אור ברסלב
בני ציון חושן המשפט › סימן רג

בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי

חושן המשפט · סימן רג

סימן רב

תירוץ לקושית המקנה בקדושין ד' ל"ח בענין א"א חע"א

בספר המקנה הקשה על הירושלמי פ"ב דחלה לפי פירש הרא"ש שם דכשבאו לארץ כל התבואות נאסרו משום חדש א"כ האיך יצאו ידי מצה דהא איתקש מצה לחמץ כל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה, יצא זה שאין איסורו משום בל תאכל חמץ אלא משום בל תאכל חדש, כדדרשינן גבי טבל פסחים ד' ל"ו ע"ב אלא דגבי טבל איכא כולל והכא ליכא כולל דהא כל התבואות נאסרו משום חדש לפי פי' הרא"ש הנ"ל יעו"ש הקושיא היטב, וכן הקשה בספר ישועת יעקב או"ח סי' תפ"ט:

ולענ"ד נראה לתרץ לפי מה שמבואר בכריתות ד' ה' דבחדש איכא ג' לאוין, ואם אכל לחם וקלי וכרמל לוקה ג' מלקיות, וכן פסק הרמב"ם ובס' מנחת חינוך סי' ש"ג כתב וז"ל ונ"ל כיון דאיכא לאו בפ"ע בלחם, א"כ לוקין על כזית לחם ואין משגיחין כמה קמח בפת כגון אם הלישה עבה ואין בה כזית פת ויש בה קמח יותר מכזית, מ"מ אין לוקין כיון דאין בלחם כזית וכן להיפך אם הלישה רכה ויש כזית פת ואין כזית קמח רק עם המים יש כזית, מ"מ חייבים מלקות כיון דיש בפת כזית והתורה אסרה לחם כמו גבי מצה דיוצא בכזית מצה ואין משגיחין בקמח, אלא גבי חלה דהשיעור הוא דוקא קמח אבל בצק שלא נאפה דאינו חייב משום ולחם לא תאכלו רק כיון דאוכל הקמח של חדש, בודאי צריך כזית קמח ואם ליכא כזית קמח אע"ג דבצק עם המים יש כזית מ"מ אינו חייב כיון דלאו בכלל הלאו דלחם רק מחמת וקלי וכרמל דהיינו תבואה צריך כזית בתבואה ואין המים שבלישה מצטרף, ומצינו למידן מדבריו דגבי מצה לא בעינן שיהיה כזית קמח רק שיהי' כזית לחם ואפילו אין בקמח כזית אלא דגבי חדש איכא נפקותא דמשום הלאו דלחם חייב על כזית פת ולא בעינן שיהי' כזית בקמח אבל משום הלאו דקלי וכרמל אינו חייב עד שיהא כזית בקמח, ולפי זה גבי חמץ פשוט נמי דחייב על כזית פת ולא בעינן שיהא כזית קמח כמו מצה דלא בעינן שיהא כזית קמח דהא איסור חמץ אינו חל על הקמח רק משנעשה פת, וא"כ חייב על כזית פת ולא איכפת לן בקמח כלל כמו מצה ולחם דחדש וז"פ מאוד:

ולפי"ז מיושב שפיר קושית המקנה הנ"ל שהקשה על הירושלמי הנ"ל דאיך יצאו ידי חובת מצה כיון דכל התבואות נאסרו משום חדש ואינו חל איסור חמץ על הך תבואה של חדש ואין יוצאין בזה משום מצה, ולפי"ז שפיר חל איסור חמץ לפי מה שכתבו התוס' בחולין ד' ק"ב ע"ב דאיסור חל על חצי שיעור וכמו שכתבו התוס' כה"ג בשבועות ד' כ"ג דשבועה חל על חצי שיעור כמו"כ כל האיסורים חלים על חצי שיעור וא"כ גבי כזית מצה של חדש הוא בודאי שיעור מצומצם כזית לא יותר אף משהו וא"כ בודאי ליכא בקמח כזית ורק איכא כזית לחם דמצטרף ג"כ המים ובלא המים ליכא כזית, וא"כ הך כזית מצה אם היה עושה אותו חמץ היה חל איסור חמץ ואיסור לחם דחדש בב"א דהא הלאו דקלי וכרמל הוא כאן רק חצי שיעור דהא אין כאן כזית קמח ולגבי איסור חמץ הוי שפיר כזית ואם כן שפיר חל איסור חמץ על חצי שיעור דחדש משום קלי וכרמל והלאו דחדש משום לחם דנעשה זאת בשעה שנעשה עיסה חל בב"א עם איסור חמץ וא"כ שפיר חל איסור חמץ על כזית מצה של חדש, וא"כ מיושב שפיר קושית המקנה הנ"ל דלכן יצאו בה ידי חובת מצה, דבאמת אם היה עושה אותו חמץ היה חל ג"כ איסור חמץ וז"פ:

אלא דלפי"ז תיקשי בפסחים שם דקאמר הגמ' דאין יוצאין במצה של טבל משום דאיסור חמץ אינו חל על טבל, ולפי מ"ש אמאי אינו חל חמץ על טבל דהא זה בודאי פשוט דטבל אינו רק על התבואה ובכזית מצומצם של פת אין שם כזית טבל דהא ליכא כזית קמח רק בצירוף עם המים, ולגבי טבל אינו מצטרף והוי טבל חצי שיעור ולגבי חמץ הוי שיעור שלם דלאיסור חמץ חשבינן כמות שהיא עם המים הכל ביחד כזית, וכיון דאיסורין חלים על חצי שיעור א"כ אמאי אינו חל על כזית מצומצם של מצה איסור חמץ על טבל דהא הטבל הוא רק חצי שיעור ושפיר חל עליו איסור חמץ ואמאי קאמר הגמ' דאינו יוצא במצה של טבל:

אמנם ג"ז ניחא לפי מה שכתב הח"ס ח' או"ח סי' קל"ו בשם ההפלאה דהגמ' בפסחים הנ"ל אזלא דוקא לר"ש דס"ל כ"ש למכות דאל"כ אינו יוצא משום דהו"ל מצוה הבאה בעבירה יעו"ש, ולר"ש אין שום נ"מ בין שיעור שלם לחצי שיעור ואין איסור חל כלל על איסור אף על חצי שיעור, דהא לוקין על חצי שיעור וכיון שכן אין חמץ חל על איסור טבל אף דהוה חצי שיעור, אבל לדידן דלא ס"ל כ"ש למכות וא"כ איסור חל על חצי שיעור ושפיר חל איסור חמץ על חדש וא"ש קושית המקנה הנ"ל:

אמנם כ"ז אם נימא כדעת האחרונים וכשיטת התוס' בחולין הנ"ל דאיסור חל על חצי שיעור וכמו שכתבו התוס' דשבועה חל על חצי שיעור אבל לדעת כמה ראשונים דס"ל דאיסור אינו חל על איסור אף על חצי שיעור, ומתוס' שבועות אין ראיה דשבועה הוא איסור גברא ואינו צריך לחול על החפץ רק על הגברא ולכן שפיר חל עליו כיון דהוא רק חצי שיעור אבל איסור חפצא כגון חמץ על טבל דבעינן שיחול האיסור על החפץ נוכל לומר בפשיטות דגם על חצי שיעור אינו חל דהא א"א לחול על החפץ דלגבי החפץ אין שום נ"מ בין שיעור שלם לחצי שיעור וז"פ, וא"כ הדרא קושית המקנה לדוכתא דהא א"א לחול איסור חמץ על חדש ואמאי יוצאין בה ידי מצה:

ונראה לענ"ד לומר לפי מה שמבואר בנדרים דאם אמר שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ואמר שבועה שלא אוכל תאנים וענבים דאמרינן מיגו דחל על ענבים חל נמי על תאנים בכולל, ואף דענבים לבד אינו איסור רק בצירוף דתאנים, מ"מ אמרינן כולל כהאי גונא, א"כ נוכל לומר לפי מה שכתבתי לעיל דבכזית חמץ ליכא כזית חדש או טבל רק חסר משהו, א"כ י"ל דגם הכא איכא כולל כמו גבי תאינים וענבים, דננקוט למשל דבכזית חמץ איכא רק תשעה חלקים קמח דחל עליו איסור חדש, וחלק עשירית הניתוסף ע"י המים ולישה ואפיה אינו חל ע"ז איסור חדש וטבל, אבל איסור חמץ חל שפיר על חלק עשירית ג"כ דהא הכל מצורף לכזית, וא"כ אמרינן כולל מיגו דחל איסור חמץ על החלק עשירית דשם ליכא איסור חדש וטבל חל נמי על התשעה חלקים, ואף דהתשעה חלקים אסור משום חדש וטבל מ"מ חל בכולל אף דהחלק עשירית אינו אסור רק בצירוף התשעה חלקים, מ"מ הוי כולל כמו תאנים וענבים דהענבים אינו אסור רק בצירוף התאנים, מ"מ הוי כולל כמבואר בגמ' שם, וא"כ ה"נ הוי כולל, ולפי"ז מיושב קושית המקנה הנ"ל דהגמרא בפסחים הנ"ל דאזלא לר"כ דס"ל דאין איסור חל על איסור אפילו בכולל א"כ שפיר קאמר הגמ' דאין איסור חמץ חל על טבל, דליכא למימר כמו שכתבתי דחל בכולל כמו תאנים וענבים דהא ר"ש ל"ל כולל, אבל לדידן דס"ל דאיסור חל על איסור בכולל א"כ שפיר חל חמץ על חדש וטבל, משום דהוה כולל כמו תאנים וענבים וכמ"ש ושפיר קאמר הירושלמי דיוצאים במצה של חדש ומיושב קושית המקנה:

תוכן העניינים

בני ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה