אור ברסלב
בני ציון חושן המשפט › סימן קסז

בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי

חושן המשפט · סימן קסז

סימן קסו

ישוב נפלא לתמיהת הקצה"ח בסי' רצ"ב על הש"ך בישוב דברי הסמ"ע לענין שליחות יד ע"י שליח:

בש"ך חו"מ סי' רצ"ב כתב בשם אביו הגאון לישב דברי הסמ"ע שכתב גבי שליחות יד דחייב ע"י שליח היינו דוקא כשלא ידע השליח שהוא של אחרים, או שאינו בר חיוב, או שאין לו מה לשלם, דאל"כ הא קי"ל דאין שליח לדבר עבירה, והוא תמוה דהא שליחות יד ילפינן מעל כל דבר פשע דיש שליח לדבר עבירה כמבואר בפ' האיש מקדש, וכתב הש"ך הנ"ל לישב דהתורה לא ריבתה גבי שליחות יד דיש שליח לדבר עבירה, היינו דוקא רק לענין חיוב המשלח אבל לא לפטור את השליח, דכיון דהשליח ידע והוא בר חיובא ויש לו ממה לשלם, למה יגרע כח המפקיד משאר בני אדם ולכן חייב השליח לשלם, אלא דאם אין לשליח חייב המשלח מטעם דיש שליח לד"ע:

והקשה ע"ז בקצה"ח שם דהא השליח בלא"ה פטור כיון דהוא אינו שומר, ושליחות יד דכתוב בשומרין אינו אלא בשומרין דוקא, ואין זה מדין גנב וגזלן דאפי' בכל אדם חייב, וכמ"ש בש"מ פ' המפקיד דהך מילתא דשליחות יד דחדיש לן רחמנא בשומרין משא"כ בשאר בני אדם, וא"כ שליחות יד דמיירי בדיני שומרין בלא"ה שליח פטור כיון דאינו שומר והניח בצ"ע על הש"ך שכתב דהשליח חייב יעו"ש:

ולענ"ד נראה לישב בפשיטות קושית הקצה"ח ודברי הש"ך נכונים וברורים בטעמם, דהא זה פשוט דאם אחד הוציא חפץ מרשות הבעלים ונתנה לגנב שרצה לגנוב את החפץ, אף אם לא שלחו הגנב לגנוב מ"מ לא מבעי לאחר שמסר את החפץ להגנב דחייב מטעם מזיק, כמו דאחוי אכריה דחיטי בב"ק ד' קי"ז דחייב דכמאן דקליה דמי, וכמו דמבואר בב"ק ד' מ"ה דאתפסתיה לתוראי בידיה מאן דלא מצינא לאשתעוי' דינא בהדי' דהוי היזק ניכר כמו שכתבו התוס' ומכש"כ היכא שמסר ליד גנב דפשיטא דחייב מטעם מזיק, אלא אפילו קודם שמסר ליד הגנב נמי חייב, דקנה תיכף משעת הגבהה להתחייב באונסין, וכמו דמבואר בגיטין ד' נ"ב גבי מנסך דרב ס"ל מנסך ממש דס"ל משעת הגבהה הוא דקנה מתחייב בנפשו לא הוי עד שעת ניסוך, אלמא דכל היכא דהגביה ע"מ להזיקו מתחייב מטעם גנב תיכף משעת הגבהה וחייב באונסין מיד, ושמואל נמי לא פליג עליה התם רק משום דס"ל דהגבהה צורך ניסוך הוא וקילב"מ, אבל בעצם הדין לא פליג ומודה נמי כיון דהגביה ע"מ לאוסרו או להזיקו חשיב גנב תיכף וחייב משעת הגבהה, וכמו דמבואר בב"ק ד' צ"ח דהזורק מטבע לים הגדול דאם הגביהו לזרוק השבה בעי מיעבד, אלמא חזינן דקנה משעת הגבהה להתחייב באונסין, ולפי"ז ה"נ אם אחד הגביה חפץ ע"מ ליתנו להגנב, נעשה הראשון עליו גנב תיכף משעת הגבהה דהא הוציא חפץ מרשות הבעלים ע"מ להזיקו, ולא גרע מאם נטל ע"מ לאוסרו או לזרוק לים דקנה משעת הגבהה, ה"נ קנה הראשון משעת הגבהה להתחייב באונסין מיד אפילו כל זמן שלא מסרו להגנב וזה פשוט מאוד:

ובשו"ע סי' שנ"ה איתא דהגונב חפץ מבית חבירו, אם לא ידעו הבעלים שנגנב מהם מיד כשהחזירם למקומם יצא, ובסעיף ג' כתב בד"א שנפטר כשהחזירם למקומם בגנב שגנב מבית הבעלים, אבל שומר שגנב מרשות עצמו אע"פ שהחזירה למקומה חייב באחריותו, שהרי כלתה שמירתו ואינו עוד שומר עליו, והרי הוא כאלו לא החזירו לבעלים יעו"ש, ויעיין בסמ"ע ובש"ך דאפילו עשה תשובה לא מהני משום דכלתה שמירתו יעי"ש:

ואחרי שני הקדמות האלה מיושב קושית הקצה"ח הנ"ל על הש"ך שכתב דהשליח חייב לשלם על מה ששלח יד דלא גרע מאחר, והקצה"ח תמה ע"ז דחיוב שליחות יד אינו אלא בשומרין, וכיון דהשליח אינו שומר מהי"ת יתחייב השליח ע"י שליחות יד שעשה עבור המשלח, ולפי מה שכתבתי אתי שפיר דכיון דאיתרבי דגבי שליחות יד אמרינן יש שליח לדבר עבירה, לפי זה משעה שהגביה השליח את החפץ לשלוח יד נעשה השומר גנב על החפץ, דהא אפילו לדעת הסמ"ע אם אין לשליח לשלם חייב לשלם השומר דיש שלד"ע, וכיון דנעשה עליו גנב הרי כלתה שמירתו ואינו עוד שומר עליו כמבואר בסי' שנ"ה שהבאתי לעיל, דשומר שגנב מרשות עצמו אע"פ שהחזירה למקומו חייב באחריותו שהרי כלתה שמירתו ואינו עוד שומר עליו, וא"כ אם השליח ששלח יד עבור השומר היה בא לב"ד וממלך אחר ששלח יד, אם רשאי להחזיר החפץ לשומר בודאי היו הב"ד מורין לו דאסור לו להחזיר להשומר, דכיון דנעשה גנב עליו בשליחות יד השליח משום דיש שלד"ע, א"כ כלתה שמירתו ואם מסר השליח את החפץ להשומר הוי כאלו הוציא חפץ מבית הבעלים ומסרו לגנב דחייב מטעם מזיק וכמש"ל, וא"כ נוכל לחזור מן המאוחר אל המוקדם דתיכף בשעה שהגביה את החפץ ע"מ לשלוח בה יד עבור השומר, ולהחזיר אח"כ להשומר נעשה השליח גנב עליו תיכף דמשעת הגבהה הוא דקנה להתחייב באונסין, דהא הגביה את החפץ מרשות הבעלים ע"מ להזיקו כמו בהגביה ע"מ לנסך דקנה משעת הגבהה להתחייב באונסין, כמו"כ ה"נ כיון דבעת הגבהת השליח היה הוצאה מרשות בעלים, דהא שומר ידו כיד בעלים וההגבהה היה ע"מ שישלח בה יד עבור השומר ויעשה השומר גנב עליו וכלתה שמירתו ואח"כ יחזור להשומר וכיון שהגביה ע"מ להחזיר להשומר שנעשה גנב אחרי שכלתה שמירתו הוי כאלו הגביה ע"מ להזיקו, וכמש"ל דאם אחד הוציא מרשות הבעלים ע"מ למסור לגנב הוי גנב תיכף משעת הגבהה, א"כ ה"נ הדין פשוט דחייב השליח עבור השליחות יד מטעם גנב, כיון שהוציא את החפץ מרשות הבעלים ע"מ למסור לגנב וקנה תיכף משעת הגבהה, ואף דשליחות יד אינו רק בשומר אבל לא באינש דעלמא, מ"מ הכא חייב השליח מדין גנב, דהא הגביה עבור השומר שהוא נעשה גנב עליו וקנה השליח משעת הגבהה להתחייב באונסין, ולגבי שליח אין נ"מ מה ששליחות יד הוא דוקא בשומר דהשליח נעשה גנב על כל האופנים וא"כ דברי הש"ך שכתב דהשליח חייב לשלם נכונים בפשיטות ולק"מ קושית הקצה"ח הנ"ל:

תוכן העניינים

בני ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה