחילה ואין אנו חוששין כלל לפליטה, ולכן הוי דשיל"מ מחמת הגעלה, ושפיר כתב הרשב"א דטעם דלא הוי דשיל"מ משום הוצאות אבל בלא"ה צריך להגעילם וז"פ ועיין במג"א סי' שי"ח ס"ק ב' ובחידושי רע"ק שם ויש לחלק:

תוכן העניינים

בני ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה