אור ברסלב
בני ציון חושן המשפט › סימן רו

בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי

חושן המשפט · סימן רו

סימן רה

תירוץ על ב' קושיות השעה"מ הל' יו"ט:

במ"א סי' שכ"ג ס"ק י"ד הביא דברי התה"ד שכתב אסור לבטל איסור בשבת או ביו"ט, דאין לך תיקון גדול מזה כמ"ש ביו"ד סי' צ"ט, והיכא דמקלי קלי איסורא שרי, כמ"ש סי' תק"ז ס"ב איתא התם בעצים שנשרו מן הדקל לתוך התנור ביו"ט מרבה עליהן עצים מוכנים ומבטלן, ולכן מותר לבטלן משום דמקלי קלי איסורא, ובס' שער המלך הל' יו"ט פ"ב ה"ו הקשה דמאי קשה להתה"ד אמאי מותר להרבות עצים מוכנים ביו"ט, ולא אסרינן משום דהוה מתקן ביו"ט הא קי"ל גבי טבילת כלים דאסור משום מתקן ואפי"ה אם נטמא ביו"ט מותר לטבול ביו"ט משום דהוי מכשירין שאי אפשר לעשותן מעריו"ט, וא"כ ה"נ כיון שנפלו לתוך התנור ביו"ט א"כ הוי מכשירין שא"א לעשותן מעריו"ט ומותר לעשותן ביו"ט, וא"כ ל"ק כלל קושית התה"ד מעצים שנשרו מן הדקל לתוך התנור ביו"ט דהתם שפיר מותר לבטל ביו"ט, ולמה להתה"ד לומר הטעם משום דמקלי קלי איסורא ומזה הוכיח השעה"מ דס"ל להתה"ד דהא דאסור לבטל ביו"ט הא אפילו אם נתערב ביו"ט מ"מ אסור לבטל, וא"כ תקשה עליו מדברי התוס' פסחים ד' מ"ו אמאי מותר לבטל חלת חו"ל ברוב ביו"ט יעו"ש:

ולענ"ד נראה דדברי התה"ד נכונים דהוא מודה ג"כ דאם נתערב ביו"ט מותר לבטל ביו"ט משום דהוה מכשירין שא"א לעשותן מעריו"ט ומותר לעשותן ביו"ט ולא איכפת לן מה דהביטול הוא מתקן, ומה דקשה ליה להת"ד מעצים שנשרו מן הדקל לתוך התנור אמאי מותר לבטלן, שפיר מקשה דאי אפשר לתרץ דכיון שנפל ביו"ט הוה מכשירין שא"א לעשותן מיו"ט, דלא דמי כלל דמכשירין שא"א לעשותן מעריו"ט מקרי, כגון כלי שנטמא ביו"ט דמה היה לו לעשות מקודם יו"ט הלא הי' לו כלי טהורה ולא היה יודע מקודם שיטמא ואפי' אם היה לו הרבה כלים ג"כ היה יכול להיות שיטמא כולם וא"כ מקרי מכשירין שא"א לעשות מעריו"ט, וכן שפוד שנרצף מקרי ג"כ מכשירין שא"א לעשות מריו"ט דהא בעריו"ט היה לו שפוד שלם ומה היה לו לעשות וכן אפילו נרצף מעיו"ט אם לא הי' לו שהות או ששכח מלתקן מקרי ג"כ שא"א לעשות מעריו"ט וכן כל המכשירין שא"א לעשות מעריו"ט מקרי כגון שלא היה לו שום תחבולה שלא יצטרך למלאכה זו ביו"ט אבל הכא גבי עצים שנשרו לתוך התנור ביו"ט איך נוכל לומר ע"ז דהוה מכשירין שא"א לעשותן מעריו"ט הא אם רצה היה מכין מן הדקל הזה בעריו"ט והיה מוכן להסיקן ביו"ט אלא שלא רצה להפסיד הדקל ורק אחר שנפל לתוך התנור ונפסד הדקל רוצה להסיק בהם א"כ לא מקרי זה א"א דהא אפשר ואפשר הוא להכין מעריו"ט ולא יצטרך לתקן ביו"ט ומה שקודם יו"ט היה הפסד אם תלשן מן הדקל זה לא איכפת לן כלל לומר דמשום זה מקרי מכשירין שא"א לעשותן מעריו"ט, וא"כ שפיר מקשה התה"ד אמאי מותר להרבות עצים מוכנים ולבטלן הא מתקן איסור ביו"ט ומוכרח לתרץ משום דמקלי קלי אסורא:

ובזה ניחא לי ג"כ לישב קושיתו בסימן הקודם על רש"י בביצה כ"ו שכתב דהא דאין רואין מומין ביו"ט הטעם משום דהוי מתקן שמתירו לאכול והקשה השעה"מ הנ"ל דא"כ אמאי אסר ר"ש אם נולד לו מום ביו"ט הא הוי מכשירין שא"א לעשות מעריו"ט והכא לא הי' יכול לראות המום מעריו"ט, ואמאי אסור לראות ביו"ט, כמו כל דבר שא"א לעשות מעריו"ט שמותר לעשות ביו"ט ועפ"ז ניחא דעד כאן לא שרינן מלאכה שא"א לעשותו מעריו"ט אלא דוקא כגון שנתקלקל ביו"ט מה שהכין מעריו"ט, אלא כגון שלא היה לו שהות להכין מעריו"ט או אונס אחר. אבל הכא דהבהמה לא היה ראוי מאתמול כלל והי' לו להכין ממקום אחר כל מה שיצטרך ביו"ט שלא יצטרך לעבור על שום איסור ביו"ט, ואם לא הכין כלל מעריו"ט איך נוכל להתיר לו לראות ביו"ט מחמת שנולד לו מום דהא הקלקול כבר היה מאתמול והיה לו לתקן להכין בהמה אחרת ולא תיקן ולכן אסור לראות מום ביו"ט:

ולפ"ז מש"כ הש"א דאם קנה כלים חדשים ביום טוב דמותר לטובלם ביו"ט דהוה מלאכה שאי אפשר לעשותם מעריו"ט היינו דוקא בגוני דלא מצא לקנות כלים כאלו מערב יו"ט או שהי' לו אונס שלא קנה, אם הי' יכול לקנות במקום אחר ופשע ולא קנה, אף שנזדמן לו לקנות ביו"ט מ"מ אסור לו לטובלם, משום דהוה מכשירין שאפשר לעשותן מעריו"ט ואסור לעשותן ביו"ט וז"פ:

תוכן העניינים

בני ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה